נציג עובדי קבוצת אבנון לביהמ"ש: "קנו נכסים פרטיים בתאילנד לבעל השליטה מכספי החברה"
נציג עובדי קבוצת אבנון לביהמ"ש: "קנו נכסים פרטיים בתאילנד לבעל השליטה מכספי החברה"
ביהמ"ש מינה את עו"ד אופיר נאור לבדוק את התנהלות החברות בקבוצה הביטחונית אבנון, ובעליה תומר אבנון, לפני הגשת בקשת הקבוצה לעיכוב הליכים ולביצוע הסדר חוב. זאת על רקע טענות של נושים ועובדים על חשש להברחת נכסים והסתרתם
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עירית וינברג־נוטוביץ, מינתה את עו"ד אופיר נאור לבדוק את התנהלות החברות בקבוצה הביטחונית אבנון, ובעליה תומר אבנון, בתקופה שקדמה להגשת בקשת הקבוצה לעיכוב הליכים ולביצוע הסדר חוב. זאת, על רקע טענות מצד נושים ועובדים שנשמעו בדיון ביום חמישי האחרון על אודות חשש להברחת נכסים והסתרתם.
כך, למשל, עו"ד אופיר רונן שמייצג קבוצה של 35 עובדים לשעבר בקבוצה, אמר בדיון: "אנחנו יודעים שבכספים של חברת תאר (חברה בקבוצה המוכרת ציוד ביטחוני ושירותים לצבאות וגופי ביטחון בעולם - ע"ק) נעשה שימוש לרעה. קנו נכסים פרטיים בתאילנד של בעל השליטה מכסף של החברה. בעל התפקיד שימונה יצטרך לבדוק לאן זרמו כספים מחשבון החברות לנכסים אישיים של בעל החברה". גם עו"ד שמואל להב, המייצג את חברת גמא שבבעלות הפניקס, אמר בדיון: "אנחנו מאוד חושדים בחברות ובתומר אבנון, כי יש לנו מידעים נוספים שיש לו רכוש רב בחו"ל, יאכטה בטורקיה, ריזורטים בתאילנד ועוד מקומות. עמדנו שכתנאי לכניסת החברה להליך, ימונה מעבר למנהל הסדר בעל תפקיד שיבצע חקירות על הנכסים הרבים. אי אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת".
מנהל הסדר ניטרלי
עו"ד נאור יהיה אחד משלושת מנהלי ההסדר שמינה בית המשפט בנתיב "מרוכך" יותר של חוק חדלות פירעון, לצד עורכי הדין אמיר דולב וישראל בכר, המייצגים שניים מהנושים המרכזיים - מיטב ומזרחי טפחות בהתאמה - ומונו לבקשת קבוצת אבנון. בעקבות הטענות החריפות ועמדת הממונה על חדלות פירעון שיש למנות גם מנהל הסדר ניטרלי, הוחלט להוסיף אליהם לצוות את עו"ד נאור, והשופטת הורתה לו להגיש לנושים דו"ח על אודות הגורמים שהביאו את החברות לחובות של יותר מ־212 מיליון שקל עם סכנה להמשך פעילותן. שלושת מנהלי ההסדר יהיו רשאים להעמיד למימוש את נכסי החברות ולנהל את הליכי המכירה, אך את תביעות החוב שיוגשו יבדוק נאור לבדו. לאחר הגשת התביעות יכנסו מנהלי ההסדר אסיפת נושים ויציגו הצעת הסדר מתוקנת המתייחסת לכלל נושי הקבוצה.
בינתיים קיבלה קבוצת אבנון צו עיכוב הליכים למשך 90 יום, וביטול העיקולים שהוטלו על נכסיה וחשבונותיה כמו גם על אלה של תומר אבנון. בנוסף צו עיכוב היציאה מהארץ נגד אבנון יבוטל כנגד המצאת ערבויות. צו איסור פעולות (דיספוזיציה) על נכסי החברות ואבנון ייוותר על כנו, כאשר השופטת הורתה לבעלים להגיש בתוך שבוע דו"ח מפורט על מלוא נכסיו והתחייבויותיו.
השופטת אישרה לקבוצת אבנון ליטול אשראי חדש של עד 15 מיליון שקל, שישמש למפרעות לעובדים, כאשר מיטב ומזרחי טפחות מסכימים להזרמה משותפת של 10 מיליון שקל בשלב ראשון ו־5 מיליון שקל נוספים בהמשך. בפנייתה לביהמ"ש באמצעות עו"ד גיא גיסין בשבוע שעבר, טענה אבנון שלא נותר לה ולו שקל בחשבון ולולא קבלת אישור ללקיחת אשראי חדש, עובדיה ינטשו את העבודה והקבוצה תחדל מלפעול.
משכורות עוכבו מאפריל
שתי קבוצות גדולות - 54 עובדים שנותרו בחברה (מתוך 139 עובדים) ו־35 עובדים לשעבר שעזבו או פוטרו - הציגו את עמדתן בדיון. העובדים לשעבר טענו באצעות עו"ד רונן, שקבלת בקשת אבנון להוצאת צו עיכוב הליכים בגרסה המרוככת, לא תאפשר לביטוח לאומי לשלם לעובדים משכורות, פנסיה וגמר חשבון (חלק מהעובדים לא קיבלו אותן כבר מאפריל), אלא הם יצטרכו להמתין כעת שנים לתשלום כנושים לכל דבר.
גם עוה"ד גלילה ואלון הורנשטיין המייצגים חלק מעובדי הקבוצה שנותרו, אמרו בדיון שהעובדים ישתפו פעולה עם הסדר החוב בתנאי שישולמו להם משכורות החודשים אפריל־יוני ולא רק שכר עתידי, היות שהם אלה ש"מימנו את ההפעלה בחודשים אלה". בנוסף ציינו כי לא הופרשו להם זכויות סוציאליות כבר חצי שנה. "חוסר האמון הוא טוטאלי", אמרו והזהירו שאם לא יקבלו שכר על חודשים אלה, "העובדים לא יבואו לעבודה".
חשש נוסף שהעלו העובדים לשעבר הוא מכך שבבקשת אבנון להסדר לא נכללות כל חברות הקבוצה הביטחונית. "יש חשש ממשי שהקבוצה מנצלת את העובדה שהיא לא צירפה את כל שאר החברות השייכות לקבוצה, במטרה להבריח אליהן כספים או נכסים המגיעים לקבוצה או לעשות שימוש למטרות אחרות בכספים הנמצאים בקופת אותן חברות", כתב עו"ד רונן לביהמ"ש. בדיון הוא סיפר ש־500-400 אלף שקל עברו לאחרונה בין שתי חברות בקבוצה שלא כלולות בבקשת ההסדר. לדבריו, "היה צריך להגיע כסף לחברה X והגיע לחברה Y. אין למעשה שליטה, לא של ביהמ"ש ולא של מנהל הסדר. אנחנו לא יודעים מה קורה בשאר הקבוצה". ואומנם, השופטת קבעה שעו"ד נאור יבחן את הצורך בהרחבת צו עיכוב ההליכים על חברות נוספות בקבוצה.
קיזוז של 1.5 מיליון דולר
במהלך הדיון המשיכה גמא להתנגד להסדר החוב שהציעה אבנון, בדומה למתווה שאותו הציעה במו"מ עם שבעת נושיה הפיננסיים העיקריים (מיטב, מזרחי טפחות, אמפא, מקס, מיכמן, גמא ופנינסולה) - הסדר וולונטרי שנכשל עקב התנגדות גמא שהודיעה כי "לא תיתן ידה להסדר נושים שלא יכלול העמדת בית מגוריו המפואר של אבנון ברמות השבים המוערך בשווי של יותר מ־15 מיליון שקל ואת מניותיו בחברת סקיילוק (חברה ליירוט רחפנים שבבעלות הקבוצה ואינה נכללת בהסדר - ע"ק), ששוויין מוערך בעשרות מיליוני שקלים".
גמא אומנם הסכימה לעיכוב ההליכים אולם בתנאי שימונה גם נאמן ניטרלי שיבדוק את כל הפעולות שעשו הקבוצה והבעלים, כולל קיזוז חד־צדדי של 1.5 מיליון דולר שביצע מזרחי טפחות מחשבון הקבוצה שמתנהל אצלו, כנגד החוב כלפיו. "כרגע לא נוכל להחזיר את הכסף", אמר עו"ד בכר המייצג את הבנק, "אבל כן נוכל להזרים כספים במידת הצורך אם נמצא שיש תקומה לעסק הזה".
עו"ד גיסין לא התייחס בדיון לטענות שנשמעו נגד הקבוצה ובעליה, ואמר שלקבוצה דרושים 15 מיליון שקל מיידית כדי להמשיך לפעול, והזהיר שאם יינתן נגדה צו פתיחת הליכים, הוא "יוביל להשמדת ערך" שכן מדינות וממשלות לא יסכימו לעבוד מולה במצב שכזה. לגבי העובדים אמר גיסין ש"אין כוונה לבקש במסגרת ההסדר שיוותרו על שקל. ההסדר שהוצע הוא לנושים פיננסיים לבד".
