הרבעון הרווחי ביותר של חברה ישראלית אי פעם: עידן עופר סופר מזומנים
הרבעון הרווחי ביותר של חברה ישראלית אי פעם: עידן עופר סופר מזומנים
חברת הספנות נהנתה מהקפיצה במחירי התובלה הימית ורשמה רווח נקי של כ־2.9 מיליארד שקל ‑ זינוק של פי 35. הרווח הנקי במחצית השנה ‑ כמעט פי 3 מבכל 2020, שהיתה שנת שיא. מאז ההנפקה בינואר, שווי האחזקות של עופר בצים עלה ב־2.1 מיליארד שקל
ותיקי שוק ההון, שפגשו את צים בחדרי המשא ומתן על הסדרי החוב של החברה, עדיין מתקשים לעכל את המהפך החד בביצועיה. גם ברבעון השני של 2021, במה שהפך להרגל ברבעונים האחרונים — חברת השילוח הימי רשמה תוצאות שיא, עם רווח נקי של 888 מיליון דולר (2.88 מיליארד שקל) ‑ פי 35.5 ביחס לרווח נקי של 25 מיליון דולר, אותו רשמה ברבעון המקביל אשתקד.
זהו הרווח הרבעוני הגדול ביותר שהציגה חברה ישראלית מעולם, ולפי הנהלת צים — היא במקום השלישי בעולם כיום בשיעור הרווחיות (EBITDA) ברבעון השני. התוצאות מגיעות עקב ההתייקרות החדה במחירי התובלה הימית, לצד היערכות החברה בצורה מיטבית למשבר.
וכך, בעוד שחברות רבות, בהן יצרנית המזון שטראוס שציינה שלשום (ג') כי שיעור הרווח הגולמי שלה נפגע ברבעון השני, בין היתר בגלל העלייה במחירי התובלה, צים, שבעלת המניות הראשית בה היא קנון הולדינגס שבשליטת עידן עופר, מרוויחה בענק.
ברבעון הראשון של 2021 רשמה החברה רווח נקי של 590 מיליון דולר. הפעם, הצליחה צים לעקוף גם את הנתון המפתיע הזה בעוד 50%. הרווח שרשמה צים ברבעון השני גדול ב־12.6% מהרווח הנקי בכל שנת 2020, שעמד על 524 מיליון דולר. במחצית הראשונה של השנה, הציגה החברה רווח נקי של 1.48 מיליארד דולר, פי 2.8 מהרווח הנקי בכל השנה שעברה, שהיתה שנת שיא.
כדי להשוות לחברות מקומיות במשק, ביחס לארבעת הבנקים הגדולים, הרווח הנקי של צים ברבעון השני לא רחוק מהרווח הנקי שהציגו בנק לאומי ובנק הפועלים ביחד (3 מיליארד שקל). הוא גבוה מכל אחד מהם ב־72% ו־102% בהתאמה.
הרווח התפעולי זינק ב־1,581%
תוצאות הדו"חות מדברות בעד עצמן: מדובר בעוד רבעון פנומנלי לחברה, שהונפקה בינואר השנה בוול סטריט. החברה נהנית מהגאות העצומה בביקוש לתעבורה ימית. מחירי ההובלה הימית למכולה (TEU) זינקו ב־119% ביחס לרבעון השני בשנה שעברה והסתכמו ב־2,341 דולר. החברה רשמה עליה של 44% בתנועת המכולות ל־921 אלף מכולות ברבעון השני.
מחזור ההכנסות ברבעון השני עלה ב־200% ל־2.38 מיליארד דולר, אך הזינוק ברווחיות דרמטי הרבה יותר. הרווח התפעולי של צים (EBIT) ברבעון השני זינק בלא פחות מ־1,581% ברבעון השני ל־1.16 מיליארד דולר, לעומת 69 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה־EBIT המתואם ברבעון השני הסתכם ב־1.16 מיליארד דולר, לעומת 73 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 1,495%.
צים הכריזה על דיבידנד מיוחד במזומן בסך של כ־238 מיליון דולר, שישולם ב־15 בספטמבר השנה. החברה מתכננת לחלק בשנה הבאה (2022) בין 30 ל־50 אחוז מהרווח הנקי שיצטבר לה השנה לבעלי המניות.
כמו כן, לאחר תום הרבעון, הכריזה צים על הסכם אסטרטגי חדש עם חברת Seaspan לחכירה לטווח ארוך של 10 אוניות "ירוקות", המונעות בגז טבעי, בעלות כושר הובלה של 7,000 מכולות, עם אופציה לחכירת חמש אוניות נוספות.
בעלת המניות העיקריות בצים היא חברת קנון הולדינגס שבשליטת עידן עופר (60%). מניות קנון הולדינגס טיפסו אתמול ב־4.3%. עופר היה בין הגורמים שדחפו וקידמו בשנים האחרונות את החתימה על הסכם לחכירה אוניות "ירוקות" מחברת סיספאן, נושא שקרוב לליבו ושהוא מקדם בשנים האחרונות.
מניית צים שהונפקה ונסחרת בבורסת NYSE בניו יורק נסחרה אתמול בעליה של 7.5% בפתיחת המסחר בוול סטריט. שווי השוק של צים במהלך המסחר עמד על 5.36 מיליארד דולר, או 17.4 מיליארד שקל. צים הונפקה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, לפני הכסף, בסוף ינואר השנה, ומאז צמח הנתח של קנון הולדינגס, שמחזיקה ב־28% ממניות צים ב־3.5 מיליארד שקל ל־4.9 מיליארד שקל.
קנון הולדינגס נשלטת (60.32%) על ידי עידן עופר, כך שבעקיפין, הנתח של עופר בצים צמח בכ־2.1 מיליארד שקל מאז ההנפקה.
"צופים שהמחצית השנייה תהיה אפילו יותר טובה"
אלי גליקמן, נשיא ומנכ"ל צים אמר ל"כלכליסט", "אנחנו משתדלים לא להתרגל לתוצאות כאלה". לדבריו, "החברה צופה שהמחצית השנייה של 2021 תהיה אפילו יותר טובה מהראשונה. האתגר שלנו הוא לנסות ולשמור על התוצאות האלה. לקחנו סיכון בפרסום תחזית שלפיה החציון השני של 2021 יהיה לא פחות טוב מהחציון הראשון. מתחזית ל־EBITDA של 2.5 עד 2.7 מיליארד דולר השנה, אנחנו עולים לתחזית שנעה בין 4.8‑5.2 מיליארד דולר. זה כמעט הכפלה של הצפי שלנו ל־EBITDA לשנה".
מה הוביל לזינוק המטאורי בביקוש להובלה הימית?
"משבר הקורונה התאפיין בצים בעצירה מוחלטת של הפעילות וירידה בצד ההיצע (של אוניות) בשוק הספנות. האוניות פשוט הפסיקו לעבוד. חברות הספנות הגדולות בעולם הגיעו לסף פשיטת רגל, ו־6 מ־10 החברות הגדולות בעולם קיבלו עזרה ממשלתית. משום שאני בוגר חברת חשמל (כיהן בין 2011 ל־2015 כמנכ"ל החברה, ח"ש) אפילו לא חשבתי לקבל עזרה מממשלת ישראל והעדפנו לשרוד לבד".
לדברי גליקמן, "לקראת יוני אשתקד, המשבר התהפך והתחיל משבר בשוק הביקוש (לאוניות) בעיקר בארה"ב. מהר מאוד נוצר חוסר של אוניות בעולם. ממצב של עודף אוניות משמעותי ומחסור במכולות בעולם, חזרו להפעיל אפילו אוניות שהיו מיועדות לגריטה. מחיר האוניות זינקו משמעותית ונוצר גם חוסר במכולות".
גליקמן הוסיף כי "צים הפכה להיות אחת מ־3 החברות הרווחיות ביותר בעולם כיום, לפי שולי ה־EBITDA שהיא מציגה. אנחנו יכולים להגיד בגאווה שהפכנו למובילי שוק ברמה העולמית. זה קורה ממספר סיבות: פתיחת קווים לפני השוק, כמו הקווים המהירים שלנו בין אסיה לארה"ב. זיהינו שהשוק עומד בפני שינוי וגדלנו בצורה משמעותית מ־54 אוניות ל־120 אוניות. עשינו זאת בשוק שאין בן אוניות פנויות לחכירה. נערכנו בזמן וקנינו מכולות ב־700 מיליון דולר במזומן. התחלנו עם 600 אלף מכולות וכיום אנחנו עם מעל 930 אלף מכולות".
