בלעדידודו מזרחי בדרך לקרן תשתיות חדשה באלקטרה
בלעדי
דודו מזרחי בדרך לקרן תשתיות חדשה באלקטרה
מנכ"ל בזק שהודיע אתמול על פרישה מנהל מגעים להקמת הקרן שתשקיע במיזמי תשתיות עבור קבוצת אלקטרה, שעד היום עסקה רק בייזום פרויקטים. מזרחי, שחזר לבזק אחרי תיק 4000, עוזב כשברקע חילוקי דעות עם היו"ר גיל שרון. אחד המועמדים להחליפו: רן גוראון
היעד הבא של מנכ"ל בזק הפורש דודו מזרחי הוא להקים קרן תשתיות חדשה. ל"כלכליסט" נודע כי מזרחי מנהל מגעים עם אלקטרה של האחים זלקינד להקים קרן כזו. עוד נודע כי היוזמה באה מצידו של מזרחי שפנה לאלקטרה, שהחליטה לבחון את הנושא ומקיימת שיחות עם מזרחי על מבנה הקרן, אם וכאשר תוקם.
קרנות תשתיות הפכו לטרנד בשוק ההון. גורמים שונים רצים להקים קרנות וליהנות מדמי ניהול גבוהים כשהם מנצלים את העובדה שהגופים המוסדיים מוגבלים בהשקעה בחברות תשתיות בהיקפים שאינם מקנים שליטה. בולטות בכך קרנות הריט לתשתיות, דוגמת קיסטון של גיל דויטש ורוני בירם, ג'נריישן שמנוהלת בידי ארז בלשה ויוסי זינגר ואלומה של אורי יוגב וינון יוגב. הן בנויות על כך שככל שהיקף הנכסים שלהן גדל, דמי הניהול גדלים במקביל באופן דיפרנציאלי. כך נוצרת לקרנות אלה מוטיבציה לרכוש נכסים בכל מחיר ובמכרזים שבהם הן מתמודדות הן מציעות מחירים מופקעים.
הדבר בלט למשל במכרז האחרון של אגד, למכירת 50%–60% מהחברה. קרן שארגנה קרן אלומה הציעה שווי של 5.6 מיליארד שקל לאגד, וקיסטון הציעה שווי של 4.77 מיליארד שקל בעוד שהמציעים האחרים, האסטרטגיים דוגמת שיכון ובינוי, כלמוביל ודלק רכב, הגישו הצעות בשווי עד 4 מיליארד שקל.
קרנות תשתיות ותיקות יותר הן נוי ותש"י. בניגוד לקרנות הריט שתחילה חותמות על עיסקאות ואז יוצאות לגיוסים למימון עסקאות אלה, בכספי פנסיה של החוסכים, ובאופן שמדלל את בעלי המניות הקיימים, הקרנות המסורתיות מגייסות ישירות מחברות הביטוח ומשקיעים אחרים. גם הן גובות דמי ניהול אולם אלה מתבססים על נוסחה סולידית יותר שאיננה תלויה בהיקף הנכסים, אלא ברווחי ותשואות הקרן.
אלקטרה עצמה הקימה קרנות להשקעה בנדל"ן אמריקאי דרך החברה האחות אלקטרה נדל"ן. זו גייסה כספים מהמוסדיים וביצעה כמה עיסקאות. מי שמנהל את הקרנות הם מנהלי אלקטרה נדל"ן ומהבחינה הזו מדובר בדמי ניהול סבירים יחסית.
תחום התקשורת נחשב משיק לתחום התשתיות. קרן תש"י בחנה למשל את ההתמודדות על רכישת בזק אבל ברגע האחרון נסוגה מהרעיון ומי שרכשה את השליטה היתה קרן סרצ'לייט שבינתיים רושמת תשואה סולידית יחסית.
תגמול של 13־15 מיליון שקל
מזרחי יסיים את תפקידו ב־15 ביוני, לאחר שמונה לתפקיד ב־2018 והחליף את סטלה הנדלר. לפני כן כיהן כסמנכ"ל הכספים בתנובה, וכן שימש בעבר כסמנכ"ל כספים בפרטנר וכמשנה למנכ"ל בזק לכספים וכלכלה.
למזרחי היו חילוקי דעות עם חברי הדירקטוריון, וביקורת על ההתנהלות הניהולית של הדירקטוריון. הביקורת הובילה ליחסים רעועים בינו לבין הדירקטוריון ובראשו גיל שרון, וייתכן שאלה היו אחד הגורמים לעזיבתו. לעומת זאת, מנכ"ל אלפא (בזק בינלאומי, yes ולפלאפון) רן גוראון מוערך מאוד על ידי הדירקטוריון ושרון בפרט והוא גם צפוי להיות אחד המועמדים למנכ"ל הבא. אם ייבחר, סביר שהמשנה למנכ"ל דגנית קרמר תמונה במקומו.
שכרו של מזרחי עמד על 150 אלף שקל ברוטו בחודש. התגמול הכולל שלו במהלך כל כהונתו אמור היה להגיע ל־21 מיליון שקל. הסכום מורכב מ־17 מיליון שקל של שכר ומענקים וכ־4 מיליון שקל נוספים בתגמול מבוסס מניות בשנה שעברה. בדו"חות האחרונים החברה פרסמה כי מזרחי צפוי לקבל מענק יעדים בסכום של 2.1 מיליון שקל ואופציות בשווי של 9.6 מיליון שקל, אך בעקבות הפרישה המוקדמת הוא לא יקבל את כל שווי האופציות והבונוסים של השנה האחרונה ולכן התגמול הכולל שלו בארבע השנים הללו צפוי להיות בין 13–15 מיליון שקל.
הפרישה הראשונה של מזרחי מבזק ב־2016 הגיעה בעקבות התנגדותו לעסקת בזק-yes. הוא ריכז את המשא ומתן לרכישת חלקו של בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ' ב־yes, ולאחר סגירת העסקה מזרחי פרש. חרף ההתנגדות לעסקה דאז, מזרחי חזר לבזק בשנת 2018 כשחקירת רשות לניירות ערך הטילה צל כבד על החברה ויצרה מתיחות עם משרד התקשורת. באותה תקופה בזק איבדה מנויי אינטרנט בקצב של 100 אלף בשנה והציגה שחיקה של 150 מיליון שקל בהכנסות.
במקביל, בזק חוותה בלימה משמעותית מהמשרד בנושא הסיבים האופטיים, שדרש ממנה בהתחלה להתחייב לפריסה כלל ארצית. עם הזמן המשרד הקל את דרישותיו, אך חוסר ההסכמה הוביל לכך שהחברה הפעילה את רשת הסיבים שלה רק בשנת 2021, האחרונה מבין המתחרות. על אף האיחור בכניסה לשוק, מאז הפעלת הרשת בזק פרסה סיבים בקצב גבוה במיוחד בהשוואה לשאר החברות, שעמד על למעלה ממיליון בתי אב בתוך שנה בלבד, וגייסה עד כה 120 אלף מנויים לשירות.
שתי רגולציות נוספות טלטלו את בזק השנה – הראשונה היא ביטול ההפרדה המבנית בין ספק לתשתית, שהובילה לפעול להעברת לקוחות הספק בזק בינלאומי לשירות אחוד בחברת בזק. הרגולציה הזו היא בשורה טובה לבזק, שחיכתה לה זמן רב, וצפויה לסייע בייעול החברה. ההחלטה השנייה שהשפיעה על החברה היא ההפחתה בתעריפי הטלפוניה הקווית של בזק, אשר צפויה להוזיל את התעריפים לצרכן ב־40%, לחסוך לציבור כ־400 מיליון שקל בשנה ולהוריד את התשלום החודשי של מנויי הטלפון מ־50–60 שקל בחודש בממוצע ל־30–40 שקל.
בזק הודיעה החודש על ביטול האיחוד בין בזק בינלאומי ל־yes רק כמה חודשים לאחר שהודיעה עליו. מיזוג חברות אלפא היה אמור לחסוך לבזק מאות מיליוני שקלים, והסיבה לסיבוב הפרסה הוא הקשיים שהערים ועד העובדים של אלפא על החברה בניסיון למנוע את האיחוד, כנראה מכיוון שניסה להימנע ממצב שבו עובדי בזק בינלאומי עוברים לוועד העובדים של yes, השייך להסתדרות הלאומית. כתוצאה מביטול האיחוד, חברת בזק בינלאומי צפויה להישאר חברת אינטגרציה שתספק שירותי תקשורת לעסקים, כך שיציאתם מתחום ספק האינטרנט כנראה תוביל לפיטורים מאסיביים.
הדו"חות של בזק לשנת 2021, שעליהם חתום מזרחי, משקפים צמיחה בסלולר, בסיבים ובמגזר העסקי. למעשה, בזק עברה תהליך של מינוף המגזר העסקי שהוביל לכך שהוא תחום הצמיחה המרכזי של החברה. במקביל, בזק סיימה בשנת 2021 מהלך תלת־שנתי של התייעלות בחברות הבנות, שהוביל בין היתר לירידה בהוצאות השכר ל־1.8 מיליארד שקל. החברה ציינה כי ההתייעלות תוביל לחיסכון של 390 מיליון שקל בהוצאות. התייעלות זו יחד עם הצמיחה בהכנסות הובילה לכך שהרווח הנקי של הקבוצה כולה עמד על 1.18 מיליארד שקל, עלייה של 48.6% בהשוואה ל־2020.
בעקבות התוצאות החיוביות, דירקטוריון החברה החליט לאשר מדיניות חלוקת דיבידנד חדשה, במסגרתה תחלק לבעלי המניות מדי כחצי שנה דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח החצי שנתי לאחר מס, זאת החל מהחלוקה הקרובה, בה החברה תחלק דיבידנד בהיקף כולל של 240 מיליון שקל. החלטה זו הגיעה בניגוד להמלצה המקצועית של פרופ' רוני עופר ושל אנשי הכספים בדרג המקצועי, ששיעור הדיבידנד לא יעלה מעל ל־40%.
המשימות הדחופות
מספר משימות ניצבות בפני המנכ"ל הבא שיחליף את מזרחי. הראשונה שבהן היא קבלת אישור ממשרד התקשורת לבטל את ההפרדה המבנית בין החברה האם והחברות הבנות ולמכור חבילות טריפל. אישור זה צפוי לחסוך לחברה כסף רב, ומשרד התקשורת צפוי לדון בו בחציון השני של 2022. אמנם יחסיה של בזק עם משרד התקשורת השתפרו מאז חקירות הרשות לניירות ערך, אך ספק אם הלך הרוח הציבורי יאפשר למשרד לאשר הטבה רגולטורית כזאת על רקע הדיונים בתיק 4000.
5 צפייה בגלריה
מימין: רן גוראון, מנכ"ל בזק בינלאומי, פלאפון ו־yes ויו"ר בזק גיל שרון
(צילומים: אוראל כהן)
המשימה השנייה תהיה לשפר את היחסים מול ועדי העובדים של בזק, ובפרט לוועד של חברת אלפא, זה שהוביל לעיצומים רבים. זו משימה מורכבת בהתחשב בעובדה שבזק שואפת להשיג אישור לביטול ההפרדה המבנית, שיגרור כנראה אש דומה מצד ועד העובדים. אם גוראון יהיה המנכ"ל המחליף האתגר הזה יהיה אף מורכב יותר, מכיוון שכמנכ"ל אלפא הוא אחת הדמויות המרכזיות שספגה את האש מוועד העובדים בסכסוך האחרון.
מעבר לכך, מנכ"ל בזק הבא יידרש בעיקר להמשיך את המומנטום החיובי. השנה בזק הוכיחה שהיא יכולה לייצר צמיחה גם ברקע לרגולציות של משרד התקשורת שבאו לרעתה, והצעדים האחרונים אשר בראשם פריסת סיבים משמעותית, מיקוד במגזר העסקי וחתימת הסכם שיתוף פעולה עם דיסני פלוס רק יוסיפו להעלות את קרנה.
בראיון למוסף "כלכליסט" ב־10 בפברואר השנה נשאל מזרחי האם הוא מסוגל לדמיין קריירה עצמאית מחוץ לבזק, והשיב: "בזק היתה העבודה הראשונה שלי ואני 20 שנה פה, למעט שנתיים בחוץ, בפרטנר ובתנובה. כך שאני מחובר מאוד לבזק, אבל לא אהיה פה כל חיי. כל חיי אני שכיר, אבל בנשמה אני עצמאי".
הוא הוסיף כי " לא חשבתי שאעבוד כשכיר כל החיים, וכשיצאתי מהצבא הייתי שותף בשני בתי קפה עם מישהו ורצינו לגדול. אבל אבא שלי דחף אותי ללמוד אחרי הצבא. הוא אמר: 'קודם כל תלמד ותעבוד במקום עבודה מסודר, אחר כך תעשה עסקים'. מאז נשארתי שכיר, כל החיים כמעט רק בעבודה אחת".
מאלקטרה לא נמסרה תגובה לידיעה.
