השקל ממשיך בתנועות קלות גם אחרי החלטת בנק ישראל
השקל ממשיך בתנועות קלות גם אחרי החלטת בנק ישראל
הדולר עולה ב-0.1% ונסחר ב-3.09 שקלים, היורו יורד ב-0.2% ל-3.47 שקלים; נגיד בנק ישראל אמיר ירון הודיע על השארת הריבית במשק בשיעור של 0.1%; לידר: "סביבת האינפלציה הנמוכה מאפשרת לבנק להיות סבלני"
מגמה מעורבת בשוק המט"ח אחרי שבנק ישראל הותיר את הריבית במשק ללא שינוי, בהחלטת הריבית האחרונה של שנת 2021. הדולר עולה ב-0.1% ונסחר ב-3.091 שקלים, היורו לעומת זאת יורד ב-0.2%, לסביבת 3.471 שקלים.
התנועות בשוק המט"ח המקומי לא השתנו בצורה מהותית ביחס למגמה שנרשמה מוקדם יותר היום, טרם החלטת הריבית. לפני כשעה נקבעו השערים היציגים - הדולר טיפס ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.089 שקלים, היורו נחלש ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.484 שקלים.
הנגיד אמיר ירון הותיר את הריבית ברמה של 0.1%, בהתאם לציפיות. זאת כאשר ברקע נתון האינפלציה הנמוך לחודש אוקטובר (עלייה חודשית של 0.1%, שנתית של 2.3%), שפורסם בשבוע שעבר - מול נתוני אינפלציה גבוהים מאד באירופה (4.1%), בריטניה (4.2%) ובארה"ב (6.2%).
לנתון המדד החלש גרם בעיקר הירידה החדה במחירי נסיעות בחו"ל. "הייסוף החד בשקל צפוי להביא לירידה בשיעור דומה בסעיף זה בחודש נובמבר, ואולם על אף הייסוף החד ומדד אוקטובר הנמוך, ציפיות האינפלציה שנה קדימה עלו מעט מאד, מ-1.7% ל-1.8%", אומרים כלכלני לידר שוקי הון, בהובלת יונתן כץ.
"סביבת האינפלציה הנמוכה יחסית למדינות רבות - מה שמאפשר לבנק ישראל להיות סבלני בנוגע לריבית. החלק המעניין יהיה התייחסות הבנק לייסוף החד בשקל", מוסיפים בלידר.
גם לדעת רונן מנחם, הכלכלן הראשי במזרחי טפחות, ההתפתחויות האחרונות בארץ מרחיקות את העלאת הריבית במשק: "התמתנות האינפלציה בחודש האחרון (והצפי שתתמתן עוד ולא תחרוג מהיעד), בנתוני התוצר שהאטו, התחזקות השקל והמשך האבטלה הגבוהה יחסית - כל אלה לא תומכים בהעלאת ריבית. מצד שני, אישור התקציב ותוואי הגירעון הפוחת יאפשרו לנגיד לצמצם את ההרחבה המוניטרית, אם המצב ישתנה", אומר מנחם, שמוסיף על כך כי נחוץ מקדם זהירות למקרה של גל תחלואה חדש, לנוכח שינוי הכיוון של מקדם ההדבקה.
"באירופה, אמנם האינפלציה כמעט כפולה מאשר כאן אצלנו, אך שם גל התחלואה הרביעי רק החל והנגידה קריסטין לגרד הבהירה כי הריבית לא תעלה כלל ב-2022.בארה"ב האינפלציה גבוהה הרבה יותר ומתרבות הקריאות בתוך הפד לזרז את ה'טאפרינג' (צמצום רכישות אג"ח), מה שיקדים את העלאת הריבית לאמצע השנה. לעת עתה נראה לי שהמודל האירופי קרוב יותר מבחינת בנק ישראל ולכן סביר שהריבית כאן תעלה, לכל המוקדם, מספר חודשים לאחר שיעשה זאת הפד", מציין מנחם.
לדברי גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות, לשוקי המניות העולמיים יש השפעה חזקה מאד על מהלך ההתחזקות של השקל - לא פחות מגורמי הבסיס שכבר הוזכרו בהקשר זה של עוצמת המטבע המקומי (יצוא ההיי-טק, העודף בחשבון השוטף, הצמיחה הכלכלית והלחץ האינפלציוני הנמוך משמעותית ביחס לעולם).
"אנו עדים עד כה לשנה יחסית נדירה בשוק המניות האמריקני שעלה עד כה ב-26% - עלייה שהייתה להערכתנו הגורם המרכזי ביותר שעומד מאחורי הייסוף של השקל (מתחילת הרבעון האחרון מדובר על ייסוף של כ-4.2%). ב-20 השנים האחרונות היו עוד ארבעה מקרים בהם ה-S&P500 סיים את השנה בעליות של כ-20% או יותר ובשנים אלו השקל התחזק בממוצע בכ-5.5% אל מול הדולר. ך שבמובן זה, הייסוף של השקל השנה עדיין לא חריג. מה שכן חריג השנה הוא העובדה שהשקל מצליח להתחזק בשעה שהדולר בעצמו מתחזק מול רוב המטבעות המרכזיים, אומר בית אור.
"מגמות הבסיס ארוכות הטווח תומכות בשקל חזק, אך אנו חיים בטווח הקצר וכאן, לשווקים הגלובליים יש השפעה דומיננטית מרכזית ביותר, במיוחד ב-2021. מהמודל שלנו עולה כי בתנאים הנוכחיים ערכו ההוגן של דולר-שקל צריך לנוע בין 3.07 ל-3.19 שקלים לדולר", מוסיף בית-אור.
וכך במיטב דש: "קשה להתווכח עם השוק, אך להערכתנו תגובתו אחרי פרסום מדד המחירים הייתה מוגזמת, כולל הירידה החדה בתחזיות לעליית ריבית ולאינפלציה", מציין בסקירתו השבועית אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש.
לדברי זבז'ינסקי, "מדד מחירים הנמוך לחודש אוקטובר לא היה אמור לשנות משמעותית את התחזית קדימה. סעיף בודד של נסיעות לחו"ל הסיט את המדד כלפי מטה ב-0.3%. מלבדו, קצב האינפלציה במרבית הסעיפים האחרים המשיך לעלות - המשקל הממוצע של הסעיפים במדד שמחיריהם עלו בחצי השנה האחרונה היה גבוה משמעותית מכל אחת מהשנים מתחילת העשור הקודם. עובדה זו ממחישה שעליות המחירים אינן מתמקדות בסעיפים בודדים, אלא נפרסות על מוצרים ושירותים רבים. להערכתנו, סביבת האינפלציה תמשיך לעלות, מה שצפוי לגרום לבנק ישראל להעלות ריבית".
