סגור

המפולות בבורסה שפכו מים קרים על שוק ההנפקות בת"א

קאי ריזורטים, אי.בי.אי קוואליטי ואורדע ביטלו את ההנפקה בת"א, והצטרפו ל־12 שעשו זאת מינואר. רק 9 חברות הנפיקו בינואר־יוני השנה, לעומת 64 שהנפיקו בתקופה המקבילה. מוסדיים: החוקים השתנו ולא רק לחברות חלום

ירידות השערים הרצופות בבורסה בחודשים האחרונים מסכלות את הגעתן של חברות חדשות ושופכות מים קרים על חלומות לגייס כסף קל באחוזת בית. ביממה האחרונה לא פחות משלוש חברות שונות, קאי מלונות, אי.בי.אי קוואליטי וחברת ההדפסות אורדע, ביטלו את הנפקת המניות הראשונית (IPO) שלהן לנוכח תנאי השוק, והצטרפו ל־13 חברות שונות שכבר הודיעו השנה כי ביטלו את הנפקתן המתוכננת באחוזת בית.
הנהלות קאי, אי.בי.אי קוואליטי ואורדע נפגשו בשבועות האחרונים עם המוסדיים כדי להסדיר את ההזמנות שלהם לקראת הנפקה עתידית. הזמנה מוקדמת לרכישת מניות החברה בעת הנפקה היא חלק מהמנגנון שאומץ בשנתיים האחרונות כדי לעודד את המוסדיים להשתתף בהנפקות של חברות חדשות בתל אביב. המנגנון הוכיח את עצמו ב־2020 וב־2021. אולם, כפי שהנהלות 3 החברות למדו לאחרונה, כאשר המוסדיים משנים טעמם והופכים שמרניים, המנגנון מביא לכך שכמעט בלתי אפשרי לחברות חדשות להגיע לבורסה — אלא אם הן מוכנות לחתוך את מחירן בעשרות אחוזים.
קאי, חברת הריזורטים שבה מכהן כסמנכ"ל גם השף הידוע מושיק רוט ביקשה להיות מונפקת לפי שווי של 200 מיליון שקל וגיוס של 78 מיליון שקל, שכולל גם הצעת מכר של בעלי המניות ב־22 מיליון שקל. אולם, על פי מנכ"ל החברה מנחם הרמן (25%), המוסדיים ניסו לכופף את בעלי המניות להפחית את השווי לנוכח המגמה השלילית בשווקים. אתמול אמר הרמן ל"כלכליסט" כי "קאי תסיים את 2021, השנה המלאה הראשונה לפעילותה, עם הכנסות של 53 מיליון שקל ורווח של 4 מיליון שקל, תוצאה שמאששת את תחזיותיה". להשקפתו בסיבוב הבא בשווקים עם חזרת העליות והשיפור ברווח, קאי תצליח להנפיק לפי שווי שגבוה מ־200 מיליון שקל.
המוסדיים לעומתו מלאי ספק "קאי קיימת רק כמה חודשים ועדיין קשה למדוד את נתוני הצמיחה שלה בגלל הקורונה, ולא היתה תמונת מצב טובה עליה. אולמות אירועים הם עסק לא פשוט ומוטה צמיחה. גם הצעת המכר אינה מקובלת בחברות קטנות ולכן חשבנו שהמחיר היה מנותק מהמציאות ולא שיתפנו פעולה עם החברה" מסביר בכיר בגוף מוסדי.

ההגעה המוקדמת של קאי לשווקים מזכירה יותר את סוגי החברות שהציפו את הבורסה ב־2021. אשתקד עלו 97 חברות על מסלול ההנפקה, בעיקר בשל הצפי לגייס הון בקלות לנוכח הגאות בשווקים. מבין ההנפקות של השנה שעברה 55 היו מתחום ההייטק. לנוכח עליית האינפלציה ושינוי המומנטום בשוק ההון עד כה ביטלו השנה 13 חברות את הנפקתן, כאשר רובן היו הנפקות חלום שלא הציגו רווחים או הכנסות מהותיים. "השוק היום סגור באופן מוחלט לחברות חלום ששלטו בשוק ההנפקות אשתקד". אומר אחד מהמוסדיים.
אולם, מעבר לחברות החלום, גם מי שרוצה להנפיק או שעדיין נמצא במשא ומתן על השווי מול המוסדיים, צריך להבין שהחוקים השתנו והמחירים שהובטחו להם על ידי חתמים רק לפני חצי שנה אינם רלבנטיים יותר. המוסדיים רגישים היום הרבה יותר לשוויים שבהם מונפקות החברות ולנתונים הכספיים שלהן. "אנחנו נתקלים בזה יום יום, בעלי שליטה של חברות טובות שמתקשים להבין שהמחיר אותו הם מבקשים עבור הנפקה מנותק מהמציאות. כאשר מבקשים מהם להתפשר, הם לא מוכנים. למעשה חברות טובות שיגיעו היום לשוק יקבלו תמונת מצב יותר מציאותית לגבי שווי החברה שלהן ועל כן הסיכוי שלהן להנפיק גבוה יותר" טוען מנהל השקעות בגוף מוסדי.
קל להבין מדוע קיימים פערים מהותיים היום בין ביקוש להיצע בשוק ההנפקות. התפשרות של עשרות אחוזים במחיר מתורגמת בתורה לירידה של עשרות מיליוני שקלים בשווי האחזקה של בעל השליטה. על כן בעל שליטה שחושב שהוא יכול להסתדר ללא הנפקה ציבורית בשנה הקרובה, מעדיף שלא להנפיק.
אולם, מעבר לקאי, שתי חברות נוספות, כאמור, ביטלו את הנפקתן אמש - קרן ההשקעות אי.בי.אי קוואליטי וחברת הדפסות הפלסטיק אורדע, שתי חברות שמציגות צמיחה ורווחיות. ביטול הנפקתן עלול להצביע על קיפאון בשוק ההנפקות על רקע הירידות בשווקים.
הכנסות קרן קוואליטי ב־2021 עמדו על 18 מיליון שקל והרווח הנקי עמד על 6 מיליון שקל. בית ההשקעות איביאי, הבעלים של הקרן, ביקש להציף לה ערך על ידי הנפקת קוואליטי בשווי של 120 מיליון שקל, אך גם מחיר זה נתקל בחוסר ביקוש מצד המוסדיים, בשורה רעה עבור חברות האשראי החוץ־בנקאי שמבקשות להפוך לציבוריות, בהן שלניר ו־ERN. "השקעות והלוואות חוץ־בנקאיות צמחו בעולם של ריבית נמוכה. אולם לא ניתן לדעת כיצד הן יתמודדו עם עולם של ריביות גבוהות ואם הן יצליחו להציג את אותם הרווחים" אומר אחד המוסדיים.
הכנסות אורדע, שניסתה לשוב לבורסה אחרי שנמחקה בתחילת העשור הקודם, עמדו על 183 מיליון שקל ב־2021 והרווח הנקי עמד על 27.1 מיליון שקל. משפחת ונגרובסקי, הבעלים של אורדע, ביקשה להנפיק לפי שווי מוערך של 350 מיליון שקל, אך ההנפקה בוטלה לנוכח השווי הנמוך שהוצע לחברה ועל רקע דרישת המוסדיים לכך שקרובי המשפחה של בעלי השליטה לא יכהנו בחברה.
מעבר לחברות חלום, על פי בכיר בענף ההנפקות, המוסדיים חוששים כיום להיכנס גם לחברות רווחיות עם נתונים "מוכחים" בשל החשש שיוטעו. החתם נותן את הנפקת אריקה בי קיור לייזר כדוגמה לחברה רווחית שביקשה להגיע לשוק ההון בכל מחיר, וכמקרה שהביא להגברת החשדנות בקרב המוסדיים בעת הנוכחית. בי קיור לייזר ביקשה להנפיק לפי שווי של 800 מיליון שקל, אך לבסוף הונפקה לפי שווי של 400 מיליון שקל עם הצעת מכר של מניות בעלי השליטה בשווי של 20.5 מיליון שקל.
גם לאחר קיצוץ של 50% בשווי, החברה צללה עד לשווי של פחות מ־100 מיליון שקל בשוק ההון כחברה ציבורית. זאת, לנוכח אי־עמידה בתחזיות החברה להכנסות של 150 מיליון שקל ב־2021, לעומת הכנסות בפועל של 105 מיליון שקל ולצד הכפלת עלויות השיווק. הקריסה של בי קיור לייזר הסבה למוסדיים שהשתתפו בהנפקה — הפניקס (5.1%) כלל (6.5%) ומור (7.08%) - הפסדים כבדים כוללים של כמעט 60 מיליון שקל.