בלעדי אבי רויכמן בדרך לרכוש את מניות אריה עובדיה בחברת דסטיני בכשליש מחיר
בלעדי
אבי רויכמן בדרך לרכוש את מניות אריה עובדיה בחברת דסטיני בכשליש מחיר
רויכמן צפוי לרכוש את מניות שותפו, שנקלע לחובות של כ־80 מיליון שקל, תמורת 22 מיליון שקל ברוטו. שוויין עבורו הוערך ב־59.5 מיליון שקל. הכסף ישמש לפירעון החוב של עובדיה לקבוצת מאיר
אבי רויכמן, שותפו של אריה עובדיה, אחד מאנשי שוק ההון הוותיקים שנקלע לחובות של יותר מ־80 מיליון שקל עקב השקעות כושלות בחברות הייטק, כפי שנחשף ב"כלכליסט" בפברואר השנה, בדרך לרכוש את מניותיו של עובדיה בחברת דסטיני (7.17%) בכ־22 מיליון שקל ברוטו (15 מיליון שקל נטו, לא כולל המס). מדובר בסכום נמוך בהרבה מזה שבו הוערך שווי המניות כשהועמדו למכירה לפני חצי שנה.
מדובר במניות אשר שועבדו לטובת תשלום החוב לנושה העיקרי של עובדיה — קבוצת מאיר של יעקב שחר וישראל קז, שעובדיה כיהן בעבר כיו"ר הפניקס מטעמם. רויכמן, כך נודע ל"כלכליסט", היה היחיד שהגיש הצעה לרכישת המניות, אשר שוויין הוערך תחילה על ידי רו"ח ב־ 40.4‑47.6 מיליון שקל בערכי ברוטו, ושוויין עבור רויכמן אף הוערך ב־53.8‑59.5 מיליון שקל ברוטו. זאת, משום שהוא לא צריך לבצע הפחתה בערך המניות, בשל היותן מניות מיעוט.
תחילה קבעו בעלי התפקיד שמונו על ידי בית המשפט מחוזי מרכז למימוש המניות — הכונס עו"ד פיני יניב ממשרד מיתר והמנהל המיוחד לנכסי עובדיה עו"ד אדי לזר — מחיר מינימום של 32 מיליון שקל בעבור המניות. אולם לאחר שהמניות הוצעו לציבור ולא הוגשו הצעות לרכישתן, הם ביטלו את דרישת המינימום ומועד ההצעה הוארך, עד לקבלת הצעתו של רויכמן.
אם בית המשפט יאשר את המכירה לרויכמן, הוא יחזיק במלוא הבעלות על דסטיני אחזקות. החברה מחזיקה בשרשור ב־93.7% מחברת גירון פיתוח ובנייה, העוסקת בנדל"ן מניב, ויש לה אג"ח הנסחרות בבורסת ת"א. במקביל, עובדיה ממשיך לנסות, באמצעות עו"ד שאול ברגרזון, לגבש הסדר חוב עם כלל נושיו.
בבקשה שהגישו לבית המשפט מבקשים עורכי הדין יניב ולזר לאשר את המכירה לרויכמן מאחר ש"העסקה הינה ראויה". לדבריהם, נוכח העובדה שלא התקבלו כלל הצעות רכישה, ונוכח העובדה כי רויכמן יישא בחבויות המס הנובעות ממכירת המניות, "התמורה המוצעת על ידי הקונה משקפת תמורה ראויה והולמת".
הכסף שיתקבל אמור לפרוע את מרבית החוב שאושר לקבוצת מאיר לגבות מעובדיה (19.2 מיליון שקל), היות שיש לה שעבוד ראשון על המניות הנמכרות. שאר החוב כלפיה (4.2 מיליון שקל) יהיה חוב רגיל, בדומה לחובות שאר הנושים של עובדיה — בנק דיסקונט, מזרחי טפחות, קופת התגמולים של אל על, אמפא קפיטל ועוד.
בתגובה שהגיש נציג הכנ"ר לביהמ"ש הוא טען גם כן שהצעת הרכישה ראויה ויש לאשרה, בכפוף לשמיעת עמדות שאר הנושים הרגילים. המנהל המיוחד פנה אליהם וקיבל הסכמה בכתב מחלקם, כאשר רק קופת התגמולים של אל על שלחה מכתב התנגדות חריף. היא טענה שסכום המכירה, שבערכי ברוטו הוא כ־22 מיליון שקל, נמוך כמעט פי שלושה מהשווי שניתן למניות על ידי מעריך השווי בטרם הצעת המכירה. "מדובר בפער עצום בכל קנה מידה", נטען. "בנסיבות אלה לדעתנו מדובר בעסקה לא ראויה". בעלי התפקידים הסבירו מנגד לביהמ"ש כי "לא נמצא שום קונה שיציע סכום כלשהו עבור המניות, ודאי לא במחיר גבוה מזה שמציע רויכמן".
חובות המיליונים של עובדיה — שכיהן בעבר גם כמנכ"ל דובק, במליאת רשות ני"ע והיה יועץ פיננסי, דירקטור וליווה עסקאות ענק — נצברו עקב הלוואות רבות שלקח כדי להשקיע בחברות סטארט־אפ. אולם החברות כשלו בזו אחר זו ועובדיה נקלע למערבולת חובות שטרם הסתיימה.
