בית המשפט דחה את העתירה של ניו מד ושברון; המדינה השאירה אצלה 100 מיליון שקל
בית המשפט דחה את העתירה של ניו מד ושברון; המדינה השאירה אצלה 100 מיליון שקל
בפסק דין מ-2022 שהתפרסם כעת, דחה השופט את טענותיהן של החברות שהמדינה גבתה מהן תמלוגים עודפים עבור הפקת גז טבעי; ניו מד ושברון טענו שהמחיר הקובע לצורך קבלת התמלוגים לא צריך לכלול את עליית מחירי הגז שלאחר חתימת הסכם המכירה שלהן
בית המשפט דחה את העתירה של ניוד מד אנרג'י ושברון על כך שהמדינה גבתה סכום עודף בגובה 100 מיליון שקל בתמלוגי גז טבעי שהופק במאגר תמר ב-2013. ההחלטה של בית המשפט תשאיר את הסכום שנגבה אצל המדינה.
המחלוקת בין הצדדים נבעה מהסכם מכירה בין מאגר תמר שהיה בבעלות חלקית של החברות למאגר הגז ים תטיס, שהיה בבעלותן המלאה.
ב-2013 ראו החברות כי יתרות הגז הטבעי במאגר ים תטיס לא מספיקות לכמות שהתחייבו למכור. לכן, חתמו שברון וניו מד אנרג'י על הסכם לרכישת גז ממאגר תמר, שהיה אז בבעלותן החלקית.
החברות החזיקו ב-67% מתמר, טרם מתווה הגז שלאחריו מכרה ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) את חלקה במאגר. הבעיה נבעה מעליית מחיר הגז הטבעי בין התקופה שבה נחתם ההסכם למכירת גז ממאגר ים תטיס ללקוחות לבין המועד בו נחתם ההסכם בין מאגר תמר לים תטיס.
הגז הטבעי נמכר ממאגר ים תטיס לצרכנים בעלות של כ-3 דולר ליחידת חום (MMBTU). כאשר נראה כי עתודות הגז לא יספיקו, פנו שברון וניו מד למאגר תמר ורכשו את הגז הטבעי.
כיוון שמחיר הגז הטבעי עלה בתקופה זו, התחייבו החברות לקנות את הגז במחיר של כ-6 דולר ליחידת חום, ובכך לעמוד בחוזים המוקדמים עליהם חתמו. החברות החזיקו בשני שלישים ממאגר תמר, כך שההכנסות שהן יקבלו מההסכם הן כ-2 דולר ליחידת חום. בעקבות השינויים במחיר עלתה השאלה מהו הסכום שלפיו ישלמו החברות את התמלוגים למדיה.
לטענת החברות, המחיר הקובע לצורך התמלוגים הוא המחיר הנמוך יותר – של 3 דולר ליחידת חום, בעוד המדינה דרשה את הסכום הגבוה יותר – 6 דולר.
תמלוגי הגז הם אחד משלושה מסים החלים על חברות המפיקות גז טבעי. השניים האחרים הם מס חברות (23%) ומס רווחי יתר (מס ששינסקי/התשלומים לקרן העושר, המתחילים רק לאחר שמאגר גז מגיע לשיעור רווחיות מסוים).
התמלוגים, בגובה של 12.5% משווי הגז הטבעי "על פי הבאר". כלומר, 12.5% מהשווי של גז טבעי המופק עובר כתמלוג למדינה. הסיבה לתשלום התמלוגים היא השימוש של החברות במשאב טבעי השייך לכלל הציבור.
על פי פסק הדין, שניתן בנובמבר 2022 אך הותר לפרסום השבוע, העובדה שיתרות הגז הטבעי במאגר ים תטיס לא הספיקו, מעידה על הביקוש לגז טבעי ובכך גם לעליית המחיר: "הידלדלות מאגר ים תטיס, משמעותה מבחינה כלכלית היא הפחתת ההיצע למול הביקוש לגז", כתב בית המשפט בהחלטתו.
"הדבר משפיע על עליית מחירי שוק הגז ובהתאם לכך לעליית שווי התמלוגים. כל זאת ללא קשר להפסדים, שנטען כי נגרמו מכך לתובעות. כך או כך, אין בכך כדי להביא לקבלת עמדתן של התובעות בעניין המרכזי העומד להכרעה".
השופט ביקר גם את החלטת החברות שלא לדווח על הסכם המכירה בין מאגר ים תטיס לתמר בזמן אמת: "בנוסף למה שנאמר לעיל, אין להתעלם מטענות המדינה, כי התובעות לא דיווחו על המתווה הזמני שהפך בבוא העת ל"הסכם תמר-ים תטיס" בזמן אמת וכן מטענותיה כי רק למעלה משמונה חודשים מאותו מתווה זמני הומצא "הסכם תמר-ים תטיס" למדינה".
פסק הדין ניתן על ידי השופט בדימוס רפאל יעקובי מבית המשפט המחוזי בירושלים. את המדינה ייצגו עורכי הדין שרון אבני מני מנחם מפרקליטות מחוז ירושלים. את התובעות (ניו מד אנרג'י ושברון) ייצגו עורכי הדין צבי אגמון, יונתן קהת, חנן סידור, אורלי שיף, עופר אלבוים ולינור בוני.
