הצד האפל של טטר מאיים על יציבות עולם הקריפטו
הצד האפל של טטר מאיים על יציבות עולם הקריפטו
תיאורטית, טטר הוא מטבע קריפטו יציב, שנסחר יותר מביטקוין, עם הבטחה שכל מטבע מגובה בדולר; מעשית, הטענה הזאת לא מדויקת; בנוסף, החברה שאחראית על המטבע מנפיקה אותו בקצב מסחרר וממציא האית'ריום כינה את הטטר "פצצה מתקתקת"; כיצד עלול זעזוע בטטר להשפיע על שווי הביטקוין ובעקבותיו על כל שוק הקריפטו
מה אם העליות והמורדות במחיר הביטקוין היו מניפולציה מכוונת של שחקן דומיננטי אחד? ומה אם אותו שחקן סובל מתדמית שלילית כאחד שאין לסמוך עליו? ומה אם, למרות כל זאת, הדומיננטיות שלו מהווה איום על יציבות שוק הקריפטו? כזו היא הסאגה סביב מטבע יציב אחד בשם טטר (Tether) שהפך במשך השנים למטבע העתודה של כלכלת הקריפטו.
זאת, למרות שרגולטורים וכלכלנים הצביעו על אסימון טטר (USTD) כפינה "אפלה" של השוק וכינו אותו "קרן פריים מסוכנת". ממציא האית'ריום ויטליק בוטרין כינה אותו "פצצת זמן מתקתקת" באקו־סיסטם של הביטקוין, ואחרים הזהירו שהוא לבדו יכול לסכן את יציבות המערכת הכלכלית הקריפטוגרפית.
הדיון סביב המטבע כה עז, עד שנפתחה חקירת משרד המשפטים על מנת לבדוק האם האנשים שמאחוריו אחראים לראלי הענק במחיר הביטקוין, שעבר טלטלה השבוע עם אימוצו כאמצעי תשלום ע"י אל סלבדור.
רשות ניירות הערך הקנדית אסרה את המסחר בטטר על גבי שתי הפלטפורמות המאושרות על ידיה למסחר בקריפטו. בנוסף, הוא נאסר לשימוש במדינת ניו יורק לאחר חקירת התובעת הכללית, ונפתחה חקירה נוספת של משרד המשפטים האמריקאי שתבחן האם מנהלים שעומדים מאחורי טטר ביצעו הונאת בנקים. כל זה קורה בזמן שהרגולטורים מתבוננים בשימוש הגובר במטבע היציב הזה, ומתחילים לחשוש שמא המטבע עצמו יכול להוות איום על היציבות הפיננסית, אם המחזיקים בו יחליטו להיפטר ממנו בכמויות גדולות ובמהירות.
בין 50% ל־60% מהעסקאות לקנייה ומכירת ביטקוין נעשות מול אסימון טטר
ההתרכזות באסימון אחד לא נעשית במקרה. לפי חברת המחקר NYDIG, בין 50% ל־60% מהעסקאות לקנייה ומכירה של ביטקוין נעשות מול אסימון טטר, יותר מדולר אמריקאי. הוא המטבע הנסחר ביותר בשוק, אף יותר מהביטקוין, עם נפח מסחר יומי שעבר את 86 מיליארד הדולרים. ערכו של USTD אחד מוצמד לערכו של דולר אמריקאי אחד (מה שמכונה מטבע יציב או Stablecoin), והוא מאפשר לסוחרים בשוק כלי חליפין, מבלי לסכן דולרים "אמיתיים". היום USTD הוא "המטבע היציב" הפופולרי ביותר בשוק. התלות בו כה גדולה, עד שדו"ח של ג'יי.פי מורגן מפברואר השנה קבע והזהיר ש"יציבות אקו־סיסטם של מטבע הביטקוין חשופה לטטר, ובלעדיו השוק יאבד גישה לנזילות ולנגזרים".
בשנה האחרונה החברה שמאחורי המטבע ‑ Tether Ltd ‑ החלה להנפיק במרץ מטבעות חדשים. בעקבות זאת, תלות השוק במטבעות גדלה וכך גם הביקורת כלפי תהליך קבלת ההחלטות הריכוזי והחשאי בחברה. כמה במרץ? היום שווי השוק של מטבעות טטר הוא 65.6 מיליארד דולר, כאשר לא פחות מ־40 מיליארד דולר מאלו הוטבעו והונפקו ב־2021 לבדה. קצב הנפקת המטבעות הזה חריג ונוגד כל מנגנון שהונח בשוק הקריפטו על מנת להגן מפני אינפלציית מטבעות. הקצב הפך ממש לבדיחת רשת, עד שבכיר בחברה נאלץ להסביר בציוץ מדוע היה להם כל כך דחוף להנפיק 401,247,708 מטבעות טטר חדשים ביום שבת אחד בשמונה בבוקר.
צחוק צחוק, אך בעלי Tether Ltd הם בעלי חברה נוספת — בורסת המסחר Bitfinex. הקשר בין שתי החברות לא היה ידוע מההתחלה ונחשף רק ב־2017, מה שהביא מיד להרמות גבה על הסיבות מדוע הקשר לא היה ידוע, ולהתפתחותה של טענה אחת: הנפקות USTD נעשות בהגזמה וללא גיבוי, ומוזרמות לבורסה לא מוסדרת עם קשר עסקי בעייתי, ואז משתמשים במטבעות האלו כדי לקנות ביטקוין ולנפח את מחירו. טענה זו אף גובתה במחקר מצוטט, שמצא קשר בין הנפקת המטבע, בורסת Bitfinex והראלי הראשון הגדול במחיר הביטקוין ב־2017. "הנפקת מטבעות טטר מזיזה את השוק בצורה ניכרת", נכתב במחקר, "48.8% מעליית ממחירים בביטקוין התרחשו במהלך השעתיים שלאחר הגעתם של 91 העברות טטר לארנקים ב־Bitfinex". החוקרים מצאו ששחקן אחד ספציפי בבורסת Bitfinex רכש מטבעות ביטקוין, כשמחיריהם נפלו באמצעות מטבעות טטר שהונפקו זה עתה.
מחקר זה הפך במרוצת השנים לכתם השחור ביותר על טטר ולטענות הולכות וגוברות כי טטר הוא תרמית משוכללת, שכל תכליתה למצות את מחיר הביטקוין ולתפעל את שוק הקריפטו לטובתם של מנהלי המטבע ובורסת המסחר. כל פעם שהוכחה לטענה הפכה ויראלית בין משתתפי השוק, עלה טיעון נגדי, והחשדנות סירבה להיעלם. אך בין שזה נכון ובין שלא, ברור כי השימוש הגובר במטבע הזה מדאיג את הרגולטורים והמשתתפים בשוק מסיבה אחת עיקרית — העתודות שמעמידים בחברת טטר מאחורי הנפקת המטבעות הקדחתנית שלה.
"טענות טטר שהמטבע שלה מגובה במלואו בדולרים אמריקאיים בכל עת היו שקר"
ה־USTD הראשון שהונפק היה ב־2014, אז הבטיחו שמאחורי כל USTD יש רזרבה של דולר אמיתי. ההבטחה של העומדים מאחורי טטר כי כנגד כל מטבע שהם מנפיקים הם מחזיקים דולר אחד במזומן, תרמה לפופולריות שלו. המציאות היתה אחרת לגמרי. אחרי לחץ מצד עושי שוק שהטילו ספק, וחקירת התובעת הכללית בניו יורק שנידונה בבית משפט, נאלצו בחברה להודות בפברואר 2019 כי רק 74% מהמטבעות מגובים במזומן והיתר הם "נכסים וחובות אחרים מהלוואות שניתנו על ידי צד שלישי שעשוי לכלול גופים קשורים". גופים קשורים, כך הובהר מאוחר יותר, כללו גם את בורסת Bitfinex.
"טענות טטר שהמטבע הווירטואלי שלה מגובה במלואו בדולרים אמריקאים בכל עת היו שקר", אמרו במשרד התובעת הכללית של ניו יורק וטענו כי בעלי טטר ו־Bitfinex השתמשו בכספים של חברת טטר עצמה — אלו שלכאורה גיבו את ה־USTD ‑ כדי לחפות על הפסד של 850 מיליון דולר בשווי נכסי פלטפורמת המסחר. Bitfinex מסרה את מאות המיליונים לחברת עיבוד תשלומים בשם Crypto Capital Corp ולא סיפרה על הדבר למשתמשים ומשקיעים. כל זאת התרחש בזמן שטטר ממשיכה לטעון שכל מטבע שלה מגובה במלואו בדולר אחד וכשהציבור הרחב לא יודע ששתי החברות האלו נשלטות על ידי אותם אנשים. "החקירה גילתה כי החל מאמצע 2017, במשך תקופות זמן, טטר לא החזיקה עתודות גיבוי בשיעור של דולר אחד עבור כל USDT, בניגוד לטענתה", כתבו במשרד התובעת.
מהחקירה הזו יצאו טטר ו־Bitfinex עם קנס של 18 מיליון דולר ובלי הודאה באשמה (בתוך כמה ימים מחיר הביטקוין נפל ב־25%). נאסר עליהם לפעול בשטחי המדינה והם חויבו לספק דו"חות רבעוניים על הרזרבות של המטבע למדינה. בדיווחים העדכניים ביותר של טטר מאוגוסט, שעליהם היה חתום רואה חשבון, עולה כי רק 2.9% מכל המטבעות הדיגיטליים שלה מגובים במזומן. כמעט מחצית מהנכסים נמצאים בנייר מסחרי, סוג של הלוואה לטווח קצר שמשמשת בנקים וחברות גדולות. בתוך כמה ימים אחרי פרסום זה מחיר הביטקוין צנח ב־53%. נכון לעכשיו, טטר טוענת שהיא המחזיקה השביעית בגודלה של נייר מסחרי בעולם וצפויה להפוך ל"גדולה ביותר" עד סוף 2021.
אחדים טוענים כי דיווחים אלו "לא ריאליים". אז אם מרבית הנכסים של טטר לא מגובים בדולרים אלא בנכסים, וחלקם בדירוג נמוך, מה קורה אם ערך נכסים זה יורד? האם USTD אחד מגובה בדולר אחד? לא ממש, אז מדוע הוא ממשיך להיסחר כאילו הוא באמת מטבע יציב? שאלות אלו, כמו גם הנפקת המטבעות הקדחתנית, מעמידות בספק את יציבות המטבע, וגם את מחירי הביטקוין, שלא ברור האם הם מייצגים את השוק והמשתתפים בו כראוי.
