בעיות שקיפות והלבנת הון? הרגולציה על שוק הקריפטו רק מתרחקת
בעיות שקיפות והלבנת הון? הרגולציה על שוק הקריפטו רק מתרחקת
יש סיבה לראלי: חברת הקריפטו השנויה במחלוקת טתר, שמטבעות ה־USDT שלה מגיעים לשווי של 132 מיליארד דולר, היא הלקוחה הגדולה ביותר של חברת הפיננסים שבראש עומד הווארד לוטניק, שר המסחר המיועד של ממשל טראמפ
שוק הקריפטו בראלי חריג מאז נבחר טראמפ לנשיאות ארה"ב בפעם השנייה, ואחת מהחברות שנהנות מכך היא טתר, שביום שבת האחרון הנפיקה מטבעות USDT בשווי של 3 מיליארד דולר, ומ־18 בנובמבר הנפיקה בשווי של 13 מיליארד דולר. בסך הכל כלל מטבעות ה־USDT שנסחרים כיום בשוק מגיעים לשווי של 132.6 מיליארד דולר. USDT, שמוצמד לערך הדולר, הוא מטבע הקריפטו השלישי בגודלו אחרי ביטקוין ואת'ריום.
לכאורה אין בעיה, בסך הכל עוד מטבע, עוד הנפקה, עוד שיא נשבר. אבל זה לא כך. טתר היא אחת החברות המעוררות מחלוקת בשוק הקריפטו, וכבר ידעה לא מעט ביקורות, חקירות ותביעות מצד רגולטורים. בעליה נוטים להיוותר בצללים, חלקם אפילו לא יעזו לדרוך על אדמת ארצות הברית, והחברה עצמה אסורה לעסקים בניו יורק.
והבעלים של טתר, ג'יאנקרלו דבסיני? הוא הלקוח הגדול ביותר של נותנת השירותים הפיננסיים קנטור פיצ'רלד, שהיו"ר והמנכ"ל הוותיק שלה הווארד לוטניק הוא גם שר המסחר המיועד של ממשל טראמפ החדש. שוק הקריפטו בראלי יוצא דופן? לוטניק הוא אחת הסיבות לכך.
בשיחות סגורות, כך דווח, דבסיני אמר כי לוטניק ישתמש בכוחו הפוליטי כדי לנסות לנטרל את האיומים העומדים מול טתר. ומה הם אותם איומים? מה שנקרא "רגולציה". ב־2018 תפס המטבע דומיננטיות, ומאז ועד היום שמה של החברה נקשר עם חקירות מרובות של משרדי האוצר והמשפטים האמריקאיים. הרגולטורים מצאו ש־USDT, שיש לו כיום 350 מיליון משתמשים, לא תמיד היה מגובה בבטוחות, סבל מבעיות דיווח ושקיפות, והפך לכלי המועדף על מלביני הון וסוחרי נשק (כך לפי דו"ח מתחילת השנה של משרד האו"ם לסמים ופשע, UNODC).
מלבד הניהול הבעייתי של המטבע, הממשל האמריקאי וגם הפדרל רזרב חוששים שה־USDT – בשל תפוצתו הגדולה והיותו צמוד לדולר – ישפיע על המטבע הלאומי. בהתאם לכך השנה הוגשה הצעת חוק לאסור שימוש והנפקה במטבעות כמו USDT, שמונפקים על ידי חברות פרטיות שמאוגדות מעבר לים. אבל ללוטניק כל זה לא משנה. הוא הכניס לאחרונה את קנטור להסכם עם טתר על רכישת 5% מהחברה תמורת 600 מיליון דולר, והוא במגעים לקבל תמיכה מטתר לתוכנית הלוואות של עד 2 מיליארד דולר ללקוחות שיעמידו בטוחות בדמות ביטקוין.
מערכת היחסים בין שתי החברות התחילה אחרי שטתר הסכימה לשלם 61 מיליון דולר כדי לסלק תביעות נגדה ממשרד התובעת הראשית של ניו יורק. כחלק מההסדר טתר נדרשה להציג את הבטוחות שהיא מחזיקה עבור המטבעות שהיא מנפיקה. לאחר תהליך של התקשרות קנטור אספה את הכספים שהחזיקה טתר במקומות שלוטניק כינה "שכוחי אל", ועם ההון הזה רכשה קנטור עבור טתר אג"ח ממשלתיות שמשמשות כבטוחות לעסקי החברה. עסקי המשמורת הללו מכניסים לקנטור עשרות מיליוני דולרים בשנה, וטתר היא הלקוחה הגדולה היחידה שלה. רק בתחילת השנה, בכנס דאבוס, הודה לוטניק על מערכת היחסים העמוקה עם טתר.
בשורה של ראיונות יוצאי דופן לוטניק הדף את דו"ח ה־UNODC וטענות לחוסר אמון בחברת טתר: "יש להם את הכסף שהם אומרים שיש להם. ראיתי הרבה והמשרד ראה הרבה ויש להם את הכסף".
הקשרים העמוקים מעמידים את לוטניק בניגוד עניינים ברור, והוא צפוי לסיים את תפקידו בקנטור, ולהפקיד את האחריות על נכסי טתר לקולגות שלו. אלא שהוא צפוי להמשיך להשפיע בנושא הזה. לא רק שלוטניק ישמש כשר בכיר במשרד חשוב בממשל טראמפ, אלא שבינתיים הוא גם יו"ר משותף של צוות המעבר של טראמפ, וככזה הוא לוקח חלק בהחלטות על המינויים.
שחקני שוק הקריפטו יודעים היטב כי מדובר בחדשות נהדרות לערכו של השוק, והדבר משתקף בזינוק של מטבעות הקריפטו השונים מאז ניצח טראמפ בבחירות ב־5 בנובמבר. שווי שוק הקריפטו נעמד בימים אלו על כ־3.5 טריליון דולר, זינוק של 48% מאז הבחירות בארצות הברית, ונפח המסחר זינק בכ־140%.
היה אפשר לחשוב שהקשרים העמוקים של לוטניק עם טתר היו מרימים גבה או שתיים. אלא שהביקורת על הבחירה בלוטניק מגיעה, משני קצוות הפוליטיקה האמריקאית, בכלל לא נוגעת לנושא הזה.
מצד אחד השמאל הקיצוני זועם על בחירה בלוטניק היהודי עם קשריו העמוקים לישראל, לרבות תרומות שהעניק למדינה ברקע מתקפת הטרור של 7 באוקטובר. מצד שני בימין הקיצוני מזכירים גם כן את היהדות של לוטניק, ומטילים ספק בנאמנותו לארצות הברית. הם אפילו טוענים לקונספירציה שקשורה לפיגוע במגדלי התאומים ב־11 בספטמבר 2001. קנטור אכלסה את קומות 101 עד 105 במגדלי התאומים, וספגה את המספר הגבוה ביותר של אבדות בנפש, 658 מעובדי החברה נהרגו בפיגוע, ואילו לוטניק ניצל. לדידם, מדובר במקריות חשודה.
