מייסדי שוק הקריפטו חלמו על ביזור, בפועל קיבלנו ריכוזיות
מייסדי שוק הקריפטו חלמו על ביזור, בפועל קיבלנו ריכוזיות
הביטקוין ומכשירים פיננסיים אחרים בשוק הקריפטו נועדו לפזר את ריכוז הכוח של הבנקים הגדולים, ליצור מערכת תשלומים מבוזרת, לבטל את היררכיית המשתמשים ולהיפטר ממתווכים, אבל הוא מתברר כשוק ריכוזי שנשלט על ידי מעטים; כתבה שנייה בסדרה
תארו לכם מצב בישראל שהחברה שאחראית לספק שישית מהחשמל שנדרש למערכת הפיננסית בישראל לתפקד תחזיק גם ב־3.5% מכל השקלים במחזור בעולם כולו, וגם בבנק מסחרי בולט שמשרת מאות אלפי לקוחות.
במקביל היא תפעיל בורסה עליה הלקוחות שלה יכולים גם לסחור בשקלים והיא גם תהיה בעלת השליטה באחד מאתרי החדשות הגדולים בישראל. כך נראה שוק הביטקוין העולמי.
ב־8 בדצמבר הפכה Foundry USA לחברת כריית הביטקוין הגדולה בעולם, עם נתח שוק של 16.5% מכל כריית הביטקוין בעולם. החברה נמצאת בשליטת בארי סילברט, אמריקאי צעיר עתיר החזקות ששולט בין היתר גם ב־Grayscale, חברת השקעות קריפטו שהשיקה את קרן ההשקעות הגדולה בעולם בביטקוין ושמחזיקה ב־650 אלף מטבעות ביטקוין (3.5% מכל ההיצע שאי פעם יהיה).
הוא גם בעל השליטה ב־Genesis שנותנת שירותי מסחר במטבעות, ומתגאה שהוא משקיע בולט בעוד 149 מיזמים שונים בשוק, בניהם קוינבייס (בורסת המסחר הגדולה ביותר בארה"ב) וריפל (פעם המטבע הרביעי בגודלו בשוק, היום השביעי). פעילות ענפה הכניסה אותו לרשימת המשפיענים בתעשייה לשנת 2021 של אתר "החדשות" CoinDesk מהגדולים ומצוטטים בתעשייה. סילברט הוא גם בעל השליטה באותו אתר.
מי אמר ריכוזיות ולא קיבל? נכון, שוק הקריפטו. איך זה יכול להיות אתם שואלים, הרי זהו שוק שמתגאה ביכולתו לבזר עוצמה פיננסית. ובכן, נכון לעכשיו ובאופן אינהרנטי למבנה השוק, בהיעדר כל פיקוח הריכוזיות מוצאת דלת אחורית, ותרצו או לא, תודו בכך או לא, ריכוזיות היא שמנהלת אותו.
סיפור המקור של הביטקוין מיוחס למשבר הפיננסי של 2008 כאשר הסלידה מהבנקים הגדולים היתה בשיאה. הם נתפסו כמוסדות נצלניים שעסוקים בצבירת הון ובנטילת סיכונים על חשבון הלקוחות הקטנים מבלי לשלם על חוסר היציבות שהם גורמים. הביטקוין והמכשירים הפיננסיים בשוק נועדו לפזר את ריכוז הכוח של הבנקים הגדולים ושל המדינה, ליצור מערכת מבוזרת של תשלומים, לבטל את היררכיית המשתמשים ולהביא עושר בלתי מתווך להמונים. מי יכול להתווכח עם שאיפות אלו.
הבעיה היא ששחקנים גדולים וריכוזיים אלה, לא משנה כמה מניפולטיביים ומשמידי ערך הם, מאפשרים אמון ושיתוף פעולה והם מהותיים לתפקודה של המערכת הפיננסית. כך למשל אני סומכת על הבנק, שחקן עשיר בעל מוניטין, שאם אפקיד את המשכורת שלי אצלו הוא ישמור לי על הכסף, ובעל עסק סומך על כרטיס האשראי שלי כאמצעי תשלום משום שאותו בנק ערב לי. הקסם בביטקוין ובטכנולוגיית הבלוקצ'יין הוא ההצעה החדשנית שלהם לייתר שחקנים אלו באמצעות מנגנון של שקיפות קיצונית מהולה באנונימיות. אם כל המשתתפים יכולים לראות את כל הנכסים, ההעברות והבעלות במערכת, ואם אימות המידע הזה הוא תהליך מורכב באופן ייחודי, אז תיווצר עלות בלתי נתפסת למעשי רמאות והונאה, ויתאפשר שיתוף פעולה באופן אינהרנטי למבנה המערכת. במובנים רבים, ביטקוין, בלוקצ'יין וכל המוצרים שנוצרו עליו הגשימו את מטרתם ויצרו סוג של שקיפות שמייתרת שחקנים גדולים. אבל זה שלא צריך שחקנים גדולים, לא אומר שהם לא מצליחים לבסס את הדומיננטיות שלהם שוב ושוב. למעשה, הטכנולוגיה ומבנה השוק מתמרצים את הופעתם של ריכוזי כוח, באופן שהוא קיצוני גם למערכת הפיננסית המסורתית.
כורים, ברוקרים ולווייתנים
ריכוז העוצמה הראשון הוא "הכורים", אנשים בשר ודם שאחראים במערכת על אימות העסקאות, שגובים עמלות על אישורם ושמתוגמלים על עבודתם במטבעות החדשים. המערכת אולי רצה על מחשבים במקביל, אבל כמעט כולם הם רק צופים. רק מתי מעט יכולים להשיג לידם את האמצעים הנדרשים כדי לשמש כורים. העלויות הגבוהות והמורכבות הלוגיסטית שנדרשת לכורים יצרה שוק ריכוזי להחריד: לפי דו"ח של NBER, הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (רגון אמריקאי פרטי ללא כוונת רווח), 10% מכל הכורים אחראים על 90% מכריית הביטקוין, ורק 0.1% מהכורים (כ־50 שחקנים) שולטים ב־50% מכל יכולות הכרייה בעולם. רוב הכורים שהתקשורת מהדהדת, ילדים קטנים עם כמה מחשבים, לרוב לא כורים בעצמם מטבעות אלא מוכרים כוח חישוב לאלו שכורים באמת את המטבעות.
ריכוז עוצמה שני הוא בורסות המסחר שגם להן יש בעלי שליטה בשר ודם. כדי לסחור בשוק, אין למשתמשים ברירה אלא להשתמש בבורסות. אם ינסו לפעול בצו המקורי של המערכת "מעמית לעמית" הם יגלו פלטפורמה איטית, מסורבלת ומתסכלת. הבעיה עם הבורסות הללו היא שרובן דורשות מהמשתמשים להפקיד את המטבעות שלהם במשמורת כדי לבצע פעולות על גבי הפלטפורמה. היום כשליש מכל מטבעות הביטקוין במחזור (כ־5.5 מיליון מטבעות) מרוכזים אצל נאמנים אלה. הפופולריות של הבורסות עצומה, ולפי הערכה שלוש הגדולות Huobi, OKEx ו־Binance אחראיות על 77% מכל המסחר היומי במטבעות. זהו מהלך מעגלי מושלם שבו שוק הקריפטו ייצר בחזרה את אותם שחקנים מתווכים שנשבע לבטל. אופס. זוהי גם ריכוזיות שברירית שאותה חווים מאות אלפי משתמשים כשהבורסות נפרצות. בשוק מבינים שזו בעיה, וכבר היום יש אלטרנטיבות של בורסות מבוזרות שתומכות במסחר ממשתמש למשתמש, אך אלו עדיין סובלות מבעיות של איטיות.
נקודה ריכוזית שלישית היא השחקנים הבודדים הגדולים. היום יש כאלף משתמשים שמכונים "לוויתניים" שמחזיקים ב־40% ממטבעות הביטקוין בשוק. כמאה משתמשים מתוכם מחזיקים ב־13% משוק המטבעות. לפי NBER, המשקיעים הבודדים הגדולים שולטים ביחד ב־8.5 מיליון ביטקוין כשאלף המשקיעים הגדולים ביותר מחזיקים ב־3 מיליון ביטקוין (שביעית מכל היצע המטבעות אי פעם).
זוהי ריכוזיות רעילה שמביאה למניפולציות עצומות במחירי הנכסים הנסחרים כאשר אותם לווייתנים מעבירים מטבעות מארנק לארנק ומייצרים מראית עין של ביקושים (מה שבשוק המוסדר נהוג לכנות "הרצת מניות").
ניתוח שהתפרסם לאחרונה על ידי אוניברסיטת קורנל וניו קאסל מצא שב־29 בורסות קריפטו גדולות בעולם 70% מהעסקאות במטבעות קריפטוגרפיים (טריליוני דולרים של עסקאות) נעשות על ידי אנשים שקונים מעצמם כדי לנפח את מחיר המטבעות באופן מלאכותי, מה שמכונה wash trading, זאת אומרת שהן מפוברקות ונועדו לעוות מחירים.
מצג שווא של ביזור
בקהילת הקריפטו יודעים שאלו בעיות ממשיות, ובזמן שחלקים בה מנסים לטשטש אותן ולהציג מצג שווא של "ביזור", רבים מהם פועלים כל העת לפתור את בעיות אלו עם מוצרים וכלים חדשים. אך נשאלת השאלה, אם הטכנולוגיה וההיגיון המסדר של השוק מצמיחים כל העת בעיות ריכוזיות שלכאורה התיימרו מלכתחילה לפתור, מה הטעם בכך? האם לא עדיף לנסות לפתור את בעיות הריכוזיות של המערכת הקיימת באמצעות כלים שהאפקטיביות שלהם ידועה, שרוקנו במשך השנים ממשאבים? כמו למשל הגבלים עסקיים, עידוד תחרות וריבוי שחקנים?
ונקודה אחרונה למחשבה. נקודת המוצא של שוק הקריפטו היא שריכוזיות היא בעיה אבסולוטית, ביזור מוחלט הוא אידיאלי וטכנולוגיה היא הפתרון. אלו הן שלוש הנחות. לא עובדות. ראוי לזכור שלא רק שמערכות מבוזרות לחלוטין מייצרת גם הן צורות שליטה ושלטון ייחודיות להן, אלא שחלק מהכללים שנקבעו במערכת הקיימת "הריכוזית" שנתפסים כנתעבים אצל חלק מקהילת הקריפטו, מגנים על חלשים, מוחלשים, מיעוטים ונשים. למשל איסורים על הלבנת הון והמאבק בסחר בבני אדם.
קהילת הקריפטו, שכוללת באופן מוחץ גברים לבנים (71%), מתיימרת לדבר בשמם של אותם חלשים, מצביעה היכן הבעיה שלהם ומבטיחה שביזור יעצים אותם. אבל ההיסטוריה מלמדת שחדשנות טכנולוגית שהונהגה על ידי גברים לבנים הביאה דווקא לריכוזיות חדשה של כוח.
