פרויקט מיוחדבדרך לכיסי הציבור הרחב כובשים את וושינגטון
פרויקט מיוחד
בדרך לכיסי הציבור הרחב כובשים את וושינגטון
שוק הקריפטו חווה גל שלישי של עדנה. להבדיל מהגלים הקודמים, הפעם מדובר בחדירה למיינסטרים הפוליטי־פיננסי בחסות הממשל החדש של דונלד טראמפ שהולך וקם בארה"ב. שוק המטבעות הדיגיטליים נולד כמהלך אנרכיסטי ואנטי־ממסדי, המשיך לשלב התרמיות ופשיטות הרגל, שלא בטוח שנגמר, ועכשיו המשקיעים מחפשים לתרגם את עושרם לכוח פוליטי שישיא להם תשואה נוספת
"אני לא מעריץ של הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים, שאינם כסף, וששוויים תנודתי מאוד ומבוסס על אוויר דל", כתב דונלד טראמפ ב־2019 במה שנקרא אז טוויטר (X היום), בשלהי הקדנציה הראשונה שלו כנשיא ארצות הברית. "אם פייסבוק וחברות אחרות רוצות להפוך לבנק, עליהן... להיות כפופות לכל תקנות הבנקאות, בדיוק כמו בנקים אחרים... יש לנו רק מטבע אמיתי אחד בארה"ב, והוא חזק מתמיד... הוא נקרא דולר ארה"ב!". חמש שנים מאוחר יותר טראמפ לא רק מקדם סטארט־אפים בתחום הקריפטו ומנפיק מטבעות קריפטו (NFT), אלא גם מבטיח לבנות "רזרבה" לאומית של ביטקוין, להפוך את ארצות הברית ל"בירת הקריפטו של כדור הארץ" ואת עצמו — לנשיא הביטקוין הראשון (התואר "דיקטטור הביטקוין הראשון" כבר נתפס על ידי נאיב בוקלה, נשיא אל סלבדור).
טראמפ לא רק הזריק זריקת מרץ לשוק הקריפטו כשנבחר בנובמבר, אלא מאז נתן לו בוסטרים כמעט בכל שבוע — אם דרך הודעות על מינויים מיטיבים עם השוק ואם בתמיכה גלויה בפרויקטים שונים. בשבועות אחרי שנבחר הוא מיהר לקיים את הבטחתו לשוק, ראשית עם מינויו של הווארד לוטניק לתפקיד שר המסחר בקבינט החדש שלו, ושנית עם מינויו של פול אטקינס לתפקיד יו"ר רשות ני"ע האמריקאית (SEC).
לוטניק מעורב כבר שנים בשוק הקריפטו ומשמש מנהל הנכסים של טתר, מנפיקת המטבע היציב הגדול בשוק. לאחרונה דווח כי לוטניק אף השקיע בחברה כ־600 מיליון דולר עבור 5% ממניותיה. אטקינס תואר על ידי טראמפ כמי ש"מכיר בכך שנכסים דיגיטליים וחידושים אחרים הם חיוניים להפיכת אמריקה לגדולה מאי פעם", הוא אוהד שוק הקריפטו מוצהר ואף כיהן כיו"ר משותף של Token Alliance, הפועלת ל"פיתוח שיטות עבודה מומלצות להנפקות ופלטפורמות מסחר של נכסים דיגיטליים".
לוטניק הוא מינוי סמלי, שהרי כשר המסחר אין לו כוח רב על שוק הקריפטו, אך המינוי של אטקינס עשוי לעצב עולמות – יום אחרי ההכרזה על מינויו מחיר הביטקוין חצה את 100 אלף הדולרים. משמעות הדבר, שמבול של מזומנים נשפך אל תוך שוק הקריפטו שמעשיר את כל מי שכבר מחזיק בו נכסים, מגדיל את התנודתיות של השוק וחושף מיליוני משתמשים חדשים בעולם להונאות.
מה השתנה בין טראמפ של 2019 לטראמפ של 2024? האם התרחש משהו מהותי בין גל פשיטות הרגל, ההונאות והתרמיות, הפריצות והגניבות של 2022 ותהלוכת הנאשמים לבתי המשפט ב־2023 שיסביר את השינוי בסנטימנט של טראמפ ובמפץ המחירים הנוכחי? כן. אבל לא באופן שמדמיינים. השוק עצמו לא הפך יותר בריא או מסודר. הוא לא מוקף מעקות בטיחות והגנות צרכנים מפני הונאות, אפילו מחקר חדש של מכון PeW העלה ש־63% מהציבור חסרי אמון בשוק הקריפטו. אז מה בעצם קרה? השוק פשוט נעטף בכסף ובכוח פוליטי.
2 צפייה בגלריה
סם בנקמן־פריד. מייסד FTX שיושב היום בכלא הקפיד לתרום לדמוקרטים ולרפובליקנים
(צילום: AP/ Mary Altaffer)
סם בנקמן־פריד, נער הפלא שהפך פושע מורשע, היה הסנונית המבשרת את בוא השינוי. בזמן שישב על ברזי אימפריית המסחר שבנה — FTX, הוא עסק בקדחתנות במה שנוהגים בארצות הברית לעשות — לקנות השפעה. בין השנים 2021 ו־2022, אז היתה FTX על גג העולם, הוא תרם מעל ל־100 מיליון דולר. מחצית מההון תרם בגלוי למפלגה הדמוקרטית, מה שהציב אותו כתורם הגדול ביותר למפלגה בבחירות האמצע — שני רק לג'ורג' סורוס. חציו השני התגלה רק מאוחר יותר, כשציין בריאיון שתרם סכומים דומים למפלגה הרפובליקנית, ככל הנראה במסלולים שלא ניתנים לזיהוי. ההון קנה לו השפעה מיידית, שבאה לידי ביטוי בנוכחותו המוגברת בוושינגטון באותה תקופה. בשימועים, בכנסים ובפגישות הוא שימש הנציג הלא רשמי של השוק כשניסה לבנות עבורו מסגרת רגולטורית ייעודית וחדשה, בשונה מהגישה ששלטה בקרב הרגולטורים, שלפיה יש לנהל את השוק תחת הכללים הקיימים, בעיקר תחת ה־SEC.
לרגע היה נראה שזה מצליח. ביוני 2022 הסנאטוריות סינתיה לומיס הרפובליקנית וקירסטן ג'יליברנד הדמוקרטית הציגו חקיקה דו־מפלגתית מקיפה עבור שוק הקריפטו. אגב, שתי הסנאטוריות קיבלו תרומות פוליטיות מ־FTX, מבנקמן־פריד או משניהם. החקיקה שהציעו לא קודמה מסיבה אחת ממש טובה — קריסתו המפוארת של שוק הקריפטו. בזו אחר זו חברות ענק בשוק החלו להכריז פשיטות רגל, תוך שהן חושפות התנהגות תרמיתית שיטתית. גם FTX קרסה.
החקיקה הוקפאה והוחלפה בחקירות של משרד המשפטים, האוצר וה־SEC. מי שנתן את הטון היה יו"ר ה־SEC בשעתו גארי גנסלר, שבכהונתו הוגשו תביעות מוצלחות נגד FTX, בייננס, קוינבייס וחברות קריפטו רבות אחרות, כמו גם ננקטו צעדי מנע לרסן שחקנים בשוק מלאפשר מסחר במטבעות לא רשומים בבורסת מפוקחות, וביטול מוצרים אחרים שעלולים — בראיית גנסלר — להפר חוקי ני"ע.
תגובת הרשויות היתה אגרסיבית. לא רק בנקמן־פריד נכנס לכלא, כך גם מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו הגדולה בעולם בייננס צ'אנגפנג ז'או, ומייסד משותף ומנכ"ל חברת הקריפטו הישראלי־אמריקאית צלזיוס אלכס משינסקי, והוצאו צווי מעצר נגד כמה דמויות מפתח בתחום ההשקעות. "זהו תחום מלא בניצול לרעה ובמרמה", אמר גנסלר בשימוע בסנאט ביוני. "וחלק מהמובילים של התחום כולו נמצאים או בכלא, בדרך לכלא, או ממתינים להסגרה. עשרות מיליארדי דולרים הועמדו בסיכון".
מחיר הביטקוין צנח לשפל של 16 אלף דולר, שוק ה־NFT גווע כמעט לחלוטין, ושוק הקריפטו בכללותו מצא עצמו בתרדמת חורף. מאז ועד היום לא קודמה חקיקה ייעודית לשוק שיכולה להסביר את התעוררותו, לא נמצאו שימושיות חובקת או איזה Killer App. העלייה מיוחסת לשני אירועים: השקתן של תעודות סל הביטקוין בינואר 2024 וניצחונו של טראמפ בנובמבר. שניהם דרשו השקעה אדירה בהון.
בשנה החולפת הזרים שוק הקריפטו כ־265.5 מיליון דולר למרוצים שונים לקונגרס ולסנאט האמריקאיים, במימון תרומות מחברות קריפטו כמו קוינבייס, ריפל וחברת ההון סיכון אנדריסן הורוביץ. לפי Public Citizen, ארגון ללא מטרות רווח שעוקב אחרי תרומות פוליטיות, זהו סכום היסטורי שהיווה כמעט מחצית מכל כספי התאגידים שזרמו בבחירות הנוכחיות — יותר מלובי הנפט או הבנקים. 40 מיליון דולר מתוכם הושקעו במטרה להדיח את היו"ר הנוכחי של ועדת הסנאט לענייני בנקאות שמתנגד לקריפטו, שרוד בראון. "זה מה שקורה כשאתה מתעסק עם צבא הקריפטו", כתב קמרון וינקלוווס, מייסד שותף של בורסת הקריפטו ג'מיני ותומך בתעשייה אחרי שבראון הפסיד (ג'מיני פשטה את הרגל ב־2022 ובהסכם בית משפט נאלצה להשיב למשתמשים 2 מיליארד דולר). לפי Stand With Crypto, קבוצת לובי של התעשייה, 253 מועמדים שתומכים בקריפטו נבחרו לבית הנבחרים, לעומת 115 מועמדים שמתנגדים לקריפטו. בסנאט נבחרו 16 מועמדים תומכים ו־12 מועמדים מתנגדים. מה בכלל הכוונה במועמדים "בעד" או "נגד" קריפטו? נשוב לשאלה הזאת עוד מעט.
שוק הקריפטו הוא כלכלה נרטיבית בממדים תנ"כיים. כלכלה נרטיבית הוא הרעיון של זוכה פרס הנובל רוברט שילר, שלפיו כלכלה מונחית לא על ידי מספרים, אלא על ידי נרטיבים שמופצים לכל עבר ומתחרים על ויראליות ודומיננטיות. את הביטקוין הוא כינה עוד ב־2019 בשיחה עם כלכליסט מעין "מחלה" — זאת אומרת נרטיב כה ויראלי שהפך למגפה. הוא הסביר אז שהצלחתו מבוססת על "סיפור טוב, מעורר השראה, שנובע מחוסר האמון בממשלה", והוסיף: "סיפור על אנרכיסטים שאומר כי יש אנשים ששייכים לכת הייטק קוסמופוליטית, שמבינה בדברים כמו ביטקוין, ואתה יכול להיות חלק ממנה באופן סמלי ובפשטות באמצעות רכישת כמה מטבעות ביטקוין".
עד כמה מדובר בסיפור טוב? מחיר הביטקוין זינק למעל 100 אלף דולר, והפך (שוב) לשיחת היום. הסיפור לא מתקיים בוואקום, רבים משקיעים הון וזמן כדי לספר אותו, וניצחון קריפטו במחזור הבחירות הנוכחי הוא רק הפרק האחרון והלא סופי בסאגה זו. הכסף הרב שנשפך על ידי קבוצות הלובי של התעשייה, שכולו הגיע מקומץ תורמים עשירים מעמק הסיליקון, פוזר באסטרטגיה מתוחכמת, לא בהכרח כדי לגייס תמיכה ליוזמות שלהם, אלא כדי להפחיד פוליטיקאים שלא יסומנו כ"אנטי־קריפטו". כך זרם כסף רב אפילו למועמדים במרוצים לא תחרותיים, ואפילו למועמדים שלא עמדו לבחירה מחודשת. מרבית המועמדים שסומנו כ"בעד קריפטו", בפועל לא החזיקו בעמדה לגבי השוק. כל זאת בזמן שסקרים הראו שוב ושוב שקריפטו בכלל אינו נושא חשוב לבוחרים – לא כי הוא לא חשוב, אלא לא חשוב מספיק כדי להביא בוחר להצביע למועמד אחד על פני השני.
זה לא משנה שקריפטו לא בשל או בריא יותר, או שהוא עדיין לא בטוח עבור צרכנים קמעונאיים מפני רמאים. מה שחשוב הוא הסיפור. עבור אלו שמאמינים בשוק ובביטקוין בפרט, העניין שמגלים מוסדיים, נבחרי ציבור ונשיא ארצות הברית בקריפטו מסמל עבורם את מה שהם תמיד ידעו על חשיבותו ונחיצותו של השוק. לצופים מהצד, שאולי לא משוכנעים אבל רוצים להיות חלק מהעניין, נותר רק לרכוש מעט מטבעות. הבעיה היא, כפי שנסקור בכתבות הבאות, היא שעד כה רגולטורים הצליחו במשימתם לייצר חומה בין שוק הקריפטו לכלכלה המסורתית, שאיפשרה למבול הקריסות והתרמיות של 2022 להתפוצץ באופן מרהיב במיוחד, מבלי שהדבר ישפיע באופן מהותי על הציבור. עם זאת קטסטרופה יכולה להתרחש בעתיד הלא רחוק, וכשהשפל הבא יבוא על השוק, אחרי שהוא כבר דחק את עצמו אל תוך חיינו — אם רצינו בכך או לא - הקטסטרופה כבר תהיה מסוג אחר. היא תדביק את הכלכלה המסורתית, את קרנות הפנסיה או מוצרי השקעה מסורתיים אחרים.
