"זו שנה שכל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת ופעלו לחיזוק השקל"
"זו שנה שכל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת ופעלו לחיזוק השקל"
המטבעות העיקריים לא מתאוששים מהשפל שרשמו שלשום - הדולר נסחר הבוקר ב-3.109 שקלים, היורו ב-3.592 שקלים; בנק הפועלים: "בשנה ש-S&P 500 עולה ב-25%, המוסדיים מוכרים מט"ח בהיקף דומה לרכישות המט"ח של בנק ישראל, במטרה להגן על חשיפת המטבע לרווחים"
המטבעות המובילים נשארים ברמת השפל מול השקל - הדולר ממשיך לדשדש מול מקבילו הישראלי ונסחר ב-3.109 שקלים. היורו יורד מעט ונסחר ב-3.592 שקלים. ביום שני הדולר נסחר ברמה הנמוכה שלו מאז 1996 ב-3.08 שקלים, בעוד היורו ירד באותו יום עד ל-3.56 שקלים, שפל של 20 שנה.
כלכלני בנק הפועלים: "מה קרה בשבועיים האחרונים שבהם השקל עבר מ-3.23 שקלים ל-3.1 שקלים? אפשר לומר שפעלו שני גורמים שהם זמניים במהותם, כלומר לא כאלו שניתן לבסס עליהם תחזית של טווח ארוך: מדד S&P 500 עלה ב-8% בחודש האחרון, ובנק ישראל אותת לשווקים שלאחר סיום תוכנית הרכישות בסך 30 מיליארד דולר, תנאי המשחק ישתנו, כלומר יהיו רכישות ספורדיות, אך לא בקצב הקודם. כאן נכנסה לתמונה הפסיכולוגיה של השחקנים, היצואנים לדוגמה, שראו את סיכון הייסוף כמוחשי יותר בעבר, והחלו במכירות מוגברות של מט"ח. אנו מעריכים שלציפיות שנוצרו בשוק להעלאת ריבית מוקדמת לא היה קשר לייסוף. השפעת ציפיות אלו על עלויות הגידול היא זניחה, ומשקלם של ספקולנטים זרים בשוק המט"ח קטן. מכל מקום בנק ישראל שב לרכוש מט"ח בשבוע שעבר, אך הרכישות לא שינו את המגמה עד כה.
"איך זה שרכישות של 33 מיליארד דולר לא הצליחו למנוע ייסוף? בשנה רגילה 30 מיליארד דולר זה גיים צ'יינג'ר בשוק המט"ח הישראלי, אבל בשנה ש-S&P 500 עולה ב-25%, המוסדיים מוכרים מט"ח בהיקף די דומה לזה של רכישות המט"ח של בנק ישראל. המוסדיים בזמנים רגילים אמורים בכלל לרכוש מט"ח, אבל כשהשווקים עולים בשיעורים חדים, הם מגנים על חשיפת המטבע לרווחים וזו התוצאה. אם לדוגמה נראה את שוקי המניות עולים בעוד 20% בשנה הקרובה (ההסתברות לכך לא גבוהה לדעתנו), אז לא סביר להניח שהשקל ירד גם מתחת לרמה של 3 שקלים לדולר. באופן כללי זו שנה שכל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת ופעלו לחיזוק השקל – החל מסגירת השמים, הצמיחה והגיוסים בהייטק ועליות המחירים בשוקי המניות.
"ומה לגבי הטווח הארוך: ההערכה שלנו היא שאם מתעלמים מההשפעה הגדולה של המוסדיים, שהיא קשה לניבוי, יתר הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בשקל. כלומר בשנה עם עליות קלות במניות חו"ל הלחץ עדיין יהיה לייסוף. בתרחיש של ירידות חדות במניות, בנק ישראל כבר רמז למנהלי הכספים שלא יפעל הפעם לבלימת פיחות.
פועלים: "מדד ה-S&P 500 עלה ב-8% בחודש האחרון, ובנק ישראל אותת לשווקים שלאחר סיום תוכנית הרכישות בסך 30 מיליארד דולר, תנאי המשחק ישתנו, כלומר יהיו רכישות ספורדיות, אך לא בקצב הקודם. כאן נכנסה לתמונה הפסיכולוגיה של השחקנים, היצואנים לדוגמה, שראו את סיכון הייסוף כמוחשי יותר בעבר, והחלו במכירות מוגברות של מט"ח"
אנו סבורים שהסיכון לאינפלציה גבוהה יותר בשנים הקרובות פחת מעט, זאת לאור התחזקות השקל, העברת התקציב והסכם השכר. בישראל האינפלציה מתונה יותר מזו שברוב המדינות שהעלו ריבית, אך האינפלציה במחירי הנכסים כמו הדיור היא גבוהה, וגם האשראי החל לגדול בקצב מהיר. אנו מעריכים שבנק ישראל יעלה את הריבית בסמוך לעליית הריבית בארצות הברית, במחצית השנייה של 2022".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש: "הרבה דובר על כך שזרם הדולרים אל ישראל התגבר מאוד בעקבות הגידול ביצוא, עלייה בהשקעות בחברות הישראליות ומכירות הדולרים על ידי המשקיעים הפיננסיים הישראלים והזרים. אולם אם נבחן כמה דולרים באמת הומרו לשקלים בשוק המט"ח, לא באמת נמצא גידול משמעותי השנה. עסקת המרת מט"ח מתבצעת לרוב כדי לשרת לצרכים ממשיים של עסק או אדם פרטי - לדוגמה חברת הייטק שצריכה לשלם שכירות ומשכורת לעובדים, או היצואן שממיר תמורה דולרית של היצוא לשקלים כדי לשלם מסים. מחזור עסקאות המרה (ממוצע יומי) בשוק המט"ח עלה השנה בכ-6% בלבד לעומת 2020, מ-2.15 ל-2.25 מיליארד דולר ביום. ב-2015 הוא לא היה רחוק מהמחזור היומי של היום ועמד על כ-2.05 מיליארד דולר.
2 צפייה בגלריה
כלכלני בנק הפועלים: "בנק ישראל אותת כי יאט את קצב רכישות המט"ח"; בתמונה - נגיד בנק ישראל אמיר ירון
(צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל)
"הגידול במחזורי המסחר במט"ח, שמבטא גידול בביקוש לשקל, בא לידי ביטוי בעיקר בעסקאות אחרות מסוג 'החלף' – עסקאות פיננסיות במהותן שהמניע שלהן בסופו של דבר ספקולטיבי, רצון להרוויח יותר או להפסיד פחות. מחזורים אלה עלו הרבה יותר מאשר בעסקאות המרה, בשיעור של כ-30% ב-2020 ועוד כ-30% ב-2021, והגיעו למחזור יומי ממוצע של 6.7 מיליארד דולר, פי שלושה מהמחזור בעסקאות המרה.
"עסקאות החלף נעשות על ידי המשקיעים המוסדיים כדי להקטין השפעה של התחזקות השקל על שווי החזקות של המניות שלהם בחו"ל, על ידי היצואנים המגנים על השווי השקלי של תקבולי יצוא עתידיים, על ידי משקיעים פיננסיים זרים וכדומה. אין שום דבר פסול בעסקאות אלה, אלא שאין להן הרבה קשר עם הסיבות שבדרך כלל מוצגות כמחזקות את השקל. רכישות החברות הישראליות על ידי הזרים לא מביאות לגידול משמעותי בביקוש לשקלים. גם יצוא שירותי ההייטק לא גורם לגידול דרמטי בביקוש לשקלים מעבר לכיסוי הוצאות מקומיות. דווקא בתחום של סחר חוץ בסחורות הצורך בהמרות מטבע הרבה יותר גדול, ופה הביקוש לדולרים עלה משמעותית בשנה האחרונה עקב גידול הרבה יותר מהיר ביבוא הסחורות לישראל מאשר יצוא הסחורות ממנה. עודף יבוא על יצוא הסחורות הגיע בשנה האחרונה (עד סוף הרבעון השני) לכ-20 מיליארד דולר, הגדול ביותר אי פעם. לפיכך בכלל לא בטוח שיש גידול בביקוש לשקלים שנובע מתחום סחר החוץ.
"מדוע אפשר לקרוא לעסקאות שלא כוללות המרת מטבע ממשית ספקולטיביות? כי אם השקל היה במגמת היחלשות במקום להתחזק, לדוגמה בגלל ירידות בשוקי המניות בעולם, היה הרבה פחות ביקוש לעסקאות הגנה מסוג זה. המוסדיים היו מחזיקים חשיפה דולרית יותר גבוהה בתיקי השקעות ממה שהם מחזיקים היום. היצואנים היו עושים פחות עסקאות הגנה, וגם הזרים לא היו מסתערים על השקלים. המסקנה שעולה מהשוואת מחזורי המסחר בעסקאות המרה במט"ח אל מול עסקאות החלף היא שצריכים פחות לתרץ את התחזקות השקל ב'כוחות הכלכליים', אלא לבחון את המרכיב הספקולטיבי שדוחף שקל למעלה, ולחשוב על הפתרונות שמוכוונות להחלשתו של אותו מרכיב".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש: "הגידול במחזורי המסחר במט"ח, שמבטא גידול בביקוש לשקל, בא לידי ביטוי בעיקר בעסקאות אחרות מסוג 'החלף' – עסקאות פיננסיות במהותן שהמניע שלהן בסופו של דבר ספקולטיבי, רצון להרוויח יותר או להפסיד פחות"
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "הנתונים שהתפרסמו ביום ראשון לגבי היקף יתרות בנק ישראל והרכישות בחודש אוקטובר היו נמוכים יחסית להיקף ההיצע בשוק המט"ח. ניתן להבין מהנתונים שאילו פעל הבנק בהיקף הדומה לפעילותו בסוף שנת 2020 ובתחילת שנת 2021, הדולר היה שומר על רמה של 3.2 שקלים לפחות. בחודשים של היצע מוגבר בנק ישראל רכש 3 ואף 4 מיליארד דולר בחודש אחד בודד. להערכתנו, ייסוף השקל הוא אירוע המלמד על שינוי במדיניות בנק ישראל ועל הכוונה לצמצם באופן משמעותי את מעורבות הבנק בקביעת שער החליפין. בשלב הנוכחי, על רקע העובדה שמחירי חומרי הגלם, עלויות ההובלה הימית, מחסור בעובדים ועליות בשכר, פוגעים קשה בתעשייה, ניתן לצפות כי לפחות בצד של שער החליפין יפעל בנק ישראל.
"כפי שפירטנו רבות במהלך השנה האחרונה, להערכתנו, בבנק ישראל מעוניינים לאפשר לשער החליפין לנוע לעבר רמת איזון בפעילות המטבעית, והדולר צפוי להמשיך ולהיחלש אל מתחת לרמת 3 שקלים לדולר. להערכתנו, שער האיזון של דולר שקל הוא ברמה של 2.8 שקלים לדולר. מאידך, זעזוע בשוק המניות יכול להביא לפיחות חד ומהיר בשער הדולר, כפי שקרה במרץ 2020", מוסיף פריימן.
