ביהמ"ש: לרשות ני"ע אין סמכות לאסור מסחר בבורסה
ביהמ"ש: לרשות ני"ע אין סמכות לאסור מסחר בבורסה
ההחלטה ניתנה במסגרת הדיונים במשפטו של ישראל רבין המואשם בקבלת דבר במרמה. ועדת האכיפה של רשות ני"ע אסרה עליו לסחור בבורסה במשך שלוש שנים. השופט: אין להטיל רכיב עונש שלא נמנה בחוק
לוועדת האכיפה המינהלית שליד רשות ניירות ערך אין סמכות לפי חוק לאסור על אדם לסחור בבורסה. כך עולה מהחלטת ביניים של בית משפט השלום בתל אביב מהשבוע שעבר, שמשמעותה הדרמטית היא שכלי ההרחקה מהבורסה של סוחרים שסרחו והורשעו בהפרה מינהלית יוצא מארגז הכלים של הפיקוח והבקרה על שוק ההון.
זאת לפחות עד שחוק ני"ע יתוקן ויקנה לוועדת האכיפה סמכות ברורה ומפורשת להטלת הסנקציה של "התחייבות להימנע ממסחר בבורסה", או שהרשות תמצא דרך משפטית לבטל את החלטת הביניים שעליה לא ניתן לערער לפי החוק הפלילי ופסיקת בית המשפט העליון.
ההחלטה, שעוררה סערה בקרב משפטנים ואנשי שוק הון, ניתנה על ידי השופט עלאא מסארווה במסגרת דיונים בכתב אישום על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות שהוגש בדצמבר 2022 נגד ישראל רבין.
הסתרה מהמשקיעים
רבין, פעיל שוק הון שהעביר קורסים בנושא וניהל קבוצות ווטסאפ עם טיפים והמלצות שכללו עשרות משתתפים כל אחת, הקים בשנים 2019-2018 קרן גידור זעירה שאליה גייס 1.105 מיליון שקל מ־11 משקיעים. בדצמבר 2019 רבין נעצר על ידי רשות ני"ע בחשד שפעל באמצעות החשבונות שבשליטתו כדי להשפיע על שערי מניות, בהן של חברת הביוטכנולוגיה קדימהסטם, על ידי ביצוע עסקאות עצמאיות.
לימים החקירה קיבלה תפנית, החשדות השתנו, ורבין הואשם לבסוף בעבירת מרמה, ולא בעבירות ני"ע, בטענה שגייס את המשקיעים לקרן הגידור על בסיס מצגי שווא. על פי כתב האישום, המצגים המרמתיים לגיוס לקוחות התחלקו לשניים. האחד, הצגת תשואות עבר כוזבות והצגת אפשרות ההפסד כקלושה. השני, הסתרה מהמשקיעים של האיסור שהטילה עליו ועדת האכיפה המינהלית במרץ 2017, שלפיו הוא יימנע במשך שלוש שנים ממסחר בבורסה.
הרקע לאיסור על רבין לסחור בבורסה היה הליך אכיפה מינהלי שבו הורשע בביצוע 456 עסקאות עצמיות ב־19 ניירות ערך שונים מארבעה חשבונות שונים שהיו בשליטתו. לבקשת רבין, לאור טענות אישיות שונות שהציג, הוועדה השתמשה בסמכותה והורתה על פרסום ההחלטה והסנקציות בעניינו באתר הרשות ללא שמו. כך יצא שגם אם משקיע פוטנציאלי בקרן הגידור ששיווק רבין היה מחפש מידע פומבי על אודותיו, הוא לא היה יכול לדעת לבדו על הסתבכותו והסנקציה שהוטלה עליו שלפיה אסור לו לסחור בבורסה.
סחר למרות האיסור
רבין, כפי שעלה מכתב האישום שהוגש, בכל זאת סחר בבורסה בכספי לקוחות קרן הגידור שהקים. בפרקליטות טענו כי עצם העובדה שהסתיר ולא גילה למשקיעו שנאסר עליו לסחור בבורסה – מידע שלא יכלו לגלות עליו בחיפוש ברשת או באתר הרשות – הוא מצג שווא שהוביל לכך שקיבל במרמה בנסיבות מחמירות את הסכמתם לנהל את כספם.
פרקליטו של רבין עו"ד ירון ליפשס, ראש מחלקת צווארון לבן במשרד כספי ושות' שנשכר על יד הסנגוריה הציבורית כדי לייצגו, עתר לבית המשפט למחוק את כתב האישום נגד רבין במסגרת שלב הטענות המקדמיות.
עו"ד ליפשס טען, בין היתר, כי הסנקציה שהטילה ועדת האכיפה על רבין, שלפיה עליו להימנע ממסחר בני"ע במשך שלוש שנים, ניתנה בחוסר סמכות לפי חוק. לטענתו, אם ההחלטה ניתנה בהיעדר הסכמה מפורשת בחוק, הדבר נעשה תוך פגיעה בזכויות חוקתיות שעוגנו בשני חוקי יסוד (חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) — ועל כן מראש לא היה מקום להשית אותה שהרי לרשות מינהלית אסור לפעול בחוסר סמכות. "איסור לסחור בבורסה אינו חלק מארסנל הסנקציות ואמצעי האכיפה שעומדים לרשותה של ועדת האכיפה המינהלית", טען ליפשס.
בהחלטתו ציין השופט מסארווה: "המקרה קשה להכרעה וזאת בשל שני וקטורים נוגדים שפועלים בתוכו. מחד, קיימות אינדיקציות רבות לכך שהנאשם לא התנגד לסנקציה בדבר איסור מסחר. מכאן, התביעה טענה שאי־השגה מצדו על חוקיות הסנקציה, ו'שליפת' הטענה בשלב מאוחר, נגועות בחוסר תום לב, שאין לתת לו יד. ואכן התקיפה העקיפה מעוררת תחושה לא נוחה של אדם שלא הביע התנגדות לסנקציה, ואולי אף כיוון אליה בטיעונו. לאחר נתינתה, חטא רבין בהפרתה, ורק לאחר שנטען נגדו שהפר אותה, הוא מעלה היום, בתקיפה עקיפה, טענה של היעדר סמכות. המאשימה טוענת למעשה שהנאשם מושתק בטיעונו בנסיבות אלה".
1 צפייה בגלריה
עו"ד ירון ליפשס (מימין) והשופט עלאא מסארווה. "האיסור אינו חלק מארסנל הסנקציות"
(צילום: אמנון חורש, אתר בתי המשפט)
השופט הוסיף: "הקושי מתחדד לנוכח טיעון המאשימה שלפיו, להבנתה, הוועדה מוסמכת גם מוסכמת להטיל את הסנקציה השנויה במחלוקת. לשיטתה, 'המחוקק עצמו לא הגביל את סוג הפעולות שהמותב המינהלי רשאי להורות בגדר הסעיף'. מנגד, אם תתקבל טענת הנאשם שוועדת האכיפה לא היתה מוסמכת כלל להורות על הרחקה או מניעת מסחר בבורסה נגד אדם, לא יהיה בכך משום פגם 'סתם' שנפל בהחלטה של הוועדה, אלא בטענה להיעדר מקור כל סמכות".
השופט קיבל לבסוף את טענתו של ליפשס והורה לפרקליטות לתקן את כתב האישום, אך לא למחוק אותו, כך שתבוטל טענת המרמה נגד רבין על הסתרה של האיסור לסחור בבורסה שהוטל עליו. החלטה שיש לה, כאמור, השלכות רוחב מעבר לעניין הנקודתי של רבין, לא רק על המשך עתידי של השימוש בכלי הרחקה ממסחר שוק ההון, אלא גם לגבי אלה שהוטל עליהם בעבר האיסור שכעת נקבע שהיה בחוסר סמכות.
"פגיעה בזכויות יסוד"
"הסנקציה מהווה הוראה קונקרטית־אינדיבידואלית", נימק השופט את קביעתו. "אי־התנגדותו או אף הסכמתו של הנידון, גם אם אניח שבמצוקתו הציע שתוטל עליו אותה סנקציה, אינן יכולות להעניק לאותה סנקציה הכשר וחוקיות אם לא נמצא לה מקור סמכות מפורש בחוק. אין בהסכמת הנאשם כדי למלא את החסר במקור הסכמות. בניגוד לפרט, שמותר לו לפעול כאוות נפשו ובלבד שלא נאסר עליו בחוק לעשות כן במפורש, רשות שלטונית פועלת רק אם הותר לה במפורש בחוק לעשות כן. מכאן הקושי לקבל את עמדת התביעה שלפיה המחוקק הסמיך את הוועדה להטיל אמצעי אכיפה לפי סמכויות 'נרחבות ובעלות אופי מהותי ולא טכני', שיופעל לפי שיקול דעת של הוועדה 'להטיל את אמצעי האכיפה הנראים בעיניה'.
השופט עלאא מסארווה: "כאשר עסקינן בסנקציה עונשית או מניעתית, שכרוכה בה פגיעה בזכויות יסוד, עליה להיות מוגדרת היטב, ואין לקבל סמכות כה רחבה ולא מוגדרת שגבולותיה מעורפלים"
"על ההסמכה להיות מפורשת קונקרטית וברורה, להבדיל ממשתמעת או מרומזת. כאשר עסקינן בסנקציה עונשית או מניעתית, שכרוכה בה פגיעה בזכויות יסוד, עליה להיות מוגדרת היטב, ואין לקבל סמכות כה רחבה ולא מוגדרת, שגבולותיה מעורפלים. אינני מסכים עם גישת המאשימה שיש לגזור סמכותה של הוועדה מן התכלית הכללית ומאופי תפקידו ומטרותיו", הוסיף השופט.
לדברי השופט, "מותב (הרכב האכיפה המינהלית — ת"ג) רשאי להורות למפר על נקיטת פעולות שעליו לנקוט לשם תיקון ההפרה ומניעת הישנותה, ורשאי הוא לדרוש מהמפר להפקיד עירבון להבטחת ביצוע הפעולות כאמור... מצאתי שרכיב העונש של 'התחייבות להימנע ממסחר בבורסה' מעורר קושי, עד כדי חשש לרכיב שהוא בטל מעיקרו.
"המחוקק הגדיר לבית המשפט בהליך הפלילי מהן דרכי הענישה ומהם רכיבי הענישה האפשריים, הכוללים הגדרות מדויקות של מנגנוני הענישה השונים, לרבות הגבלות קשיחות, כגון בעניין מאסר מותנה, התחייבות להימנע מעבירה, צו שירות לציבור, מאסר בפועל ומאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות. אין סמכות לבית המשפט להטיל רכיב עונש שלא נמנה בחוק רק משום שנמצאה לו הצדקה בהתאם ליעדי האכיפה. ואם הדברים נכונים ביחס לבית המשפט, לא כל שכן לגבי ועדה מינהלית מעין שיפוטית", סיכם השופט.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אנו נלמד את החלטת בית המשפט ונשקול את צעדינו".
מרשות ני"ע נמסר בתגובה: "הרשות לומדת את החלטת בית המשפט ותבחן את צעדיה".
מטעמו של ישראל רבין נמסר: "כל החשדות המקוריים שיוחסו לישראל רבין בתחילת החקירה: שימוש במידע פנים, תרמית בני"ע ושיבוש הליכים, הופרכו לחלוטין והתיק בעניינם נסגר. לבית המשפט הוגש אישום על מרמה בלבד, אשר בית המשפט הורה כעת למחוק את רובו ואנו סמוכים ובטוחים שבהמשך הדרך רבין יזוכה כליל מהחלק הקטן שנותר ממנו, ויתברר סופית שלא נפל כל פסול במעשיו".
