ניתוחפרידה קשה? מכירת כאל היא מכה קלה בכנף של דיסקונט
ניתוח
פרידה קשה? מכירת כאל היא מכה קלה בכנף של דיסקונט
כפיית ההפרדה של חברת כרטיסי האשראי כאל אינה דרמטית לדיסקונט מבחינה פיננסית, אז למה למנכ"ל הבנק הרביעי בגודלו היה חשוב להשאיר את החברה בבעלותו? ומדוע המתחרות של כאל לא חגגו את ההחלטה שייחלו לה הרבה זמן?
בנק ישראל הטיל אתמול פצצה כשהודיע שהוא תומך בתהליך הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט. בכך ניתן האות לקידום תהליך הפרדת כאל מדיסקונט, שכן יתר הרגולטורים, ובראשם משרד האוצר, תומכים בכך.
אלא שבשל לוחות הזמנים הצפופים (יש לאשר את ההחלטה להפריד את החברות עד סוף ינואר על ידי שר האוצר וועדת הכספים) והמציאות הפוליטית המורכבת, לא בטוח שהדבר ייצא אל הפועל - שכן הדבר תלוי בעיקר בשאלה אם תוקם ממשלה לאחר הבחירות. בכל אופן, בהנחה שתהליך ההפרדה יתממש, עולה השאלה מי המרוויחים והמפסידים מהמהלך, ואיך, אם בכלל, הוא ישפיע על השחקנים השונים בשוק.
דיסקונט: לא דרמה גדולה
כאשר נודע בשעות הצהריים אתמול על החלטת בנק ישראל לתמוך בהפרדת כאל מדיסקונט החלה מניית הבנק למחוק חלק מהעליות שרשמה בתחילת יום המסחר. אולם מהר מאוד התפכחו המשקיעים והבינו שלא מדובר בדרמה שתשפיע על יציבותו של הבנק - ובסופו של דבר העליות התחזקו והמניה סיימה את היום בעלייה של 2.8%, אפילו יותר ממדד הבנקים שטיפס ב־2.2%.
כשבודקים את השאלה מה תעשה הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל לדיסקונט, צריך לבדוק שני היבטים: הפיננסי והעסקי. מבחינה פיננסית, הפרידה אינה דרמטית לבנק. בעבר כאל היתה גורם מהותי לרווחי קבוצת דיסקונט, ותרמה לו 15% מהרווחים. אלא שבשנים האחרונות עבר דיסקונט מהפכה שכללה תהליכי התייעלות עמוקים וצמיחה חדה בפעילות, כך שכיום כאל אחראית ל־6%-8% מרווחי הקבוצה.
זאת ועוד, מכירת כאל גם צפויה להניב לדיסקונט רווחי הון. החברה רשומה בספרי דיסקונט לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל, ואם MAX - המתחרה שקטנה יותר בהיקפי הפעילות - צפויה להימכר לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל, אז ניתן להניח שכאל תימכר לפי שווי גבוה יותר של 3-2.5 מיליארד שקל, שיניב לדיסקונט רווח הון של כמה מאות מיליוני שקלים. רווח זה יפצה לפחות בשנים הראשונות על אובדן הרווחים שדיסקונט רושמת מאחזקתה בכאל (71.8%), שעומד על סדר גודל של 200 מיליון שקל.
כמו כן דיסקונט, בדומה לשאר הבנקים, נהנה בימים אלה מסוכרייה משמעותית אחרת: העלאת הריבית. לפי דו"חות דיסקונט, עלייה של 1% בריבית מגדילה את הכנסותיו ב־1.1 מיליארד שקל, כך שתרומת עליית הריבית משמעותית יותר לבנק מאובדן הרווחים העתידי מכאל. וכמובן אפשר לראות שמכירת ישראכרט ו־MAX (לשעבר לאומי קארד) לא פגעה בבנק הפועלים ובבנק לאומי, והם מצאו דרכים לפצות את עצמם על אובדן ההכנסות ממכירת החברות, ובראשם שיפור חלקם בהכנסות שהם חולקים עם חברות כרטיסי האשראי בהנפקת הכרטיסים ללקוחות הבנק.
אז מבחינה פיננסית לא מדובר בטלטלה, ובכל זאת מנכ"ל דיסקונט אורי לוין השקיע לא מעט אנרגיות כדי לשכנע את הגורמים הרלוונטיים להשאיר בידיו את כאל, שכן לאובדן אחזקה בחברת כרטיסי אשראי יש בכל זאת מחיר.
ראשית, תהליך המכירה גוזל כמובן אנרגיות ומשאבים ניהוליים. כמו כן תקופת הביניים שבה החברה נמצאת עדיין תחת בעלות הבנק, בידיעה שהיא אמורה להפוך למתחרה, אינה פשוטה. בהפועלים ובלאומי היא גרמה למתיחויות קשות בין הנהלות הבנקים לחברות כרטיסי האשראי.
אגב, באופן אירוני, ברמה הפיזית כאל דווקא אמורה להתקרב לדיסקונט בשנים הקרובות: בעוד כיום המטות של החברות אינם קרובים (כאל נמצאת בגבעתיים ודיסקונט בתל אביב), בימים אלה נבנה קמפוס במתחם האלף בראשון לציון שאמור לאחד את כל קבוצת דיסקונט, כך שכאל תעבור לשבת בסמוך להנהלת הבנק.
בנוסף לכך פרידה כפויה מחברת כרטיסי אשראי משמעותה אובדן ידע ויכולות של דיסקונט בתחום משמעותי כמו תשלומים, ובמקביל היא גורמת להיווצרות של מתחרה חדש בעל גישה ללקוחות הבנק (כאל היא המפיצה המרכזית של כרטיסי האשראי של דיסקונט). אז אמנם זו לא דרמה שתטלטל את הבנק, אבל לפרידה הזאת יש מחיר ברמה האסטרטגית של הבנק.
כאל: מחכה לבונוסים
לחברת כרטיסי האשראי כאל, בניהולו של לוי הלוי, מצפה גם כן תקופה מאתגרת. תקופת הביניים של ההפרדה אינה פשוטה, אם כי סביר שהיחסים עם הנהלת דיסקונט יהיו טובים יותר מהיחסים בין הנהלות הפועלים ולאומי לבין ישראכרט ולאומי קארד (בהתאמה) בזמנו. אולם ניתוק מבנק, שסיפק גב כלכלי, מקורות מימון מוזלים ומהווה מפיץ מרכזי של כרטיסים, אינו פשוט.
כאל צמחה בקצב אגרסיבי בשנים האחרונות הן בהפצת כרטיסי האשראי שלה בבנקים הגדולים והן בתחום המועדונים החוץ־בנקאיים. במהלך תהליך הפרידה מדיסקונט היא אמנם תתקשה לייצר הסכמים חדשים ואגרסיביים, אך ממילא זה לא ממש היה בתוכניותיה. אחרי שהשקיעה הרבה במועדונים חוץ־בנקאיים כמו שופרסל ופלייקארד, ספק אם כאל התכוונה להיכנס למועדונים נוספים.
מה שכן, בכאל יוכלו להפיק לקחים מתהליכי הפרידה שעברו המתחרות כדי להקל את הניתוק מדיסקונט. בראש ובראשונה מדובר בחשיבות יצירת הסכם תפעול ארוך טווח עם דיסקונט לחלוקת ההכנסות ביניהם, שיבטיח יחסים יציבים לאורך זמן עם מפיץ הכרטיסים המרכזי של החברה.
אז אמנם מחכה לכאל תקופת מעבר מאתגרת, אבל הנהלת החברה והעובדים יכולים להתנחם בכך שעסקה למכירה מביאה עמה גם מענק מכירה לעובדים, ולעתים אף חלוקת אופציות נדיבות לבכירים (תלוי מי יהיו הבעלים החדשים).
מאוחר מדי עבור המתחרות
עוד כשנחקק חוק שטרום זעקו מתחרותיה של כאל - ישראכרט ו־MAX - וכן בבנקים המתחרים לדיסקונט שאין זה הגיוני שכאל נשארת בבעלות בנקאית. הם טענו כי מצב שכזה נותן לה יתרון תחרותי מובהק ויוצר מגרש משחקים מעוות, ולראיה: החברה הצליחה לגדול באופן אגרסיבי באמצעות הסכמים נדיבים לשותפותיה בהנפקת כרטיסי האשראי במועדונים ובבנקים הגדולים. והנה, חמש שנים אחרי, עמדתם התקבלה, ונראה כי ההפרדה קרובה מתמיד. אבל בכל זאת, אתמול לא נשמעו בקבוקי שמפניה נפתחים אצל המתחרות של דיסקונט וכאל.
ראשית, בענף הפיננסים חושבים שבכלל לא בטוח שתתרחש הפרדה במציאות הפוליטית הנוכחית, וגם אם כן - מדובר בצעד שנעשה מאוחר מדי. שיווי המשקל בענף כרטיסי האשראי כבר נוצר, בעיקר בכל הקשור לחלוקת ההכנסות בין חברות כרטיסי האשראי לשותפים שלהן (הבנקים והשותפות במועדונים החוץ־בנקאיים), וספק רב אם יצליחו להחזיר אותו לאחור ליחס חלוקת הכנסות שהיה טוב יותר בעבורן.
התשובה לשאלה מי ירכוש את חברת כרטיסי האשראי תלויה בעיקר בשאלה אם כלל ביטוח תצליח להשלים את רכישת MAX, המתחרה של כאל. אם יתקבלו כל האישורים (לא טריוויאלי), אז סיכוי גבוה שאחת מחברות הביטוח (בעיקר הראל או הפניקס) ימהרו לרכוש את כאל, ולהשיג גם כן דריסת רגל בעולם התשלומים. אם זה לא יקרה, אז פוטנציאל הרוכשים יידלדל משמעותית. ישנה כמובן משפחת שניידמן, הבעלים של ביטוח ישיר, שפוזלת לכיוון עולם התשלומים זה שנים ואף התעניינה בזמנו ברכישת MAX. אולם זה לא יהיה לה פשוט להרים עסקה בשווי של יותר מ־2.5 מיליארד שקל.
אפשרות תיאורטית נוספת היא גוף זר, אך בשל הקושי של גופים זרים לקבל אישור רגולטורי, ולאחר החוויה הלא טובה במיוחד של ורבורג פינקוס בשוק הישראלי עם רכישת MAX, יהיה מאתגר לעניין גוף זר רציני ברכישת כאל.
פתרון שתמיד יכול להיות על הפרק הוא הנפקת כאל באחוזת בית והפיכתה לחברה ללא גרעין שליטה כמו ישראכרט. אמנם השווקים כרגע לא במיטבם, בלשון המעטה, אבל לדיסקונט יהיו שלוש-ארבע שנים להשלים תהליך הנפקה, וזה מספיק זמן לשווקים להתאושש.
