מדדי המניות דשדשו וההנפקות קטנו - אך הבורסה רשמה ב-2023 רווחי שיא
מדדי המניות דשדשו וההנפקות קטנו - אך הבורסה רשמה ב-2023 רווחי שיא
הבורסה בתל אביב רשמה בשנה שחלפה הכנסות של כ-390 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת 2022, ורווח נקי של 83 מיליון - זינוק של 64%. תחלק דיבידנד של 42 מיליון שקל
מדדי המניות בבורסה באחוזת בית המשיכו לדשדש ב-2023 (מדד הדגל, ת"א 125, עלה ב-4.1% בלבד) ורשמו ביצועי חסר לעומת מדדים מקבילים בעולם, כשבמקביל ההנפקות הראשוניות לא חזרו ובגיוסי ההון נרשמה ירידה. זאת, בהשפעת ניסיון ההפיכה המשפטית, הריבית שעלתה והמלחמה שפרצה באוקטובר. אך הבורסה לניירות ערך, כמעט כבתמונת מראה לכך, מסכמת את השנה כשנת שיא נוספת.
הבורסה, שהפכה לחברה ציבורית ב-2019, הציגה ב-2023 רווח נקי של 83.2 מיליון שקל, זינוק של 64% ביחס ל-2022. ב-2018 רשמה הבורסה רווח נקי גבוה יותר, בהיקף של 86 מיליון שקל, אולם 65.5 מיליון מתוכם נבעו מביטול הפרשה לירידת ערך של בניין הבורסה הקודם (כלומר, הרווח מפעילות באותה שנה הסתכם ב-21 מיליון שקל). הרווח הנקי של הבורסה ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-20.7 מיליון שקל, עלייה של 57% ביחס לרבעון המקביל ב-2022.
המגמה השלילית בבורסה הישראלית לאורך 2022 נמשכה גם ב-2023 שבה הצטרפו לבורסה רק שבע חברות חדשות (מהן רק אחת בהנפקת מניות ראשונית, IPO), לעומת 13 ב-2022 ו-94 ב-2021. כיום נסחרות בה 537 חברות מניות לעומת 548 ב-2022. כשהיקף הנפקות המניות קטן ב-16% וגויסו בהן רק 8.5 מיליארד שקל, ירידה של 61% לעומת השנה הקודמת.
למרות זאת, ועל אף ירידה של 15% במחזורי המסחר במניות, נהנתה הבורסה מעלייה במחזורי המסחר במק"מ, באג"ח ממשלתיות ובקרנות נאמנות (78%, 20% ו-5% בהתאמה), ומעלייה בפדיונות בקרנות הנאמנות, לצד עלייה במספר ימי המסחר (249 לעומת 244 ב-2022).
אלה, ביחד עם עמלות גבוהות יותר שהחלה הבורסה לגבות על אף התנגדות עזה של המשקיעים ואף מצידה של רשות ניירות ערך, עד שזו הסכימה לכך בסוף 2022, והצמדת התעריפים למדד אפשרו לבורסה לרשום עלייה של 8% בהכנסותיה ל-389.9 מיליון שקל.
ירידה של 50% בהוצאות השיווק ל-5.9 מיליון שקל כתוצאה מסיום הסכם חסות עם מנהלת ליגת הכדורגל וצמצום בקמפיינים פרסומיים, יחד עם הכנסות מימון של 11.3 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של 13.2 מיליון ב-2022, כתוצאה משיפור בתשואה על השקעות באג"ח ממשלתיות ועלייה בריבית על פיקדונות - תרמו מצידם, ביחד עם השיפור בהכנסות, לעלייה ברווח הנקי.
מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב נהנה מתוצאותיה של החברה בניהולו. עלות שכרו השנתית הגיעה ב-2023 ל-6.2 מיליון שקל, מהם 4.6 מיליון שקל כשכר קבוע ולצידם 846 אלף שקל כמענק ו-746 אלף שקל כתגמול הוני. זאת לעומת עלות שכר של 5.3 מיליון שקל שקיבל ב-2022. מאז שהחל בכהונתו בתחילת 2017 אסף בן זאב שכר בעלות של 30 מיליון שקל.
עלות שכרם של ארבעת הסמנכ"לים שתחתיו הגיעה במצטבר ל-9.2 מיליון שקל (כ-2.3 מיליון שקל לכל אחד) ועלתה בכ-50% לעומת 2022, בעיקר הודות לאופציות שקיבלו במהלך השנה.
בהמשך החודש תחלק הבורסה דיבידנד של 41.6 מיליון שקל, לאחר שלא חילקה כזה ב-2023. בתחילת ינואר חילקה דיבידנד של 231 מיליון שקל כהסדר למחלוקת בינה ובין הבנקים המחזיקים ב-18% ממניותיה, זאת בתמורה להסכמתם למכירת החזקותיהם בה. דירקטוריון הבורסה החליט כי ב-2024 עד 2026 היא תחלק דיבידנד של 50% מהרווח הנקי השנתי.
שווי השוק של הבורסה מגיע כיום ל-2.3 מיליארד שקל, רחוק ב-8% משווי השיא שלה שנרשם במאי 2021. בשנה החולפת עלתה מניית הבורסה ב-44%, בזמן שמדד ת"א-ביטוח ושירותים פיננסיים ומדד הדגל, ת"א 125, שבהם היא נכללת עלו ב-16% וב-12% בהתאמה. בעלת המניות הגדולה בבורסה היא קרן מאניקיי גלובל שמחזיקה ב-20% ממניותיה.
הערב חזרה בה הבורסה מכוונתה לחדול מהוצאת סדרות אופציות על שער הדולר והיורו, המשמשות סוחרים בה על מנת לגדר את תיק ההשקעות שלהם מפני שינויים חדים במטבע, ולהוציא במקומם חוזים עתידיים על שער הדולר, שהם חלופה יקרה יותר. זאת בעקבות מחאות רבות בטענה כי הבורסה מנצלת את מעמדה כמונופול ומבטלת כלים שחיוניים מאוד לפעילים בשוק ההון, רק משום שאינם מניבים לה רווחים. אך במקביל הוקטנו מכפילי נכס הבסיס של האופציות מ-10,000 דולר ל-5,000 דולר, ומכך הסוחרים יידרשו לעמלה כפולה (18 אגורות לאופציה) על כיסוי דומה לזה שבו הם משתמשים כיום.
