שוק הקריפטו מציג: קריסה צפויה מראש
שוק הקריפטו מציג: קריסה צפויה מראש
שוק הקריפטו קרס בשבוע האחרון, אבל לא הבנקים הגדולים או שחקנים אחרים של המערכת המסורתית אשמים בכך, אלא רק היזמים והבטחות השווא שלהם
השבוע החולף היה מטלטל עבור שוק הקריפטו: מטבעות מכל הסוגים קרסו בשיעורים דו־ספרתיים, הביטקוין צנח מתחת ל־30 אלף דולר, ו"מיליארדי דולרים" נמחקו בן רגע מהשוק. את הנפילה הוביל פרויקט אחד בשם טרה (Terra), שהיה לו פעם המטבע הרביעי בגודלו בשוק עם שווי של 18 מיליארד דולר. בתוך שבוע המטבע הזה נמחק כלא היה. המאמצים לייצב את הפרויקט שעיקרו "מטבע יציב אלגוריתמי" הם אחת הסיבות לנפילה העמוקה של הביטקוין עצמו. כשהפרויקט קרס סופית ומייסדיו הודיעו על עצירתו, הביטקוין התאושש חלקית למחיר של מעל ל־30 אלף דולר.
שוק הקריפטו אינו חשוף רק להתרחשויות בשווקים המסורתיים כמו אינפלציה, מלחמה, עליות ריבית וכיוצא באלו, אף שפעמים רבות נטען כאילו הוא מגן מפניהם, אלא הוא סובל מקישוריות מערערת בתוך עצמו: פרויקטים על גבי פרויקטים שקשורים זה לזה בסיפור משכנע ויזמים שמשום מה זוכים למעמד של אלים. במקרה של טרה מדובר על מטבע קריפטו שטרה המציאו (UST) שמתייצב באופן אוטומטי למחיר קבוע של דולר אמריקאי אחד, באמצעות מטבע קריפטו אחר שטרה המציאו (LUNA). ככה השוק יכול ליהנות ממטבע קריפטו ממוצע יציב וכלי להעברת ערך בתוך שוק תנודתי. את המטבעות ייצב רק קוד שהיה באחריותו לנהל את היצע ה"כסף" באמצעות הטבעת מטבעות חדשים או השמדת קיימים כדי לשמור על מחיר המטבע יציב. בשלב מסוים הפרויקט רכש ביטקוין תמורת 10 מיליארד דולר, מעין גיבוי לשעת צרה, ואחר כך גם מטבע של פרויקט פופולרי אחר – Avalanche.
מתיאור עניינים זה אפשר להבין שכסף פיאט (דולרים נניח) לא נגע כמעט בכלל בתוך המנגנונים הללו. אז איך בדיוק הפרויקט היה שווה 18 מיליארד דולר? האם מספיק להכריז ש־UST אחד שווה דולר אחד, להנפיק 18 מיליארד UST ולהעניק לפרויקט שווי כזה? כן, באמצעות אמון המשקיעים. איך השיגו את זה? הפרויקט גייס את ההון ההתחלתי ב־2019 באמצעות ICO (הנפקת מטבעות ציבורית) למשקיעים גדולים שגיבו את הפרויקט. וחשוב עוד יותר, היזם של טרה (דמות בעלת פרופיל ציבורי גבוה בשם Do Kwon) הבטיח למשתתפים בפרויקט תשואה של 20% אם ישאילו את ה־UST שלהם לפרוטוקול מסוים של הפרויקט (את תשואה משלמים כמובן באמצעות UST). הגיבוי באמצעות ביטקוין ו־Avalanche קנה את ליבן של קהילות שונות בשוק הקריפטו ויצר סביב טרה הילה של אמינות.
אבל בסופו של יום, יזם נערץ והילה של אמינות לא מספיקים בשעת צרה. כשגורם אחד בחר לפדות כחצי מיליארד "דולר" של מטבעות כשהחלו הנפילות בשוק הקריפטו (מה שמכונה בשוק המסורתי "ריצה אל הבנק"), הפרויקט לא הצליח להתמודד עם כך וההצמדה לדולר אבדה. המאמצים לא הועילו ובסופו של דבר ה־UST וכל המטבעות הקשורים אליו קרסו, וכך גם פרויקטים חיצוניים לגמרי כמו למשל זה של חברת הלוואות הקריפטו הישראלית צלזיוס, שהמטבע שלה חווה נפילה דרמטית.
הייתם מצפים שהטלטלה הדרמטית תביא את שוק הקריפטו לרגע 2008 שלו. מעין נקודת זמן שבה אי אפשר שלא להכיר במציאות, למשל ששחקנים בשוק המציאו מוצרים איומים ומסוכנים, או שלשחקנים הללו (אנשי טכנולוגיה) יש מגבלות אינהרנטיות להמציא כלכלה חדשה בריאה. הפעם הרי אין את מי להאשים זולת את עצמם. לא הבנקים הגדולים או שחקנים אחרים של המערכת המסורתית, רק היזמים והמוצרים שפיתחו הם שהביאו על עצמם את הטרגדיה הנוכחית. עם הנפילה החלו לצוץ שמועות כי מי שאחראי לנזק הם סיטדיל ובלאקרוק המוסדיים, שלכאורה התחילו את המכירה הגדולה של ה־UST וקריסת הפרויקט (אם כי השניים הכחישו כל קשר). היו גם מי שהסבירו כי הנפילות בשוק הן הזדמנות "לקנות את הדיפ". ואחרים אמרו: לא נורא, הם רק בנו מוצר ניסיוני, אבל לפחות הם מנסים, מה אתה עושה כדי לשחרר אותנו מכבלי המערכת המסורתית הנצלנית?
אבל במקום למהר להאשים אחרים, לנסות לשכנע שחקנים קטנים שהקריסה הזו היא הזדמנות או לפטור מאחריות את היזמים שגרמו להפסדים עצומים עם הבטחות לא מבוססות – שוק הקריפטו צריך לגלות יותר כנות. הרי ידוע שמטבעות יציבים הם פרויקטים מסוכנים לכל השוק, שהערך המדומיין העצום שלהם הוא לא מבוסס ומסוכן, שאין להם לא הנזילות או הגיבוי הסביר כדי להיות פרויקטים בריאים לשוק. ידוע שמטבעות יציבים אלגוריתמיים הם גרועים במיוחד משום שהם חושפים את שברירותו ואנושיותו של קוד, ושהפרויקטים הללו והכסף שהם ממציאים לא דומים לפעילות המערכת הפיננסית המסורתית.
