סגור

ראיון
אליאס טנוס: "הקפיצה הבאה של בסט דורשת הון, הפניקס תביא אותנו לשם"

חברת הביטוח רוכשת 20% מחברת הנדל"ן המשפחתית של משפחת טנוס, בסט, תמורת הזרמה של 220 מיליון שקל. המנכ"ל אליאס טנוס מספר למה החליטו להכניס שותף, איך נוצר החיבור עם הפניקס ועל תוכניות ההתרחבות של החברה בארץ ובחו"ל

"זו עסקה מאוד משמעותית עבורנו. זה מהלך שיעשה לנו הרבה דברים טובים בעתיד הקרוב, הן בהתפתחות שלנו בארץ והן בחו"ל. החיבור האישי בינינו לבין הפניקס היה מאוד מיוחד, ואנחנו שמחים על המהלך", כך אמר ל"כלכליסט" אליאס טנוס, מנכ"ל חברת הבנייה והנדל"ן בסט, לאחר שנחשפה ב"כלכליסט" העסקה שלפיה חברת הביטוח רוכשת 20% מבסט בתמורה להזרמה של 220 מיליון שקל לתוך בסט, לפי שווי של 900 מיליון שקל לפני הכסף ושל 1.1 מיליארד שקל לאחריו. בנוסף, במסגרת העסקה תעמיד הפניקס אשראי בהיקף של 275 מיליון שקל לחברה.
מדובר באחת העסקאות הגדולות שנעשו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות, שוק שבו הפניקס היא אחד מגופי ההשקעה המשמעותיים ביותר. את המגעים שנמשכו שבועות ארוכים הובילו מטעם בסט היו"ר רפי ביסקר והמנכ"ל טנוס. מטעם הפניקס הובילו את המגעים מנכ"ל החברה אייל בן סימון ומנהל ההשקעות הראשי חגי שרייבר.
בסט היא אמנם חברה משפחתית, אבל היא אחת מחברות הבנייה הגדולות בישראל. היא פעילה בתחום הביצוע, ההתחדשות העירונית ומחיר למשתכן, ויש לה גם פעילות משמעותית בחו"ל, בעיקר בקנדה.
2 צפייה בגלריה
החתימה על העסקה. מימין: יו"ר הפניקס בני גבאי, וסים טנוס, רדיר טנוס, יו"ר בסט רפי ביסקר, מנכ"ל בסט אליאס טנוס, מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון ועלא טנוס.
החתימה על העסקה. מימין: יו"ר הפניקס בני גבאי, וסים טנוס, רדיר טנוס, יו"ר בסט רפי ביסקר, מנכ"ל בסט אליאס טנוס, מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון ועלא טנוס.
החתימה על העסקה. מימין: יו"ר הפניקס בני גבאי, וסים טנוס, רדיר טנוס, יו"ר בסט רפי ביסקר, מנכ"ל בסט אליאס טנוס, מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון ועלא טנוס.
(צילום: יותם רונן)
למה בכלל חיפשתם שותף? ככל הידוע, הפניקס היא לא הגוף היחיד שרצה להשקיע בכם.
"לא חיפשנו שותף. בחנו אפשרויות לגיוס הון להשקעה בנדל"ן בארץ ובחו"ל וככה נוצר הקשר. הערכנו את רמת ההתעניינות של הפניקס בחברה. הם כל כך רצו את החיבור הזה, וזה מה שנתן לנו את ההרגשה שהפניקס היא הגוף שאליו אנחנו רוצים להיות מחוברים. החיבור האישי שנוצר עם אייל (בן סימון, מנכ"ל הפניקס - ג"ח) מאוד עזר לסגירת העסקה".
על מחירי הדיור: לא רואה סיבה שהם לא ימשיכו לעלות. אין פתרון מהיר. המדינה צריכה תוכנית לחמש שנים"
החברה שלכם עבדה לבד כל השנים והתפתחה יפה גם בלי שותפים.
"אנחנו חברה מאוד נזילה וחזקה. יש לנו פרויקטים גדולים מאוד ולכן קפיצת המדרגה הבאה דורשת קפיצה בהון. עד היום הפעילות של החברה נעשתה באמצעות המשפחה וההון שלה. קבוצה כמו הפניקס תוכל להביא אותנו ליעדים שלנו מהר יותר".
ההסכם של בסט עם הפניקס הופך למעניין יותר כשזוכרים שלבסט יש שיתוף פעולה עם אחת המתחרות של הפניקס, חברת הביטוח מנורה מבטחים. לפני שנה נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בסט למנורה מבטחים נדל"ן, שכבר הוליד כמה פרויקטים כמו דיור להשכרה בקנדה, פרויקט משרדים בשטח של 40 אלף מ"ר בנוף הגליל ושותפות במרכז מסחרי בנצרת. על כך אומר טנוס כי "עם מנורה מבטחים הקמנו מסגרת של שיתוף פעולה להקמת נכסים מניבים בארץ. זה שיש לנו הסכם עם הפניקס לא אומר שלא נמשיך בשיתופי פעולה עם גופים אחרים".

תוכניות גדולות

את בסט הקים אבי המשפחה בדיע טנוס לפני כ־50 שנה. לפני כארבע שנים, בגיל 75, הוא מת, וארבעת ילדיו קיבלו לידיהם את החברה. אליאס מכהן כמנכ"ל, וסים הוא סמנכ"ל הנכסים, עלא מוביל את פעילות החברה בקנדה, ורדיר מנהלת את החוזים וההתקשרויות.
זרוע הייזום של בסט היא הגדולה מבין שלוש הזרועות שלה בארץ. במסגרת זרוע זו החברה בונה פרויקטים של דיור לשוק החופשי, במחיר למשתכן ובמסגרות של התחדשות עירונית. מדובר על עשרות פרויקטים. בין הפרויקטים שהיא בונה ניתן למצוא 230 דירות באור־ים שבאור עקיבא, פרויקטים של פינוי־בינוי בחולון, אור יהודה, קריית ביאליק, ראשון לציון ופתח תקווה, וכן את פרויקט הקריה האקדמית בת"א. שתי זרועות נוספות של החברה הן זרוע הבנייה וזרוע עבודות הגמר (בסט בילד־אפ). בסך הכל בארץ החברה מעורבת בבניית כ־3,200 דירות ו־2.5 מיליון מ"ר של משרדים, והיא מעסיקה 200 עובדים קבועים.
על תוכניות ההתרחבות: נהפוך את הנדל"ן המניב לתחום משמעותי. נבחן רכישות של חברות בארץ ובחו"ל. יש מו"מ לגבי נכסים בלונדון"
הפעילות של החברה בחו"ל מרוכזת בקנדה ועלא מתגורר במדינה. הפעילות כוללת, בין היתר, השכרה של מרכז רפואי ודיור להשכרה. החברה בוחנת גם את האפשרות להיכנס לשוק הבריטי. לפני כשנה וחצי בסט אף התמודדה על רכישת חברת הנדל"ן אלעד קנדה מידי יצחק תשובה בעסקה של כמיליארד שקל, אבל פרשה מהמרוץ כשגופים קנדיים הציעו סכומים גבוהים יותר.
מה כוללות תוכניות ההשקעה שלכם כעת? לאילו כיוונים תפנו?
"אנחנו משחקים על כל המגרש של הנדל"ן. מגורים, מסחר, משרדים בארץ. יש לנו קרוב לאלף דירות בבנייה במסגרת פינוי־בינוי, ואנחנו מאוד גדולים בתחום הבנייה והייזום. אנחנו רוצים להתרחב בארץ, בקנדה ובבריטניה. התחלנו לפתח את הפעילות בבריטניה לפני שנתיים־שלוש, ועכשיו מתחילים להגביר את הקצב, אחרי שהקורונה הכניסה דברים להקפאה. תמיכה של גוף כמו הפניקס יכולה לעזור לנו מאוד בנושא הזה. אנחנו כבר מנהלים מגעים בנוגע לנכסים בלונדון".
אתם במקור ובעיקר חברה יזמית. מה היתרון שלכם בנדל"ן מניב?
"אין הרבה הבדל בין התחומים. אנחנו רוצים להפוך את הנדל"ן המניב לתחום פעילות יותר משמעותי. אנחנו נבחן גם רכישת חברות או פורטופוליו של נכסים בארת ובחו"ל. אם יהיו הזדמנויות, נעשה את זה".
ומה לגבי הנפקה? ההנפקה המוצלחת של אקרו עשתה לכם חשק?
"אנחנו חושבים גם על זה, אבל זה לא משהו שייצא לפועל בטווח הקצר. זה ייקח עוד כמה שנים. המגעים עם הפניקס החלו עוד לפני ההנפקה של אקרו. מה שחשוב עכשיו זה להביא את השותפות הזו להצלחה גדולה".
עבור הפניקס אתם לא בן יחיד. יש להם השקעות בעוד חברות נדל"ן, דוגמת אקרו שהפכה להשקעה מאוד משתלמת כשהנפיקה לאחרונה. ובכל זאת בחרתם בהם. למה?
"אנחנו מרגישים שנהיה בין שני הפייבוריטים שלהם. הם מאוד מעריכים אותנו ושמחים על החיבור איתנו".

מתנהלים כחברה ציבורית

אתם חברה משפחתית. למה הבאתם יו"ר חיצוני, ועוד דמות מוכרת בשוק ההון כמו ביסקר?
"בשלוש השנים האחרונות החלטנו שאנחנו רוצים להתנהל לא כחברה משפחתית אלא כחברה ציבורית. כל המנהלים שעובדים תחתיי הם חיצוניים. אבא שלי הביא את ביסקר לקבוצה וזה היה מהלך מוצלח".
על הכנסת שותף לעסק המשפחתי: לא חיפשנו שותף. הפניקס מאוד רצו את העסקה והחיבור האישי למנכ"ל החברה סייע מאוד בסגירת העסקה"
מה דעתך על מחירי הדיור? הם יכולים לעלות עוד?
"לצערי, אני לא רואה שום סיבה שהם לא ימשיכו לעלות או שהם יירדו. מחירי הקרקע עולים, מחירי הבנייה עולים והביקוש יותר גדול מההיצע. הביקוש לכל פרויקט שאנחנו בונים הוא מטורף. אנשים כבר לא נרתעים מהמחירים הגבוהים של הדירות".
מה תעשה העלאת הריבית לשוק?
"זה תלוי בזהות של הרוכשים, משפרי דיור או משקיעים. אני לא חושב שזה ישפיע. הבעיה היא ותיקה והפתרון לא יהיה קצר או מהיר. אם המדינה רוצה לפתור את הבעיה, היא צריכה תוכנית לחמש שנים קדימה, לא לשנה. אי אפשר יהיה לפתור את הבעיה רק דרך מחירי הקרקעות. הפתרון הוא בהגדלת היצע הקרקעות והשימוש בכלי של פינוי־בינוי. חייבים לקצר את ההליכים הנדרשים לפרויקטים של התחדשות עירונית".