ניתוחשינוי במאזן הכוחות: רשות ני"ע משחררת חבל לקרנות לטובת התחרות בבנקים
ניתוח
שינוי במאזן הכוחות: רשות ני"ע משחררת חבל לקרנות לטובת התחרות בבנקים
לפי טיוטת החוק להקמת קרנות כספיות חדשות, מנהלי הקרנות יוכלו להבטיח תשואה חזויה, לקבוע את מועד פרסומה ולקבוע עם המשווקים את מנגנון התגמול שלהם. האוצר דוחף להשקת המוצר בתוך חצי שנה
היוזמה להקמת הקרנות הכספיות החדשות, שאמורות להתחרות טוב יותר בפיקדונות הבנקאיים, ממשיכה לקרום עור וגידים. רשות ניירות ערך יזמה את המהלך, והיא מקבלת רוח גבית משר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנחוש לקדמו בהקדם, מתוך רצון להציג לציבור קבלות על כך שהוא מטפל ביוקר במחיה ובתחרות במערכת הבנקאית.
באחרונה פורסמה גרסה עדכנית של תזכיר חוק לקידום המוצר, כאשר ניתן להעיר עליה הערות עד לתחילת אוקטובר. הליך החקיקה צפוי להיות מקודם במושב החורף של הכנסת, בכדי שעוד ברבעון הראשון של שנת 2024 ייכנס המוצר לשוק.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות ברמת סיכון נמוכה ביותר, שמשקיעות את עיקר הכספים בנכסים סולידיים כמו פיקדונות בבנקים או במק"מ שמנפיק בנק ישראל, ומצליחות לייצר תשואה עודפת על פני הפיקדונות בבנקים ברוב המקרים, בטח לעומת הפיקדונות לטווח קצר שמוצעים ללקוחות הקטנים.
על רקע עליית הריבית כסף רב עובר מהעו"ש אל הפיקדונות וגם לקרנות הכספיות, שמנהלות כיום יותר מ־90 מיליארד שקל, אולם זהו עדיין סכום נמוך לעומת מאות מיליארדי השקלים הנמצאים בפיקדונות בבנקים.
הסרת מגבלת חוק הייעוץ: ברשות מצאו שיש כמה חסמים שמקשים על הקרנות הכספיות להתחרות בפיקדונות בבנקים, ולכן החליטו לייצר סוג חדש של קרנות כספיות, שיוכלו להתחרות טוב יותר. שלושה עקרונות מרכזיים של הקרנות החדשות שמבדילים אותם מהמצב הקיים.
ראשית, האפשרות לפרסם מראש תשואה הצפויה לבעלי הקרן, כך שניתן יהיה לבצע השוואה לריבית המוצעת בפיקדונות. שנית, מתן אפשרות למנהל הקרן להגדיר מראש את רמת הנזילות בקרן, זאת בעוד בקרנות הכספיות הרגילות הנזילות היא יומיומית, והסרת מגבלת חובת חוק הייעוץ כך ששחקנים נוספים יוכלו להפיץ את הקרנות, בעוד כיום רק יועצי ההשקעות יכולים לעשות זאת.
תזכיר החוק עוסק במשמעות שלושת השינויים הללו, ובדרך שבה ינוהלו. מתזכיר החוק עולה שהרשות מגלה קו ליברלי יחסית, ובנושאים מסוימים מחליטה בשלב זה לתת לכוחות השוק לקבוע את גבולות הגזרה, ולא לקבוע מראש כללים נוקשים, בניגוד להתנהלותה הנוקשה בענף קרנות הנאמנות המסורתי, וזאת ככל הנראה כדי לייצר תשתית גמישה ונוחה לצורך התחרות בפיקדונות.
כאמור, סוגיה מרכזית היא הצגת התשואה החזויה מראש. כיום למעט פיקדונות בבנקים, באף מוצר פיננסי מפוקח אסור לפרסם תשואה חזויה מראש בשל חשש להטעיה. היות שהקרנות הכספיות הן מוצר מאוד סולידי, המשקיע בני"ע בסיכון נמוך ולטווח קצר, מסכימה הרשות שמנהלי הקרנות יפרסמו תשואה שנתית חזויה, בכדי שניתן יהיה לאפשר השוואה לריבית המוצעת בפיקדונות.
אלא שגם לפרסום התשואה צריכים להיות גבולות גזרה. ברשות בחנו כמה זמן לפני שהקרן נסגרת להפקדות יוכל מנהל הקרן לפרסם את התשואה. מצד אחד, פרסום זמן מראש נדרש לצורך שיווק הקרן וגיוס לקוחות, ומנגד ככל שהמועד רחוק יותר ממועד סגירת הקרן והשקעת הכספים, כך היכולת לחזות את התשואה הצפויה מתערערת. ברשות החליטו להעביר את שיקול הדעת למנהלי הקרן. "נתון התשואה הצפויה יפורסם החל מהמועד שבו מנהל הקרן קבע כי יש לו היכולת והנתונים הנדרשים כדי לחשב את אומדן התשואה באופן ראוי", נכתב בתזכיר החוק.
מנגנון למניעת הטעיה: מתן יד חופשית מעלה חשש בדבר פרסום תשואה שאינה מבוססת נתונים ומידע מספקים. כדי למתן אפשרות של הטעיה, מציעה הרשות כמה מנגנונים: הראשון הוא פרסום בדיעבד של תשואות קרנות אל מול התשואה החזויה שפורסמה, וקביעת מנגנון שבו אם במהלך תקופת ההשקעה התשואה המסתמנת שונה מהתשואה שהובטחה, יחויב מנהל הקרן להודיע על כך למשקיעים.
כלומר למשקיעים יהיו אינדיקציות על מנהלי קרנות שנוטים להיות אופטימיים מדי לגבי התשואה החזויה, מה שאמור לרסן את מנהלי הקרנות מהצגת תחזית תשואות אופטימית מדי. ועדיין, גם אם מנהלי הקרנות יחששו מתחזית אופטימית, תקלות שכאלה עלולות להתרחש מחוסר הערכה נכונה או שינוי דרמטי בשוק, מה שעלול לערער את אמון המשקיעים באמינות פרסום התשואה החזויה.
נקודה נוספת שעולה מהתזכיר היא שהרשות מתכוונת לאפשר לקרנות הכספיות לרכוש עד 10% מנכסיהן בקרן כספית רגילה - קרי הקרנות הקיימות כיום בנזילות יומיומית - זאת בכדי לתת למנהלי הקרנות אפשרות למכשיר נוסף להשקיע בו את הנכסים. אלא שצעד זה גם כן עשוי להיות בעל פוטנציאל לניגוד עניינים, שכן סביר להניח שמנהלי הקרנות יעדיפו להשקיע את הנכסים בקרן כספית שמנהל אותו הגוף. אז גם עולה סוגיית כפל דמי הניהול - האם המשקיע ישלם דמי ניהול גם לקרן שבה השקיע וגם לקרן שבה הקרן שלו משקיעה.
ברשות משאירים את הנושא הזה פתוח ומבקשים לקבל מהציבור עמדות בסוגיה זו - האם יש לפעול למניעת כפל דמי ניהול וגם כיצד לעשות זאת מבחינה תפעולית. כיום המנגנון הוא שכל המשקיעים בקרן משלמים דמי ניהול בשיעור זהה, אז כיצד ניתן יהיה לקזז מקרים שבהם המשקיע הוא קרן כספית אחרת.
נקודה מרכזית בקרנות הכספיות החדשות היא ההפצה. כיום רק בעלי רישיון ייעוץ השקעות יכולים להפיץ קרנות נאמנות. אלא ש־94% מיועצי ההשקעות הם במערכי הייעוץ של הבנקים, ויש רק 355 אלף לקוחות מיועצים בבנקים. המשמעות היא שבפועל, בעבור חלק גדול מהציבור, אין גישה ומודעות לקרנות הכספיות. לכן הרשות מבקשת להרחיב את מעגל הגורמים שיכולים להפיץ את הקרנות הכספיות, ולהעניק פטור מחובת ייעוץ, כאשר מי שיוכלו להפיץ את הקרנות הם גופים מפוקחים על ידי הרשות כגון פקידי בנקים, חברי בורסה וחלק מגופי הפינטק.
הכנסת גופים חדשים לרשימת המשווקים, ובהמשך אולי גם את סוכני הביטוח, שניתן להניח שיפעילו את הלובי החזק שלהם בכנסת לשם הכללתם, מעלה את השאלה מה יהיה התגמול שאלו יקבלו ממנהלי הקרנות. כיום הבנקים מקבלים עמלת הפצה נמוכה של 0.1% ממנהלי הקרנות על הפצת הקרנות הכספיות, בהתאם לתקרה שקבע הרגולטור.
אלא שבכל הנוגע לתגמול בעבור השיווק, הרשות מעבירה את הכדור לשחקנים עצמם לקבוע את הכללים: "הגורמים הרלבנטיים יקבעו נהלים שמטרתם להבטיח שהסדרי התמורה שייקבעו לא יפגעו בטובת המשקיע ולא יובילו להטיה בהצגת הקרנות הכספיות, ויתחייבו לפעול על פיהם".
ברשות אומנם מדגישים שהסדר שכזה אמור לוודא שניגוד העניינים יצומצם ככל הניתן. עם זאת, ברשות מבינים שלא בטוח שניתן לסמוך על השחקנים השונים שידאגו להסדר שיבטיח שמירה על טובת הלקוח, ומציינים כי לאחר התפתחות מודלים עסקיים, הרשות תבחן ותשקול בשנית סוגיה זו.
חשש מהתייקרות דמי ניהול: בענף הקרנות מביעים ספק בדבר היכולת של כניסת גורמי שיווק נוספים. הסיבה לכך היא שברוב המקרים בסוף הלקוח קונה את הקרן בחשבון הבנק שלו, כך שעלול להיווצר מצב שבו מנהל הקרן יצטרך לשלם כפל עמלות - הן לגורם שישווק את הקרנות והן עמלת הפצה לבנק, מה שעלול להביא להתייקרות משמעותית בדמי הניהול. בענף חושבים שהפוטנציאל לשינוי מהותי יהיה רק מעצם הכנסת פקידי הבנקים כגורם שיוכל למכור את הקרנות, כך שהן לא יוגבלו רק ל־355 אלף הלקוחות המיועצים בבנקים, אלא לכלל לקוחות המערכת הבנקאית.
