בלעדי יאכטה בטורקיה ודירה בדובאי: האוצרות הסמויים בדרך להסדר החוב בחברה הביטחונית
בלעדי
יאכטה בטורקיה ודירה בדובאי: האוצרות הסמויים בדרך להסדר החוב בחברה הביטחונית
אספות הנושים של קבוצת אבנון פתחו תיבת פנדורה של בזבוזים, חיים טובים ומשכורות מנופחות; בעל השליטה תומר אבנון מכר רכב יוקרה של החברה, שלשל את הכסף לכיס ולא עמד בהתחייבות להשיבו; היאכטה נקנתה מכספי חברה־בת לשימושו הפרטי; המנהלים מטעם ביהמ"ש: אם לא יעמוד בהתחייבויות בתוך שבוע, נבקש צו לפתיחת הליכים
יאכטה שעוגנת בטורקיה, ריזורט בתאילנד, שעון רולקס יוקרתי, מכוניות יוקרה כמו מרצדס ואסטון מרטין, טיסות ומלונות מפוארים ומשכורות מנופחות — הכל על חשבון קבוצת החברות הביטחוניות אבנון. כך נראו החיים הטובים של בכירי החברה, שבבעלות תומר אבנון, שנקלעה בשנה האחרונה לתסבוכת כלכלית וחובות של מאות מיליוני שקלים.
אבנון גם הגדיל לעשות וגרף לכיסו, כך חושף "כלכליסט" כעת, 250 אלף שקל ממכירת מכונית האסטון מרטין, שהיתה בבעלות החברה, ולאחר שעבר תאונה הוא מכר אותה. הכסף מהמכירה הועבר לחשבון הבנק של בת זוגו. באחרונה התחייב אבנון בכתב כי יחזיר את הכסף לקופת החברה, אך בשל קשיים כלכליים הצליח להחזיר רק 50 אלף שקל עד השבוע. אבנון, המתגורר בווילה ברמות השבים, גם קנה בכספו הפרטי דירה בדובאי ונכסים נוספים, שחלק מהם הוא מתכוון לממש ולהעמיד לטובת נושי החברה, אך לא את בית מגוריו.
אלה חלק מהממצאים שהתגלו באחרונה בבדיקות שערכו המנהלים המיוחדים, עוה"ד אופיר נאור, אמיר דולב וישראל בכר, בקבוצת אבנון, שתביעות החוב נגד כל זרועותיה מסתכמות בכ־753 מיליון שקל. כך עולה מדו"ח מנהלי ההסדר, שהוגש בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי מרכז. עיקר הסכום נתבע מהחברה המרכזית בקבוצה, ת.א.ר — 396 מיליון שקל. אף שיש הרבה תביעות חוב חופפות, ואלה טרם אושרו בידי מנהלי ההסדר, כבר עתה ברור שמדובר בחובות גבוהים מכפי שהיה ידוע עד כה. כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", עם הנושים נמנים גופים מוסדיים כמו חברות גמל וקרנות השתלמות שבניהול מיטב, למשל של המורים והגננות, בנק מזרחי טפחות, חברות אשראי כמו MAX, אמפא, מיכמן, פנינסולה, גמא (שבבעלות הפניקס), ספקים, עובדים, מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד.
ביום שני השבוע נערכו בזום אספות מול הנושים, ולכל אורכן, כארבע שעות, ישב אבנון במשרדו בפנים חתומות מאחורי מנכ"ל הקבוצה אביעד מצא — ולא פצה פה. המנכ"ל ועורך דינו של אבנון, גיא גיסין, הם שהסבירו לנושים איך הקבוצה מתכוונת לעמוד בתשלום חובותיה. רק פעם אחת, כשמנכ"ל גמא אריאל גנוט ועורך הדין של גמא שמואל להב — המובילים קו המתנגד להסדר ומבקש לפרק את הקבוצה — תקפו את אבנון אישית על בזבוז כספי החברה ובעיקר היאכטה שנקנתה לשימושו הפרטי, הוא ניסה להסביר שאת הרכישות הבזבזניות ביצע לפני שהחברה גייסה את הכספים מהגופים השונים והתמנפה.
לעומת זאת, אבנון לא סיפק הסברים לפצצה שהטיל עו"ד נאור בפתח הישיבה, כשחשף שאבנון נטל לכיסו 250 אלף שקל מכספי החברה וכי הוא אינו עומד בהתחייבות להשיב את מלוא הסכום — דבר שמעכב את ההגעה להסדר. בנוסף אמר נאור כי אבנון אינו עומד בהתחייבות להעביר למנהלי ההסדר מסמכים לגבי נכסיו.
אולם הבעיה העיקרית, לדברי נאור, שבגללה מתעכבת ההגעה להסדר חוב, היא תקציב מנופח של כ־10 מיליון שקל בשנה, שדורשת חברת המטה אבנון יזמות, חברת האחזקות שתחתיה פועלות החברות הביטחוניות התפעוליות. מעל לכל, ציין נאור, זועקות לשמיים משכורות העתק שבכירי אבנון מבקשים להמשיך לקבל מדי חודש.
תיעוד האספות, שהגיע לידי "כלכליסט" וכולל עדויות והתבטאויות קשות, בצירוף דו"ח מנהלי ההסדר שהוגש לביהמ"ש, מספק הצצה אל מאחורי הקלעים של הסדר החוב בקבוצה הביטחונית, שבשיאה כללה קרוב ל־20 חברות ומאות עובדים. בשנה האחרונה היא נקלעה לסחרור כלכלי ולחובות עתק, שאילצו אותה להתחיל הליך הבראה, שכלל פיטורים של יותר מחצי מעובדיה — לא רק בגלל השינוי באקלים הכלכלי בארץ ובעולם, אלא גם בעקבות החלטות ניהול שגויות, ומה שהולך ומתגלה ככל שעובר הזמן: פזרנות ובזבזנות שהיו חלק מהדי.אן.איי של החברה, עם גבול מטושטש בין העסקי לאישי.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", ניסיונות קבוצת אבנון להגיע להסדר עם הנושים הפיננסיים מחוץ לביהמ"ש כשלו, ובסוף יוני היא נאלצה להגיש בקשה להקפאת הליכים. לאחריה מינה ביהמ"ש את שלושת מנהלי ההסדר בנתיב מרוכך של הליך חדלות פירעון — כזה שמותיר את הניהול בידי אנשי אבנון, תוך שיתוף פעולה עם המנהלים המיוחדים במטרה להגיע להסדר חוב. ואכן, יחד איתם הגישה החברה בשבוע שעבר לביהמ"ש נוסח להסדר, שהיה אמור להיות מובא להצבעת הנושים באספות ביום שני.
על פי ההסדר המוצע, הנושים יקבלו את מלוא החוב כלפיהם עד 2027, כשהמקורות יהיו תקבולים ממכירת נכסים שבבעלות תומר אבנון (בעיקר נדל"ן פרטי), המוערכים ב־17.5 מיליון שקל; תקבולים ממכירת נכסים בבעלות הקבוצה, המוערכים ב־34.5 מיליון שקל; רווחים מהפעלת חברות הקבוצה (75% מה־EBITDA), שלהערכת החברה יסתכמו ב־238 מיליון שקל במצטבר בכל השנים; וכספים נוספים שיכנסו ממימוש אחזקות של הקבוצה וזכויות תביעה שלה נגד משרד הביטחון וחברות נוספות.
אולם בפתח האספות הפתיע עו"ד נאור כשביקש לקבל החלטה, ולפיה אם תומר אבנון לא יעמוד בתוך שבוע בהתחייבויות להחזיר כספים שנטל מהחברה ולא יגיש תוכנית לצמצום דרסטי בהוצאות ובתקציב חברת המטה, המנהלים יפנו לביהמ"ש להוציא צו לפתיחת הליכים — כלומר, לקחת את הקבוצה או חלק ממנה, למשל רק את חברת המטה, להליך פירוק.
"יש לנו שתי בעיות קשות, שבגללן אנו לא יכולים להעמיד להצבעה את נוסח ההסדר", אמר נאור. הראשונה נוגעת להפרת התחייבות של אבנון להשיב כספים שלקח מהחברה, כשמכר אחרי תאונה את רכב האסטון מרטין שלו, שנקנה בכספי החברה והיה רשום כנכס שלה — והשאיר אצלו את התמורה. הדבר התגלה בחקירה שניהל נאור, דבר שגם עובדים לשעבר העידו עליו.
"ניהלנו בדיקה של הוצאות הכספים בידי בעל השליטה, עברנו על כספים, דו"חות, כרטיסי אשראי ועוד", הוסיף נאור, "ויש לנו הרבה ביקורת על מה שקרה כאן, אך הדבר נשא פרי בנוסח ההסדר, שמטמיע את ההתחייבות של תומר אבנון 'למלא בריכה' של 9.5 מיליון שקל בתוך 90 יום לטובת ההסדר, והתחייבות נוספת שלו בכתב להשיב 250 אלף שקל שנלקחו מנכס של החברה שמומש, והכסף הועבר לבעל השליטה ובת זוגו. הכסף היה אמור לחזור לחברה עד האספה, אבל רק 50 אלף שקל מתוכו הושבו, ולמעשה ההתחייבות לא קוימה. גם התחייבות נוספת שלו, להמצאת מסמכים בתוך 21 יום, שכבר חלפו, לא קוימה".
הבעיה השנייה והמשמעותית יותר היא רצון אנשי קבוצת אבנון לשמר את חברת המטה אבנון יזמות על תקציביה הגבוהים, כאשר התקציב הנוכחי הנדרש הוא כ־10 מיליון שקל בשנה. מדובר בחברת האחזקות שמספקת לחברות בקבוצה שירותי ניהול, ייעוץ משפטי, IT, תמיכה ועוד. לטענת נאור, החברה הזו שלדבריו "התנפחה קרדינלית", אינה בת קיימא לאור המשכורות המנופחות שהיא משלמת והוצאותיה הגבוהות. זאת למרות הוויתור של בעל השליטה אבנון על שכרו, חרף צמצום גורף בכוח האדם — מ־110 עובדי מטה לפני שנה ל־13 בלבד עד נובמבר, והפחתת שטחי המשרדים שהחברה שוכרת בכפר סבא מארבע קומות לאחת.
נאור הסביר: "מה שעשינו זה קודם כל לייצב את העסק ולהגיע להסכם עם העובדים לתשלום משכורות, מה שאיפשר לנו להחזיק את העסק חי. הדבר השני היה לצלול לתוך תקציבי ההפעלה של החברות התפעוליות והלא תפעוליות. התגלו פערים גדולים בין מה שהוצג לבית המשפט לבין המציאות הכלכלית בפועל, אבל התקדמנו והגענו לנוסח הסדר שמבוסס על נכסים וכספים שמוזרמים מבעל השליטה, מרווחי ה־EBITDA של החברות עצמן וממימושים שלהן. צריך לעשות הבחנה בין החברות התפעוליות, שמנוהלות ואנו מאמינים בהן, לעומת חברות מטה, שנותרה אחת מהן, אבנון יזמות, שמעסיקה היום מעל 15 עובדים, חלקם בשכר גבוה מאוד, מנופח. חברות בחדלות פירעון לא יכולות לשלם כאלה משכורות גבוהות ולהעסיק כל מיני פונקציות שספק אם דרושות במצב הנוכחי".
לדברי נאור, "יש שם הרבה מאוד שכבות שומן מיותרות שאין איך לממן, והחברות התפעוליות למטה לא יכולות לתמוך בזה. יש שם משכורת אחת של כ־120 אלף שקל בחודש של המנכ"ל ועוד 3–4 משכורות של כ־70 אלף שקל בחודש. מאות אלפים על שכר. בלי חיתוך מסיבי אי אפשר יהיה להחזיק אותה. החברות־הבנות לא יכולות לממן את ההוצאות האלה בלי להיפגע בתזרים ובהון החוזר, וזה לא נמצא בתקציבי ההפעלה שלהן. לכן ביקשנו מהקבוצה להציג תקציב מצומצם באופן דרסטי לחברת המטה, ואם הדבר לא יתוקן, לא נוכל לתמוך בהסדר. זה לב האירוע, ואי אפשר לברוח מהפיל שבחדר".
מנהלי ההסדר, עוה"ד נאור, דולב ובכר, העלו באספה את האפשרות לפרק לגמרי את חברת המטה ולפזר את הפונקציות ההכרחיות בה בין החברות התפעוליות בקבוצה. מנגד, טענו המנכ"ל מצא ועו"ד גיסין, כי חברת המטה הכרחית, שכן היא מרכזת את כל הפונקציות לתמיכה בחברות התפעוליות — דבר שחוסך להן כסף. "בקבוצה ביטחונית שעובדת מסביב לעולם יש צורך בסינרגיה בין פעילויות הקבוצה וניהול באמצעות מטה משותף", אמר גיסין. ומצא הוסיף: "מרגע שהחברות התפעוליות בקבוצה נכנסו תחת הניהול של אבנון יזמות הן עברו מהפסד לרווח. זה לא קסם". עוד התבטא גיסין לגבי קבלת החלטה כעת ברוח ההצעה שהעלו מנהלי ההסדר, ולפיה אם לא יימצא פתרון בתוך שבוע, הכיוון יהיה פנייה לביהמ"ש לבקשת צו פתיחת הליכים נגד החברות וביטול עיכוב ההליכים האישי נגד אבנון: "זה לא רק לשים לנו אקדח על השולחן ולדרוך אותו, אלא כבר לירות את הכדור. זה חץ שבסוף יפגע בנושים". לדברי גיסין ומצא, הקבוצה מוכנה להציע תוכנית קיצוץ בחברת המטה: "המסר שלכם לא נופל על אוזניים ערלות, המטרה שלנו לא לבזבז", אמר מצא.
עו"ד נאור הבהיר: "אנו בלחץ זמן, כי כל שבוע שאנו מתפעלים את החברות האלה הוא יקר מאוד, ואין לנו מימון להמשיך לג'נגל את האירוע. מרבית הנכסים שימומשו אמורים לפרוע נשייה מובטחת וחדשה, ולא לתמוך במשכורות מנופחות באבנון יזמות. האסימון צריך ליפול — זה לא יעבוד במתכונת הנוכחית".
למחרת האספות, ביום שלישי, עדכנו מנהלי ההסדר את בית המשפט באולטימטום שהושמע במהלכן וכינו אותו "מתן הזדמנות אחרונה לבעל השליטה ולחברות לפעול לפתרון הסוגיות שהתעוררו". הם ציינו שניתנה לקבוצה ארכה בת שבוע להגיש הצעת תקציב מתוקנת לחברת המטה אבנון יזמות בטרם ינקטו צעדים דרסטיים.
בשבוע שעבר הגישו המנהלים דו"ח לבית המשפט, שכלל גם פירוט של מצבת תביעות החוב נגד הקבוצה ואת פעולותיהם למימוש נכסיה ונכסי בעל השליטה. בין השאר הוזכרה יאכטה שעוגנת בטורקיה ורשומה על שם אחת מהחברות־הבנות בקבוצה, ופורטו המגעים למכירתה בסיוע תומר אבנון בתמורה מוערכת של כ־3 מיליון שקל. בנוסף ציינו מנהלי ההסדר כי הם גילו שאבנון רכש דירה בדובאי, שהוא טרם סיים לשלם עבורה, וכי הוא פועל כעת למכור אותה תמורת 780 אלף שקל — סכום שאמור לשרת את הנושים. כמו כן ציינו, כי העמידו למכירה את שני רכבי היוקרה שבבעלות החברה, מרצדס בנץ GLE שנת 2020, ששימשה את המנכ"ל מצא, ואסטון מרטין DBS שנת 2022, ששימשה את אבנון. מדובר ברכב נדיר ששוויו כ־2 מיליון שקל, "אשר קיימות ממנו יחידות בודדות בישראל, והוא שייך לקטגוריית רכבי־העל, ברכבי היוקרה", ציינו בדו"ח.
במהלך האספה סיפר עו"ד נאור כי "הצעות שהתקבלו על האסטון מרטין היו נמוכות מדי". הגבוהה ביותר היתה 1.1 מיליון שקל, ולכן תהליך המכירה נמשך. לעומת זאת, דיווחו המנהלים כי מכירת המרצדס תמורת כ־380 אלף שקל כמעט הושלמה.
"זה דיון רגיש ובטח לא נעים לבעל השליטה שיושב פה", אמר בשלב מסוים עו"ד נאור. גנוט ועו"ד להב נזעקו: "לאבד מיליונים, ושחייבים לך כ־10 מיליון שקל זה הרבה פחות נעים", אמרו. גנוט המשיך: "איך אתם מצפים שנתמוך בהסדר, כשמפיו של בעל השליטה לא נשמע הגה? מפיו של אדם שקונה יאכטה על חשבון החברה מכספים שגייס מקרנות ההשתלמות של המורים והגננות, והוא ועורך דינו לא מוכנים לגלות לטובת מה היאכטה נקנתה? לטובת השקעה של החברה? לשימושו הפרטי? והאם השימוש ביאכטה לצרכים אישיים נזקף לחובתו בחברה וגולם כבר?".
עו"ד נאור ניסה לשמור על קור רוח: "לא בדקתי אם היה גילום או לא, וברור שהיא היתה לשימוש אישי ופרטי שלו", אמר והסביר שהוא מתמקד בניסיון למכירתה. גם אבנון עצמו הגיב בפעם האחת והיחידה: "כל הרכישות בוצעו בטרם קבלת אשראים מכל אחד מהגופים המכובדים שיושבים פה. לא ביצעתי רכישה משקל שהוא לא שלי. כל הנכסים והרכוש הוצגו ותושקפו למנהלי ההסדר, והקבוצה הזו תוכל להחזיר לכל אחד מהנושים, לא רק הפיננסיים, עד השקל האחרון".
בהמשך הדיון הזכיר בא כוחה של גמא, עו"ד להב, את הריזורט היוקרתי שאותר בתאילנד. "זה עוד נכס משמעותי מאוד, שיכול לשמש את הנושים. לא ברור למי הוא שייך, למה נרכש ומדוע הוא לא נמצא על השולחן בתוך ההסדר? לא ייתכן שבחברה עם 400 מיליון שקל חובות בעל השליטה יישב על הון של נכסי שמנת ומותרות (הוא התכוון גם לביתו הפרטי של אבנון ברמות השבים, שמחוץ להסדר — ע"ק), ועוד יעז להציע לנושים שלו להשאיר אותם לעצמו".
עו"ד גיסין נזעק: "הריזורט מחוץ להסדר. נקבעו תנאים לגבי הנכסים שיימכרו לטובת ההסדר, ונקבע שתומר (אבנון — ע"ק) יביא 9.5 מיליון שקל מנכסים שימומשו בתוך 90 יום, והוא עושה זאת". גם עו"ד נאור הסביר כי "קילפנו בתהליך ארוך את כל הנכסים ובדקנו על שם מי הם רשומים. ההסדר מבוסס על פירעון של 100% לנושים, ואם זה לא קורה, יש 'מפל' של נכסים פרטיים שאפשר יהיה לממש, כמו אותו נכס מותרות בתאילנד ועד נכס המגורים. זה לא מובן מאליו".
גנוט לא הרפה. הוא ביקש לדעת אם הוחזרו לחברה כספים שנלקחו ממנה לטובת קניית שעוני רולקס למנהלים. "בדקתי את זה", ענה נאור, "הכסף ירד מהמשכורות, ואין יותר חוב על שעוני רולקס". גנוט ניסה לברר גם מה עלה בגורל הרכב בליסינג על חשבון החברה, שבו נהגה בת זוגו של אבנון, ועל עוד בזבוזים מקופת הקבוצה — ולא זכה למענה. כאשר המייצג של אמפא, עו"ד ישראל שפלר, תהה מה זה תורם לדיון היות שלדבריו "אנחנו כאן כדי לעשות ביזנס", ענה גנוט: "לפני שעושים ביזנס חייבים להבין עם מי עושים ביזנס! מה שראינו עד עתה זה חובות של מיליונים, יאכטה בטורקיה, טיסות במטוסים פרטיים, חופשות על חשבון החברה, ומכונית שרד לבת זוגו של בעל השליטה. ראינו סירחון — ולימדו אותנו רבותינו שדג מסריח מהראש! אז אם אנו בונים הכל על כסף עתידי שיגיע, השאלה היא אם יש כאן מישהו שאפשר לסמוך על מילה שלו שיביא כסף בעתיד. ובזה אני לא בטוח. אולי מה שצריך לעשות זה לפרק את החברות, להוציא מהן את כל מה שאפשר, ולהכניס את בעל השליטה לפשיטת רגל".
"זה מה שרצית לעשות מהרגע הראשון", עקץ שפלר. וגנוט — שהתנגדותו טרפדה בעבר את ההסדר הוולנטרי עם הנושים הפיננסיים, עוד לפני הפנייה לביהמ"ש, ענה: "וככל שמתבררים יותר פרטים, מתברר שצדקנו ב־100% (בטרפוד ההסדר — ע"ק). מה שניסיתם אתם לעשות (מצדדי ההסדר הוולונטרי — ע"ק) זה להסתיר את מה שקרה כאן".
