ניתוחהמעבר של אבי גבאי: מצא פרטנר שאין בסלקום
ניתוח
המעבר של אבי גבאי: מצא פרטנר שאין בסלקום
שתי חברות התקשורת רשמו ברבעון השלישי צמיחה דומה בהכנסות, זינוק דומה ברווח הגולמי ומעבר מהפסד לרווח. אך מבט מעמיק על צמיחת מנויי הסיבים, שיעור נטישת מנויי הסלולר וגובה החוב הפיננסי, עשוי להסביר מה גרם למנכ"ל סלקום לחצות את הכביש
במבט על, התוצאות העסקיות של פרטנר ברבעון השלישי דומות לאלו של סלקום. שתי חברות התקשורת רשמו צמיחה של 4%‑5% בהכנסות, שתיהן מציגות זינוק של 36%‑38% ברווח הגולמי, וגם בשורה התחתונה השתיים עברו מהפסד לרווח נקי צנוע. הדמיון בין פרטנר לסלקום לא נגמר רק בדו"ח רווח והפסד, וניכר גם בפרמטרים התפעוליים. בהשוואה לרבעון הקודם, שתי החברות מציגות עלייה במספר מנויי הסלולר, ירידה בשיעור הנטישה, יציבות בהכנסה החודשית הממוצעת ללקוח סלולר, סטגנציה במספר מנויי הטלוויזיה וקפיצה במספר מנויי אינטרנט הסיבים.
אולם ניתוח מעמיק של הנתונים שמופיעים בדו"חות פרטנר וסלקום מצביע על הבדלים מהותיים בין החברות, שלא באים לידי ביטוי באופן בולט בדו"חות. הבדלים אלו בוודאי לא חמקו מעיניו של אבי גבאי, עד לאחרונה מנכ"ל סלקום, שבחר לחצות את הקווים ולהצטרף לשלמה רודב בניסיון לרכוש את השליטה בפרטנר.
הנתון התפעולי הבולט ביותר בהשוואה בין החברות נוגע לתחום הסיבים, שבו פרטנר מציגה יתרון ‑ הן במספר המנויים והן בקצב הצמיחה שלהם. ברבעון האחרון סלקום הציגה צמיחה מרשימה של 8.8% במספר מנויי הסיבים, שעלה ל־123 אלף. אולם באותה תקופה פרטנר הצליחה להציג צמיחה גבוהה יותר, של 11%, ומספר מנויי הסיבים שלה בסוף הרבעון עמד על 192 אלף. קשה להפריז בחשיבות שיש לתחום הסיבים, שמציג צמיחה והתרחבות בזמן שמספר מנויי הטלוויזיה והסלולר במקרה הטוב מזדחל למעלה.
תחום נוסף שבו פרטנר מציגה עדיפות על סלקום הוא שיעור הנטישה של מנויי הסלולר. שתי החברות מציגות ברבעון השלישי ירידה בשיעור הנטישה. אולם זה של סלקום, שעומד על 7.2%, גבוה מזה של פרטנר, שעומד על 6.4%. הפער הזה לא חדש ומתקיים ברציפות לאורך מספר רב של רבעונים. לזכות סלקום אפשר לזקוף את העובדה שהיא מצליחה לצמצם את הפער בשיעור הנטישה של מנויי הסלולר לרמה של 0.8% ברבעון האחרון, לעומת פער של 1.4% ברבעון המקביל אשתקד.
ההבדל השלישי בין שתי חברות התקשורת נוגע למבנה המאזן שלהן. החוב הפיננסי נטו שסלקום נושאת על גבה מסתכם ב־2.16 מיליארד שקל ‑ גבוה פי 3.3 מהחוב הפיננסי של פרטנר, שעומד על 662 מיליון שקל בלבד. המציאות הזאת היא פרי החלטות של חברי הדירקטוריון שכיהנו בשתי החברות לפני עשור, אולם ההשפעה ניכרת גם היום בסעיף הוצאות המימון. ברבעון האחרון סלקום רשמה הוצאות מימון של 40 מיליון שקל, בעוד שהוצאות המימון של פרטנר עמדו על 17 מיליון שקל בלבד.
כבר לא פרות מזומנים
פרטנר וסלקום, שבעשור הראשון של המילניום היו פרות המזומנים של אילן בן דב ונוחי דנקנר בהתאמה, ממשיכות ללכת שכם אל שכם גם אחרי הרפורמה בשוק הסלולר, ששאבה את השומנים מהד"וחות הכספיים. למרות הדמיון בתוצאות העסקיות, לפרטנר יש עדיפות בהיקף החוב הנמוך, בשיעורי הנטישה הנמוכים באופן יחסי בתחום הסלולר ובמספר לקוחות הסיבים וקצב הצטרפותם. כל אלו עשויים להסביר מה מוצא אבי גבאי בפרטנר, בזמן שישב בכסא המנכ"ל של סלקום.
המעבר של גבאי מגיע זמן קצר אחרי שמנהל הכספים הראשי של סלקום, שי אמסלם, הודיע על התפטרותו. זה קרה ארבעה שבועות לפני ההתפטרות של גבאי. שבע דקות חלפו מהדיווח על סיום כהונתו של אמסלם כסמנכ"ל הכספים של סלקום ועד לדיווח של אלקטרה על מינויו לתפקיד סמנכ"ל הכספים החדש. גם תקופת כהונתו של אמסלם בסלקום היתה קצרה, והסתכמה בשנה וחצי.
ערן זהבי כמשל
למרות הדמיון בין שני מהלכי ההתפטרות, רב השונה על הדומה בין שני המקרים. אמסלם בחר לשדרג את מעמדו ולעבור לתפקיד מקביל בחברה שונה. מסמנכ"ל כספים בחברה ששווי השוק שלה הוא 2 מיליארד שקל, לסמנכ"ל כספים של חברה ששווי השוק שלה הוא 7.5 מיליארד שקל.
גבאי, לעומת זאת, בחר לעבור לתפקיד שונה בחברה דומה. כל חובב ספורט קבוצתי מבין את המשמעות. אוהדים של קבוצה יכולים לפרגן לשחקן מקבוצתם שעובר לקבוצה בליגה בכירה יותר, או יוצא לשחק בחו"ל (למשל אוהדי הפועל תל אביב שפירגנו לערן זהבי על המעבר לפאלרמו האיטלקית). לעומת זאת, אף אוהד לא יקבל תרחיש שבו אותו שחקן עובר לשחק במדי היריבה העירונית (למשל אוהדי הפועל תל אביב שקצת פחות פירגנו לערן זהבי כשחתם במכבי ת"א). מבלי חלילה לחשוד בכשרים, המהלך של גבאי לוקה בריח רע ובטעם מר. אפשר רק לקוות שאם יצליח לכבוש שער, שיצליח לכבוש גם את יצרו ולא ירוץ לחגוג עם האוהדים החדשים.
