ההסתבכות של מנכ"ל ובעלי SOS יצרה תקדים בפנינסולה
ההסתבכות של מנכ"ל ובעלי SOS יצרה תקדים בפנינסולה
תומר לוי, שלווה 50 מיליון שקל מחברת האשראי, צריך לפרוע את החוב בחודש הבא. לוי חשוד בהונאת ענק ועל נכסיו הוטלו עיקולים. בשל כך, פנינסולה נאלצה לסווג לראשונה בדו"חות הרבעון השני אשראי מגובה בנדל"ן כחוב שחלה בו עלייה משמעותית בסיכון
מתקיימים מגעים להסדר: דו"חות חברת האשראי החוץ־בנקאי פנינסולה לרבעון השני, שפורסמו אתמול, חושפים כי החול בשעון החוב של תומר לוי, מבעלי השליטה ומנכ"ל חברת SOS אנרגיה אקספרס, הולך ואוזל.
לוי, שנטל בנובמבר 2020 הלוואה של 50 מיליון שקל מפנינסולה כדי למחזר משכנתא על הבית שרכש בנווה צדק בת"א, צריך לפרוע את החוב בעוד פחות מחודש, ב־10 בספטמבר. אולם ככל הנראה אין ביכולתו לעשות זאת. מהדו"חות עולה שבין הצדדים מתנהלים מגעים לגיבוש הסדר פירעון של החוב, ופנינסולה סבורה שהיא תגבה אותו במלואו.
לוי עומד במרכז חקירה של רשות המסים והמשטרה, בחשד שסייע להפיז ולקזז חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים, כשברקע יש גם חשד לקשר לכאורה לארגון פשע. לוי הוא הוא מנכ"ל SOS ומחזיק ב־50% מהמניות שלה. SOS היא חברה שפועלת, בין היתר, בתחום הובלת הדלק ותדלוקי השטח. ב־־2017 לוי מכר 50% מהמניות לקרן פימי שבראשה עומד ישי דוידי בתמורה ל־90 מיליון שקל.
בשל החקירה, המדינה הוציאה צווי מניעה על נכסיו של לוי, כולל על הבית שלו, שמשועבד לפנינסולה. מדובר על וילה בשטח של 419 מ"ר ולצדה שטח לפיתוח של 326 מ"ר. לכן, על פניו, פנינסולה תתקשה לממש את השעבוד. אולם בדו"חות הכספיים מציינת פנינסולה ששווי הנכסים המשעובדים עולה על החוב של לוי, ומאחר שמדובר בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה, השעבוד גובר על צווי המניעה שהוציאה המדינה. לפי מנכ"ל פנינסולה אייל ליאור, החברה אף מחזיקה בחוות דעת משפטית שמאשרת זאת.
בשל כך, החליטה פנינסולה לא לבצע הפרשה בשל ההלוואה הזו, שמהווה 3.6% מתיק האשראי שלה, שהגיע בסוף הרבעון השני של השנה ל־1.4 מיליארד שקל, בדומה להיקפו בתחילת השנה. עם זאת, ההסתבכות של לוי כן יצרה תקדים בפנינסולה. לחברה יש אשראי מגובה בנדל"ן בהיקף של 561 מיליון שקל. מתוך סכום זה, פנינסולה סיווגה 63.6 מיליון שקל כאשראי שנמצא בשלב ב'. כלומר, אשראי שחווה "עלייה משמעותית בסיכון". זו הפעם הראשונה שבה פנינסולה מסווגת אשראי מגובה בנדל"ן בקטגוריה זו. רוב הסכום, 50 מיליון שקל, הוא ההלוואה שניתנה ללוי. 13.5 מיליון שקל הם חוב אחר שנפרס מחדש ולפי החברה יושב במלואו. עם זאת, שיעור ההפרשה בשל אותם 63.6 מיליון שקל הוא מזערי ועומד על 0.01%. כלומר, מדובר על הפרשה של 8,000 שקל.
ההחלטה לא לבצע הפרשה מעניינת במיוחד על רקע העמדה של רשות ני"ע. בסוף יולי פרסמה הרשות נייר עמדה שקובע שבשל עליית הסיכון, על רקע עליית הריבית, על חברות האשראי החוץ־בנקאי לבצע הפרשות מיידיות עבור חוב שלא נגבה, תוך הערכה פרטנית של היקף החוב שיוחזר לחברה. על פניו, העמדה הזו מגבילה את שיקול הדעת של החברות ואמורה להביא לעלייה בהפרשות, גם במקרים דוגמת זה של לוי.
את הרבעון השני סיימה פנינסולה עם הכנסות מריבית של 41.2 מיליון שקל, עלייה של כ־30% בהשוואה להכנסות מריבית של 31.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. העלייה בהכנסות מיוחסת גם לתמסורת, כלומר לגלגול העלאת הריבית במשק על הלקוחות של פנינסולה. ההוצאות על הפסדי אשראי עמדו על 3 מיליון שקל, בעוד ברבעון המקביל הן עמדו על 2.2 מיליון שקל.
הוצאות הנהלה וכלליות ברבעון עמדו על 8 מיליון שקל, ירידה של 2.1 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה, וזאת על רקע ירידה בהוצאות השכר בשל שינוי בהנהלת החברה, ובשל הפחתה בהוצאות השיווק. בשורה התחתונה רשמה פנינסולה רווח נקי של 14.3 מיליון שקל, עלייה של 31% בהשוואה לרווח נקי של 10.9 מיליון שקל בתקופה ברבעון השני של 2022.
פנינסולה מסבירה בדו"ח שהיא מבקשת להתמקד כעת באשראי לטווח בינוני וארוך, תוך עיבוי הביטחונות הקשיחים, שמפחיתים את הסיכון. זאת, בין היתר, על רקע הקריסה של גיבוי החזקות ויונט קרדיט שפעלו גם הן באחד מתחומי הפעילות של פנינסולה — ניכיון צ'קים. מניית החברה ירדה אתמול ב־0.3%.
