דעה"מניות סיפור": כשהמשקיעים מתעייפים מלפנטז
דעה
"מניות סיפור": כשהמשקיעים מתעייפים מלפנטז
בבורסות רובצות חברות בהן הסיפור והחזון שלהן מעלימים את הנתונים היבשים האמיתיים; בשנת 2000 קראו לזה "מניות בועה", אולם עתה המונח מפספס את העיקר; אנחנו חיים בעידן ה-storytelling economy, ההון הנרטיבי, שבו הסיפור והנרטיב איבדו כל קשר עם בסיס האם
שנת 2000. אני עורך חדשות צעיר (תאכל'ס ילדון) בעיתון כלכלי מוביל. מסיים תואר ראשון ושני במינהל עסקים, התמחות במימון ושוק ההון. הנאסד"ק בשמיים. גם אני. כל הכסף שאין לי מושקע במניות דוט קום. והאינטרנט הזה מטריף לי את הדמיון.
בבקרים אני בבחינות האחרונות של התואר: ניתוח טכני, דו״חות כספיים, אופציות, הערכת שווי. אחה"צ אני במערכת העיתון, עורך את החדשות שמגיעות מניו יורק. העיניים על המסופים של הבורסה. אני באלמנט. שוחה בחומר, מבין עניין, נותן עצות השקעה לכל מי שמעוניין לשמוע וגם למי שפחות. והכסף שאין לי ממשיך לנסוק. חי את החלום. מה כבר יכול להשתבש?
שנת 2022. אני שוב מביט במסכים. כמו אז, גם כעת המסופים גדושים במניות טכנולוגיה שכמעט והגיעו לשמש בשנה האחרונה. הן איבדו את הקשר עם בסיס האם, והתקדמו רק בכיוון אחד ללא שום רצון לשוב לכדור הארץ, למציאות הכלכלית.
כיום אני יודע לתת לזה שם - story stock. "מניות סיפור" הן אותן חברות בהן הסיפור והחזון של החברה כל כך דומיננטיים, הן באופן שבו אנשים מתמחרים את המניה והן במה שקובע את הערך שלה. אלה הן חברות בהן המספרים האמיתיים עוברים למושב האחורי, או חמור מכך, מגולגלים כגופה מרוטשת ונזרקים לתוך תא המטען האטום. רק שלא יפריעו לחולמים, למייסדים ולמשקיעים.
אז קראו לזה "מניות בועה", כדי לתאר את הפער המנופח בין שווי חברות בבורסה לבין השווי הכלכלי ה"אמיתי" שלהן. אולם המונח "בועה" מפספס את העיקר. מעיד על התופעה אבל אינו מספק לה הסבר. כאן נכנס ה-story stock שעושה בדיוק את זה. הסיפור והנרטיב המופלאים שטווים בכישרון רב מייסדי סטארט אפים סביב הפוטנציאל החלומי הגלום בהם (לשיטתם) הם ההסבר לדלתא הכמעט בלתי הגיונית לעתים בין היסודות הכלכליים של חברה לבין שוויה בחלונות הראווה בטיימס סקוור.
ב-18 במארס תעלה ב-apple tv+ סדרת טלוויזיה על אחד מהסטוריטלרים המחוננים של העשור האחרון בשוק ההון. הסדרה שנקראת WeCrashed מגוללת את סיפורו של אדם נוימן והחברה שייסד WeWork. נוימן הבין את האמת הפשוטה על העולם בו אנו חיים - בני אדם לא מחפשים רק מקסום של התועלות הכלכליות והחברתיות שלהם, בני אדם מחפשים משמעות, פשר ותקווה - וסיפורים טובים יכולים לתת להם אותם, ובכמויות נדיבות.
נוימן הבין שהוא צריך להנפיק לבורסה חלום והשראה. שולחנות, ספות מעוצבות ובירה בברזים נראים מטבע הדברים פחות אטרקטיביים כדי להשיג שווי חלומי של 47 מיליארד דולר. אז הוא כתב לנו פנטזיה מופלאה על קהילה וטכנולוגיה, על שירותי SAAS (Space as a Service), על subscription based company, ועל גורו כריזמטי אחד. כריזמטי מדי. המקרה של נוימן הוא באמת קיצוני ודוגמה למה שקורה כשהסיפור מתנתק לחלוטין מהמציאות, על גבול הבדיה. (הפנטזיה הזו למרבה המזל נעצרה רגע לפני שהגיעה לרחוב 43 וברודווי).
אבל כל סטארט אפ חייב שיהיה לו סיפור מעניין וייחודי. סיפור שמתחיל בהגדרתpositioning (מיצוב) ייחודי - איזו נישה/קטגוריה נבקש לתפוס במוחם של אנשים. היכן ימקמו אותנו המשקיעים, הקרנות, האנליסטים?
כיצד משקיע ימדוד למשל את Airbnb? האם היא חברת תיירות? חברה המעניקה פתרונות אירוח? פלטפורמה לקהילת שיתוף בתים? Peer to peer travel? סטארט אפ לטיולים חווייתיים? או טסלה – האם זו חברת מכוניות? חברה לאנרגיה ירוקה? חברת טכנולוגיה? קטגוריה שונה – שווי שונה.
על כן, מיצוב נכון (והגיוני) וסיפור אסטרטגי שיגלם עתיד עם פוטנציאל אדיר - הם שיקבעו במידה רבה את יחס המשקיעים לחברה - בסבבי הגיוס ואחר כך בהנפקה ובמסחר.
ידוע כי הערכת שווי חברות היא עסק מורכב. היא אף פעם לא הייתה מדע מדויק המבוסס על מספרים בלבד, בוודאי כשמדובר בפיתוח טכנולוגי, שיוצר פעמים רבות יש מאין ובורא לנו עולם חדש וצרכים חדשים. אולם לעתים היצירתיות הנרטיבית יכולה לשאת אותך למחוזות נטולי היגיון, אל עבר הפנטזיה. למרות שזו עשויה להיות תכונה ראויה להערצה אצל צייר או סופר, היא מסוכנת משהו עבור משקיע.
נוימן הבין שהוא צריך להנפיק לבורסה חלום והשראה כדי להשיג שווי חלומי של 47 מיליארד דולר. אז הוא כתב לנו פנטזיה מופלאה על גורו כריזמטי אחד. כריזמטי מדי
היום, יותר מתמיד, אני משוכנע שאנחנו חיים ב-storytelling economy. בכלכלת הסטוריטלינג, מנהיגים כלכליים ופוליטיים מבססים מנהיגותם על ההון הנרטיבי, והסיפורים שהם מספרים לקהל המאמינים שנוהר אחריהם מתורגמים לכסף רב, כוח, והשפעה.
רוברט שילר, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ייל, טוען שאנו נמצאים בעיצומה של מהפכה במקצוע הכלכלה, אותה הוא מכנה "כלכלה נרטיבית". בראיון שהעניק למוסף כלכליסט, דוחק שילר בקולגות שלו לבחון כיצד נרטיבים ויראליים, סיפורים אמיתיים או לא, משפיעים על אירועים כלכליים כמו תנופות, מיתון או בועות. רק באמצעות הבנה טובה יותר של "מגפות נרטיביות", ניתן להבין את התנודות במשק וההתנהגות הכלכלית.
רון בר-אל הוא מייסד turba, מומחה ל-storytelling בחברות היי טק. לשעבר דירקטור באאוטבריין, ומנכ"ל BBDO IM, מקבוצת גיתם.
