פרשנותאינטל בבעיה אך מסלול ההתאוששות עובר בישראל
פרשנות
אינטל בבעיה אך מסלול ההתאוששות עובר בישראל
לראשונה מזה 30 שנים עברה אינטל להפסד. שילוב של קיצוץ בתקציב ההשקעות עם אימוץ חוק השבבים בארה"ב, שם את ישראל בעמדת נחיתות. אך היחלצות החברה ממשבר עשויה לעבור דרך יישום הון חכם, שבו מובילות ההשקעות שלה כאן
אינטל פישלה, לראשונה מזה 30 שנה עברה להפסד של כחצי מיליארד דולר אחרי שברבעון המקביל אשתקד דיווחה על רווח של 5 מיליארד דולר. אבל חלק ניכר מהמסלול להתאוששות עובר בישראל. המשקיעים כעסו בסוף השבוע על ענקית המעבדים לא רק בגלל שהביצועים העסקיים שלה היו חלשים במיוחד, אלא גם בגלל שהם באו ללא התראה מוקדמת. פספוס בסדר גודל מונומנטלי שסיפקה אינטל לאורך כל הדו"חות הכספיים לרבעון שהסתיים ביוני אינו אירוע מפתיע שקרה ברגע האחרון והציפייה היא במקרה כזה לפרסום אזהרת רווח. פט גלסינגר, המנכ"ל החדש יחסית של אינטל, נהנה עד כה מאמון המשקיעים, וניסה לשכנע את האנליסטים בשיחת ועידה אחרי הדו"חות כי ההרעה בסביבת המאקרו העולמית היתה מפתיעה ומהירה.
אלה חדשות רעות לא רק לאינטל, אלא איתות למצב הכלכלי בשטח כאשר ברקע השאלה: האם ארה"ב נכנסת למיתון? אבל הרגל השנייה של החולשה בתוצאות של אינטל היא השיבוש המתמשך בשרשראות האספקה והצטברות מלאים אצל לקוחות, שפגע בעיקר בחטיבה המרכזית של המחשוב (CCG). את המגמה הזאת בשוק הנהלת אינטל היתה אמורה לזהות בשלב מוקדם יותר ולעדכן על כך את המשקיעים.
לאחר פרסום הדו"חות צנחה מניית אינטל בקרוב ל־10%, אך לפי הסנטימנט בשוק זה כנראה לא סוף הירידות. הסיבה לכך היא לא רק בפספוס התחזיות לרבעון השני, אלא גם בהפחתה דרמטית של התחזיות למחצית השנייה של 2022. אינטל דיווחה על הכנסות של 15.3 מיליארד דולר, שהיו נמוכות ב־2.7 מיליארד דולר מהתחזיות ומשקפות ירידה של 17% מול התקופה המקבילה אשתקד. כעת היא צופה הכנסות של 15־16 מיליארד דולר לרבעון השלישי, עמוק מתחת לתחזית הקודמת של 18.7 מיליארד דולר. בסיכום שנתי אמורה אינטל להגיע להכנסות של מיליארד 65־68 מיליארד דולר בלבד, לעומת צפי ל־76 מיליארד דולר. גם בתחום הרווחיות לא היו חדשות טובות ועל רקע זה הודיעה אינטל רשמית על האטה בקצב גיוס בדים חדשים וקיצוץ של 4 מיליארד דולר בהוצאות הוניות מ־27 מיליארד דולר ל־23 מיליארד דולר. גם לאחר קיצוץ זה היא אמורה לרשום תזרים שלילי של 1־2 מיליארד דולר ב־2022. למזלה של אינטל, בדיוק בזמן שפירסמה את הדו"חות הקשים, עברה בקונגרס החקיקה שמעודדת הקמת מפעלי שבבים בשטחה (Chips Act) בתקציב של 52 מיליארד דולר, ומעניקה לשם כך סובסידיה של 25% לחברות מסוגה של אינטל שכבר החלה בעבודות באוהיו.
החולשה באינטל באה בניגוד לאופטימיות ששידרה ההנהלה כשהיא מיישמת את התוכנית של גלסינגר להתמקד רק בפעילויות הליבה: הוא סגר ומכר שש פעילויות של החברה, אך בינתיים אינטל ספגה מכה דווקא במנוע הצמיחה המרכזי שלה: חטיבת הדאטה סנטר וה־AI שהכנסותיה צללו ב־16%. מכירות חטיבת המחשוב, החטיבה הגדולה באינטל, נפלו ב־25% וחמור מכך באינטל אומרים כעת כי השוק הפוטנציאלי של החטיבה התכווץ ב־10%. מה שבכל זאת מייחד את גלסינגר היא לקיחת אחריות: ""הנפילה הפתאומית והחדה בפעילות הכלכלית היא המניע המרכזי לפספוס, אך היו גם בעיות בביצוע שלנו". גלסינגר הבטיח לעשות התאמות ולהאיץ את "יישום האסטרטגיה שלנו של 'הון חכם'".
כאן ישראל, שבה אינטל היא המעסיק הפרטי הגדול ביותר, נכנסת לתמונה. מדברי גלסינגר משתמע שהפעילות המקומית משחקת תפקיד חשוב בצמיחה העתידית של אינטל. על רקע זה סביר להניח שכאשר יגיעו הקיצוצים, הם לא לא יתמקדו דווקא בישראל, גם אם לא יפסחו עליה לגמרי. הפעילות בישראל שחשופה הכי הרבה להשפעה שלילית של המשבר באינטל היא הייצור. השילוב של קיצוץ בתקציב ההשקעות עם אימוץ חוק השבבים בארה"ב, שם את ישראל בעמדת נחיתות בכל הנוגע להרחבת הייצור כאן. בעקבות ה־Chips Act, שמקבילה שלו התקבלה גם בגרמניה, ישתתפו מדינות אלה בכשליש מהעלויות הקמת מפעלים חדשים של אינטל לעומת כ־10% בישראל.
תולים תקווה בישראל
בצד החיובי, אינטל תולה הרבה תקוות בישראל, גם אם בינתיים הפעילויות האלה קטנות יחסית. הראשונה היא כמובן חטיבת ייצור השבבים שהקמתה מבוססת בשלב זה על רכישת טאואר הישראלית ב־5.8 מיליארד דולר. בשבוע שעבר דיווחה אינטל גם על חוזה חשוב עם Mediatek מטאייוון וגלסינגר ציין בסוף השבוע כי בנוסף לכך יש כבר תהליכים מול שש מתוך 10 חברות הפאבלס (שלא מייצרות את השבבים שלהן בעצמן — ס.ש) הגדולות בעולם ובסך הכל היא נמצאת בתהליכי בחינה מול 30 לקוחות. להערכת גלסינגר תהליכים אלה יכולים להוביל לחוזים של 6 מיליארד דולר. הוא ציין כי רכישת טאואר כבר קיבלה אישורים בארבעה איזורים בעולם, כולל ארה"ב והוא מצפה כי העסקה תיסגר בתחילת 2023.
מפתיע במיוחד, בוודאי ביחס לגודלה של החברה היה המשפט שגלסינגר שילב בדברי הפתיחה שלו על גרונלייט הישראלית שנרכשה רק במרץ האחרון תמורת סכום מוערך של 500־600 מיליון דולר ולפי מנכ"ל אינטל כבר מניבה תוצאות: "מאז שרכשנו את גרנולייט צנרת הלקוחות שלה הוכפלה וצנרת ההכנסות שולשה", אמר. גרנולייט נכנסה לחטיבת הדאטה סנטר, שבמרכזה כבר יושבת הבאנה לאבס הישראלית שנרכשה עבור 2 מיליארד דולר והוציאה באחרונה את השבב המבטיח תחת המותג גאודי. יכולות הבינה המלאכותית שמספקות גרנולייט והבאנה אמורות לחפות על החולשה בתחום הדאטה סנטר ממנה סובלת אינטל שמאבדת נתחי שוק למתחרות ברבעונים האחרונים.
הרגל המקומית הנוספת שמרוכזת כמעט כולה בישראל, היא מובילאיי שהיתה הפעילות היחידה שהציגה צמיחה מהירה ברבעון השני והגיעה להכנסות שיא של 460 מיליון דולר, עלייה של 41% מול התקופה המקבילה. גם הרווח התפעולי עלה בשיעור דומה ל־190 מיליון דולר. מספרים אלה מספקים הסבר מצוין לרצון של אינטל להנפיק את מובילאיי בוול סטריט, תוכנית שאותה נאלצה לגנוז לעת עת בגלל המצב בשווקים. אינטל חתרה לשווי של 50 מיליארד דולר עבור חטיבת הרכב האוטונומי שמנוהלת על ידי אמנון שעשוע, שווי שנראה מנותק מהמציאות בימים אלה. עם זאת, גלסינגר ציין כי אינטל נחושה להביא את מובילאיי להנפקה לקראת סוף השנה, בכפוף לתנאי השוק.
הבעיה של אינטל בישראל, שמשקפת את הבעיה בכל העולם, נעוצה בכך שמנועי הצמיחה העתידיים והחשובים שמרוכזים כאן עדיין קטנים מכדי להזיז את המחט, כמו חטיבת הפאונדרי ומובילאיי, היחידות שההכנסות הרבעוניות שלהן לא מתקרבות אפילו למיליארד דולר. ההערכה היא שבשלב ראשון אינטל לא תמהר לקצץ בפעילות, אלא תפחית דיבידנד ואולי אף תגייס חוב כדי לתמוך בהשקעות הנדרשות להחזרת הצמיחה.
