ניתוחסיכום השנה בבורסה: המוסדיים החזיקו את שוק המניות, והזרים את האג"ח הממשלתיות
ניתוח
סיכום השנה בבורסה: המוסדיים החזיקו את שוק המניות, והזרים את האג"ח הממשלתיות
מאז פרוץ המלחמה, המשקיעים הזרים הגדילו את החזקותיהם בשוק האג"ח ב־12 מיליארד שקל ומכרו מניות בהיקף של 3 מיליארד שקל. המוסדיים רכשו בשלושת החודשים האחרונים מניות ב־4.5 מיליארד שקל – מה שסייע למתן את הירידות
שנת 2023 היתה מהשנים הסוערות שידעה הבורסה הישראלית. לאחר תקופה ארוכה שהבורסה המקומית מתנהגת במגמה דומה פחות או יותר לשווקים בעולם, השנה היא התנתקה בגלל שני אירועים דרמטיים: ההפיכה המשפטית והמלחמה בעזה. שני האירועים הללו גרמו לטלטלות ולתנודות חדות בבורסה. אמנם המדדים המובילים מסיימים את השנה בתשואה חיובית, אך זוהי תשואת חסר משמעותית לעומת העולם. מדד ת"א 125 הניב פחות מ־4% מתחילת השנה לעומת 28% במדד S&P 500 האמריקאי ותשואה דומה במדד יורוסטוק 50 של אירופה.
אף שהמדדים בבורסה פיגרו אחרי העולם, רוב מדדי המניות רשמו תשואה חיובית. גם בשוק האג"ח המגמה חיובית. למרות הצפי לגידול חד בגירעון והעלייה ברמת הסיכון של ישראל, מדד האג"ח הממשלתיות עלה ב־1.8% בשנת 2023, ובאג"ח חברות התשואה טובה יותר: 4.8% במדד תל בונד 20.
סיכום השנה שפרסמה היום הבורסה מאפשר הצצה אל מאחורי הנתונים הללו. נראה שהתשואות המתונות והחיוביות הושגו בזכות טעמים שונים של המשקיעים בבורסה בתל אביב, שבמובן מסוים חיפו אחד על השני ומיתנו אחד את המגמה של השני. ישנם שלושה סוגים מרכזיים של משקיעים בבורסה (מלבד בעלי עניין שמחזיקים במניות לטווח ארוך): משקיעים מקומיים פרטיים (ריטייל), מוסדיים ומשקיעים זרים.
הזרים לא נרתעו
בשוק המניות, משקיעי הריטייל החליטו לצמצם חשיפה, ומכרו בשנה החולפת נכסים בהיקף של 11 מיליארד שקל. מה שהרתיע אותם היה בעיקר החקיקה המשפטית, שכן בתקופה זו נמכרו 8.5 מיליארד שקל לעומת "רק" 2.5 מיליארד שקל במלחמה. לעומתם, המוסדיים ראו באירועים הללו הזדמנות והם החלו להגדיל חשיפה לשוק המקומי עם 3.5 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ובמלחמה אף הגבירו את הקצב ל־4.5 מיליארד שקל נוספים.
בעוד המשקיעים הישראלים היו עקביים במגמה שלהם השנה, אצל המשקיעים הזרים המגמה היתה מעורבת. הם פחות הוטרדו מהחקיקה המשפטית והגדילו חשיפה לשוק המניות המקומי ב־2 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. אולם אז פרצה המלחמה וגרמה להם למכור מניות בהיקף של 3 מיליארד שקל, וכך הם מסיימים את השנה עם ירידה קלה בחשיפה לשוק המניות המקומי של מיליארד שקל.
בשוק המניות התנהלות המוסדיים תרמה לבלימת הירידות אולם בשוק האג"ח הממשלתיות היו אלה המשקיעים הזרים, שהצילו את המצב. על אף העלייה ברמת הסיכון של ישראל בשל ההפיכה המשפטית והמלחמה, המשקיעים הזרים הביעו אמון בשוק החוב המקומי והגדילו חשיפה אליו בהיקף של 25.5 מיליארד שקל. 13.5 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ועוד 12 מיליארד שקל מאז החלה המלחמה.
בניגוד לזרים, הישראלים נתנו פחות אמון באג"ח הממשלתיות. המשקיעים הפרטיים הקטינו חשיפה לאג"ח הממשלתיות בהיקף של 26.5 מיליארד שקל, כאשר 14 מיליארד שקל מהסכום הזה אירע בתקופת המלחמה. אצל המוסדיים נרשמה מגמה מעורבת ובהיקפים נמוכים עם מכירות של 2 מיליארד שקל עד סוף ספטמבר, והגדלת חשיפה של 2 מיליארד שקל מפרוץ המלחמה.
"גיוסי החוב הממשלתי ימשיכו לצמוח בחדות", מעריך יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. "בהנחה שהגירעון במשק יסתכם בשנה הבאה ב־5% עד 6%, משרד האוצר יידרש לגייס בשנת 2024 כ־200 מיליארד שקל, היקף הגבוה פי 4 מהגיוס הממשלתי ב־2022". עד כה גיוסי האג"ח של המדינה עברו בהצלחה, אולם נראה כי גורם מרכזי בהצלחת גיוסי החוב ובשמירה על רמת תשואות סבירות יהיה המשך הסנטימנט החיובי מצד המשקיעים הזרים. החמרה ביטחונית או ניהול תקציב בצורה לא אחראית עלולים להרתיע את המשקיעים הזרים, ונתוני הבורסה לשנת 2023 מראים עד כמה הם שחקן חשוב בשוק האג"ח.
פחות הנפקות וגיוסי הון
2023 היתה חלשה למדי בפעילות שוק המניות. ממוצע מחזור המסחר במניות עמד על 2 מיליארד שקל, נמוך ב־12% מהמחזור היומי אשתקד. חולשה נרשמה גם בשוק הגיוסים. גיוסי ההון עמדו השנה על כ־8.2 מיליארד שקל, צניחה של יותר מ־60% לעומת שנת 2022 אז גויס של כ־21.7 מיליארד שקל.
מיעוט גיוסי ההון בבורסה גם הביא לכך שרק שבע חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות, בשווי מצרפי של כ־5 מיליארד שקל, זאת לעומת 22 חברות חדשות אשתקד, וממוצע של 20־30 חברות לשנה ב־8 השנים האחרונות. למעשה יותר חברות יצאו מהבורסה מאשר נכנסו, ולכן מספר החברות הציבוריות ירד לראשונה מזה 3 שנים ועמד על 537 חברות לעומת 548 אשתקד. מנגד, העלייה בהיקף גיוסי החוב של הממשלה הקפיצה את מחזורי המסחר באג"ח בבורסה. ממוצע מחזור המסחר היומי זינק השנה ב־19% ל־2.9 מיליארד שקל.
באג"ח הקונצרניות נרשמה אמנם ירידה בהיקף הגיוסים, אך עדיין גויסו 71 מיליארד שקל באג"ח חברות. מדובר בירידה של 20% בהיקף הגיוסים לעומת שנת 2022, שנובעת בעיקר מירידה בגיוס של הבנקים וחברות הנדל"ן.
עיקר התנופה בשוק האג"ח הגיעה מהאג"ח הממשלתיות. הממשלה גייסה כ־85 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור, יותר מפי שניים לעומת בשנת 2022. כחצי מהגיוס בוצע ברבעון האחרון. מלבד הצורך בגיוס חוב למימון הוצאות המלחמה, העלייה בגיוסי החוב נובעת גם מכך שלפני כשנה הפסיקה המדינה לגייס אג"ח מיועדות (אג"ח ייעודיות לקרנות הפנסיה כרשת ביטחון לתשואה לחוסכים). גם הפסקת הנפקת האג"ח המיועדות מפעילה לחץ על גיוס חוב באפיקים אחרים כמו האפיק הציבורי בבורסה.
