בדיקההמהפך בקרנות הנאמנות: "המשקיעים מגיבים כמו במלחמה"
בדיקה
המהפך בקרנות הנאמנות: "המשקיעים מגיבים כמו במלחמה"
ההפיכה המשטרית ותשואת החסר של השוק המקומי דחפו את הציבור הרחב להעדיף את השווקים מעבר לים. התוצאה: החודש, לראשונה זה שנה, היקף הנכסים של קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות בישראל קטן משל אלו שמשקיעות בחו"ל
החשש מההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות של ההפיכה המשטרית, לצד תשואת חסר של השוק המקומי בשל סיבות מאקרו־כלכליות שונות, מחלחל גם אל הציבור הרחב, שפועל על מנת להגדיל את החשיפה שלו לשווקים בחו"ל על חשבון החשיפה לשוק המניות המקומי. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בימים אלו, לראשונה זה שנה, קרנות הנאמנות המנייתיות (קרנות אקטיביות וקרנות סל) שמשקיעות במניות חו"ל עקפו את קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות בישראל בכל הנוגע להיקף נכסים מנוהל. זאת הן על רקע תשואת יתר של השווקים בחו"ל, והן על רקע יציאת כספים מהקטגוריה המקומית וגיוס כספים מסיבי לקרנות מקטגוריית חו"ל.
קרנות הנאמנות הן אמצעי ההשקעה העיקרי של החוסך הישראלי לטווח הקצר והבינוני. הקרנות משקיעות באפיקים שונים, דוגמת מניות ואג"ח, בתמהילים שונים, בהתאם להעדפה של החוסכים. ישנן קרנות אקטיביות, שבהן הכספים מנוהלים על ידי מנהלי השקעות, וקרנות פסיביות, שבעיקר עוקבות אחרי מדדים. בסך הכל, נכון ל־9 לפברואר, שוק הקרנות מנהל נכסים בהיקף כולל של 379.5 מיליארד שקל.
בשל המבנה של שוק קרנות הנאמנות, שהוא שוק נזיל מאוד, השינויים בשוק זה מייצגים בצורה משקפת למדי את המגמות, המומנטום והסנטימנט של הציבור הרחב בכל הנוגע להשקעות. וכך, בשבוע הראשון של חודש פברואר איבדו קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות בישראל 1.1 מיליארד שקל. זה כמעט כל הסכום שאיבדו מתחילת השנה – 1.6 מיליארד שקל.
הפדיונות מתבצעים חרף העובדה שהשוק המקומי מציג תשואה חיובית מתחילת השנה, גם אם נמוכה. כך, מדד ת"א־125 שנחשב לבנצ'מרק של השוק המקומי, עלה ב־1.3% מתחילת השנה. כלומר, באופן כללי, ניתן לומר שאובדן הנכסים הוא תוצאה של פדיונות אקטיביים מצד החוסכים ולא של תשואה שלילית של הנכסים.
הכספים שיצאו מקרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות בישראל נותבו, ככל הנראה, גם אם לא במלואם, לקרנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל. בשבוע הראשון של פברואר היקף הנכסים המנוהל בקרנות האלו צמח ב־1.2 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסכום הגיע כבר ל־5.1 מיליארד שקל. הגידול הוא תוצאה הן של גיוסים והן של תשואות חיוביות בשווקים מעבר לים. התשואות של השווקים בארה"ב, למשל, היו גבוהות משמעותית משל השוק הישראלי, מה שמהווה גורם משיכה עבור הציבור הרחב בפני עצמו. כך, מתחילת השנה עלה מדד S&P 500, שמרכז את החברות הגדולות בארה"ב, ב־6%, ומדד DAX, מדד הדגל של הבורסה בגרמניה, טיפס ב־10%.
בעקבות הגיוסים והתשואות החיוביות, היקף הנכסים המנוהל בקטגוריית הקרנות של מניות חו"ל הגיע ל־63.8 מיליארד שקל, ואילו היקף הנכסים המנוהל בקטגוריית הקרנות של מניות בישראל ירד ל־61.5 מיליארד שקל. מדובר בהיקף הנכסים המנוהל הקטן מאז סוף אוקטובר 2021. כמו כן, מדובר בפעם הראשונה מאז מרץ 2022 שבה הקטגוריה של קרנות חו"ל מנהלת יותר כסף מהקטגוריה המקומית.
"יש עננה שמפריעה לשוק"
למהפך תורמת גם המחלוקת הציבורית הקשה סביב ההפיכה המשטרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין שמבקשת לסרס בצורה משמעותית את מערכת המשפט. זאת משום שהדבר תורם לתחושת הפוטנציאל של אי־ודאות משמעותית גם בנוגע לזכות הקניין. מהבחינה הזו, ובשל הקרע בעם שלא מוסיף לסנטימנט, יש מי שמעדיפים לצמצם חשיפה לשוק המקומי ולהשקיע יותר בחברות מעבר לים, עם רוח גבית לתשואה העדיפה.
יוטב קוסטיקה, מנכ"ל משותף ומנהל ההשקעות הראשי בחברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מור, אמר ל"כלכליסט", כי "בחודש האחרון יש שינוי בנרטיב בכל הנוגע להשקעות בכלכלה הישראלית. מבחינת משקיעים זרים, אי־הוודאות ביחס לכלכלה הישראלית גדלה בעת הנוכחית. חלק נכבד מהשיח עצמו כבר לא מתמקד בנתונים הכלכליים של ישראל, אלא בשינויים הפוליטיים המסתמנים ובהשפעות הפוטנציאליות שלהם".
קוסטיקה, שחברת הקרנות שבראשה הוא עומד מנהלת נכסים בהיקף של 24 מיליארד שקל, אמר גם שהצמיחה המהירה של קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל לעומת הקיטון בנכסים של הקרנות המנייתיות שמשקיעות בישראל הצליחה להפתיע את מנהלי הקרנות: "אני חושב שמהירות השינוי מבטאת את רמת הלחץ של המשקיעים. לרוב, השינויים אורכים כמה שבועות. אבל התגובה הנוכחית של המשקיעים מזכירה את התגובה שלהם למלחמות, שמביאות לשינוי מהיר בתוך יום או יומיים במבנה ההשקעות".
להערכתו, אם נציגי שני צידי המפה הפוליטית יצליחו להגיע לפשרה ביחס לשינויים במערכת המשפט, הדבר עשוי להביא לשינוי נוסף של המגמה בשוק ההון ובענף קרנות הנאמנות.
"אם מחר תהיה פשרה, היא תרגיע מאוד את הלהבות", הוסיף. "נוכל להוריד מסדר היום את השיקול הפוליטי ואז המשקיעים יוכלו לחזור להתמקד בשאלה איפה הם רוצים לשים את הכסף שלהם, תוך הסתכלות על הזווית הכלכלית בלבד. אני מאמין שנראה גם את השקל חוזר להתחזק במקרה של פשרה. ואכן, את פוטנציאל ההשפעה החיובית של פשרה ראינו בתחילת השבוע, כשביום ראשון מדד הבנקים נסחר בירידות של 3% ולאחר שדווח על הכוונה של נשיא המדינה יצחק הרצוג להציע פשרה בשידור חי הוא סיים בעלייה מזערית. אני חושב שלאור ביצועי החסר של שוק המניות המקומי ויציאת הכספים מקרנות הנאמנות נוצרו הזדמנויות בשוק הישראלי, אבל יש עננה שמפריעה לשוק לתפקד, ועד שלא תהיה ודאות, השוק המקומי יתקשה להתאושש".
"רצון לפתוח חשבון בחו"ל"
מנהל בכיר נוסף בענף קרנות הנאמנות, שביקש לדבר בעילום שם, תולה את השינוי המהיר דווקא ביועצי ההשקעות בבנקים, שדרכם מבוצעות רוב ההשקעות של הציבור בקרנות הנאמנות. לדבריו, "כשיועצים זזים, הם זזים מהר. הם זיהו לאן הרוח נושבת והחלו להוציא את הכספים שמושקעים על ידי המשקיעים הקטנים יותר. אם בשנה שעברה השוק הישראלי היה חוף מבטחים יחסי מול המתחולל בשווקים בשל העלאות הריבית וסיכונים אחרים, עכשיו, לתחושתם, מדובר בתמונת מראה. מעבר לכך, גם העלייה בתיאבון להשקעה במניות טכנולוגיה גורמת ליציאת כספים מחוץ לישראל, שם נסחרות החברות הגדולות".
עם זאת, גם אותו מנהל מסכים כי "פשרה פוליטית בנוגע למערכת המשפט אמורה לשנות את הכיוון. כמו שהמיליארדים זרמו החוצה בתוך שבועות ספורים, כך הם יחזרו אם תרד רמת אי־הוודאות".
הגדלת החשיפה של חוסכים ישראלים להשקעות במניות של חברות זרות באמצעות הסטת כספים לקרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל חופפת במידת מה לעלייה בהתעניינות בפתיחת חשבונות בבנקים בחו"ל. בבתי ההשקעות סיפרו כי הפעילות של דסקי חו"ל - הדסקים שמספקים ללקוחות של בתי ההשקעות גישה לפעילות השקעות וחסכונות מחוץ לישראל, כולל פתיחת חשבונות בבנקים זרים – מעולם לא הייתה כה ערה.
לפי בכיר באחד הגופים המוסדיים, "עד כה פעילות דסק חו"ל אצלנו הייתה שולית, ועם לקוחות הדסק הזה נמנו בעיקר 'משפחות אצולה מקומיות' – כסף ישן ומתעשרי הייטק. אבל כעת הפעילות בדסק גברה, והלקוחות מגיעים גם מעשירונים 8-10. אנחנו רואים פעילות ענפה של העברת חשבונות לדולרים על ידי מי שהצליחו לצבור הון מסוים. זה מלווה בלחץ ורצון לפתוח חשבון בחו"ל, שלא יהיה קשור לבנקים המקומיים, לכל מקרה שלא יהיה".
