בלעדיכדי לייקר את העמלות: הבורסה מאיימת לתבוע את רשות ני"ע
בלעדי
כדי לייקר את העמלות: הבורסה מאיימת לתבוע את רשות ני"ע
בורסת ת"א מבקשת להעלות את התעריפים שהיא גובה מהקרנות המחקות עבור השימוש במדדים שלה. הקרנות יצאו למאבק וכעת רשות ני"ע דורשת מהבורסה מידע נוסף. בבורסה רואים בכך כוונה לסכל את המהלך ושלחו מכתב שבו הזהירו מפני הליך משפטי
האם בורסת ת"א ורשות ניירות ערך (ני"ע) נמצאות על מסלול התנגשות משפטי? לכלכליסט נודע כי הבורסה מאיימת על רשות ני"ע בתביעה משפטית על רקע ההתנגדות העקרונית של הרשות להחלטה של דירקטוריון הבורסה להעלות את התעריפים שגובה הבורסה ממנהלי הקרנות עבור השימוש במדדים שהיא עורכת.
במרץ האחרון פרסמה הבורסה, שבראשה עומד המנכ"ל איתי בן זאב, טיוטה להערות הציבור שבה הציגה את העמלות החדשות שבכוונתה לגבות ממנפיקי הקרנות המחקות. כלומר, אלו שעוקבות אחרי המדדים שהבורסה עורכת.
לפי הטיוטה, בכוונת הבורסה לגבות 0.05% עבור השימוש במדדי המניות שלה, 0.03% עבור השימוש במדדי האג"ח הקונצרניות, 0.02% עבור מדדי אג"ח ממשלתיות ו־0.01% עבור מדדי מק"מ. זאת לעומת עמלה בשיעור של 0.005% מהיקף הנכסים (אך לא פחות מ־1,237 שקל ולא יותר מ־9,278 שקל) שנהוגה כיום. במילים אחרות, הבורסה מבקשת להכפיל את תעריפי השימוש פי 10.
הבורסה נימקה את המהלך בכך שהתעריפים שהיא גובה עבור השימוש במדדים לא עודכנו במשך שני עשורים, ושהשחקנים בענף התרגלו לעמלות נמוכות מאוד בהשוואה לנהוג בשווקים בחו"ל. למעשה, הבורסה אף הציגה עבודה שהוכיחה שהתעריפים החדשים יהיו דומים לאלו שנהוגים בבורסות אחרות בעולם.
בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל פועלות כיום כמעט 500 קרנות מחקות (כולל קרנות סל) שעוקבות אחרי מדדים שהבורסה המקומית עורכת. הקרנות מנהלות כ־80 מיליארד שקל. בנוסף, מנוהלות קרנות סל בשווי דומה על מדדים שמנוהלים על ידי גופים אחרים, בעיקר אינדקס, S&P ונאסד"ק. חברות המדדים הזרות הבולטות בישראל הן בעיקר S&P ונאסד"ק בגלל ההתמקדות של המשקיע הישראלי בקרנות סל על מדדי מניות אמריקאיים, שהשיגו בעשור האחרון תשואת יתר מהותית יחסית למדדי המניות במרבית העולם. לפי הבורסה, נתח השוק שלה מכלל מוצרי המדדים שנסחרים בישראל נמוך במעט מ־50%. אך נתון זה לא רלבנטי ממש, מכיוון שמרבית המדדים המנוהלים על ידי חברות זרות הם מדדי מניות זרים. הנתון הרלבנטי הוא נתח השוק של הבורסה במדדים המתבססים על מניות ואג"ח שנסחרות בישראל, ונתח שוק זה גבוה בהרבה. התעריפון החדש אמור להגדיל את ההכנסות השנתיות של הבורסה בכ־20—30 מיליון שקל.
מאז פרסמה הבורסה את הטיוטה, ישנם גורמים שונים שנאבקים בכוונה שלה להעלות את העמלות עבור השימוש במדדים, ובראשם איגוד קרנות הנאמנות שבראשו עומד אלי בבלי. קרנות הנאמנות שמנוהלות על ידי בתי ההשקעות הן המשתמשות העיקריות במדדים של הבורסה, והן אלו שמשלמות לה את העמלות המדוברות. הטיעון המרכזי של מנהלי קרנות הנאמנות הוא שהעלייה בעמלות תגולגל בסופו של דבר לציבור הרחב, מה שיפחית דרמטית את האטרקטיביות של ענף קרנות הסל והקרנות המחקות שמאופיינות בדמי ניהול נמוכים בהשוואה לקרנות נאמנות אקטיביות ומנוהלות. הקרנות הרחיבו את הטענה שלהן ואמרו שהדבר אף יביא בסופו של דבר לפגיעה בהיקף מחזורי המסחר בבורסה.
האיגוד ניסה, ונראה שגם הצליח, לגייס לצדו במאבק את הרגולטורים הרלבנטיים — רשות ני"ע, הרגולטור הישיר של הבורסה, ורשות התחרות, שמפקחת על מונופולים. האיגוד טען שהבורסה אמנם אינה מונופול מוכרז, אולם משום שהיא הגוף היחיד שמספק שירותי מסחר עבור חברות ציבוריות בישראל, מדובר במונופול בפועל, ולכן יש להגביל את היכולת שלה להעלות תעריפים.
הפנייה של האיגוד הובילה לכך שרשות ני"ע ורשות התחרות דנו בנושא. בסופו של דבר הוחלט שרשות התחרות לא תפעל על מנת להכריז על הבורסה כמונופול, וזאת משום שמסתמן שרשות ני"ע לא תאשר לבורסה להעלות את התעריפים כפי שהיא מבקשת, או לכל הפחות תעכב את המהלך. בתגובה לפניית "כלכליסט" השיבה רשות ני"ע כי "הרשות אמונה על עניינם של ציבור המשקיעים בשוק ההון. עיקרון זה עומד בבסיס פעילותה של הרשות לחיזוק ולפיתוח שוק הון משוכלל, חדשני ותחרותי עבור ציבור המשקיעים. נושא התעריפים מצוי בבחינה של סגל הרשות בהתאם לעקרונות אלו, על פי סמכותה".
על רקע זה, בשבוע שעבר עדכנה יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה את בן זאב כי היא מבקשת לקבל עוד מידע על הבקשה של הבורסה להעלות את התעריפים. הבקשה לא מצאה חן בעיני מנכ"ל הבורסה והדירקטוריון, שקראו אותה על דרך הדרש ולא על דרך הפשט, והם שלחו לרשות ני"ע מכתב מעורכי דין שבו כתבו כי אם רשות ני"ע לא תאשר את העלאת התעריפים, הצדדים עלולים להיפגש בבית המשפט. כלומר, שהבורסה תגיש תביעה נגד הרגולטור הממונה עליה.
אם הבורסה אכן תפנה לבית המשפט, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה היא פונה משפטית נגד המדינה. במאי 2020 הגישה הבורסה תביעה נגד החשב הכללי באוצר באותה העת, רוני חזקיהו, בטענה שהמדינה לא שילמה לבורסה תשלומים שונים שמגיעים לה במשך שבע שנים ובהיקף של כ־20 מיליון שקל, וזאת עבור רישום אג"ח מדינה במאגר ההשאלות של הבורסה.
הבורסה הופרטה, הונפקה והפכה לחברה ציבורית במאי 2018. באותה העת היא הונפקה לפי שווי של 550 מיליון שקל, ומאז היא פועלת כחברה ציבורית לכל דבר ומנסה להגדיל את הרווחים שלה. כיום הבורסה נסחרת לפי שווי שוק של 1.7 מיליארד שקל.
מהבורסה לא נמסרה תגובה.
