בלעדישפיר וג'נריישן דורשות ביטול המכרז למתקן ההתפלה בגליל המערבי
בלעדי
שפיר וג'נריישן דורשות ביטול המכרז למתקן ההתפלה בגליל המערבי
בסרט הזה כבר היינו בתחנת הכוח אשכול. החברה שבשליטת האחים שפירא ו־GES שבשליטת קרן התשתיות פנו לאוצר בטענה שהזוכה במכרז, IDE, לא עמדה בתנאים כיוון שלא החלה בעבודות ההכנה יותר משנה לאחר הזכייה. האוצר: "המצב מקשה על תחילת העבודות"
האם סאגת אשכול תחזור על עצמה גם במכרז להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי? שפיר הנדסה שבשליטת האחים שפירא, וחברת GES שבשליטת קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל, שלחו לחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג מכתב דרישה לביטול המכרז להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי, שבו זכתה IDE בסוף 2022 לאחר שהציעה השקעה של 1.5 מיליארד שקל. למעשה, הצעת IDE היתה היחידה בפני ועדת המכרזים בשלב הסופי, שכן הוועדה קבעה כי הצעת שפיר וג'נריישן לא עמדה בתנאי המכרז.
כעת דורשות שפיר וג'נריישן לבטל את המכרז ולקיים חדש, משום שלטענתן העובדה שהעבודות להקמתן המתקן טרם החלו היא אינדיקציה לכך ש־IDE הפרה את תנאי המכרז. "כל אחד מהמציעים נדרש, לפני שלב ההצעה הסופית, לקדם את הליך התכנון לצורך קבלת היתרי בנייה, לפני הגשת ההצעה המשופרת בשלב זה, תוך השקעת תשומות אדירות, וזאת כדי להבטיח את העמידה בלוחות הזמנים שנדרש בהסכם", לשון המכתב שהגיע לידי "כלכליסט". עוד נכתב כי לפי תנאי המכרז "על המציע הזוכה לקבל הודעה רשמית של המזמין להתחיל בפרויקט (NTP) לא יאוחר מחודשיים לאחר מועד חתימת ההסכם, ואם זה לא יתקבל, הדבר יהווה הפרה של ההסכם ועילה של המדינה לביטולו".
שפיר וג'נריישן טוענות כי למיטב ידיעתן IDE "לא עמדה ביעד האמור, ובחלוף חודשים ארוכים לא עלתה החברה על הקרקע ולא החל ביצוע עבודות בשטח, תוך הפרת ההתחייבויות במכרז". שפיר וג'נריישן טוענות שהדבר מהווה אינדיקציה לכך שלא התקבל ה־NTP ושהמכרז הופר. לפי התוכנית המקורית, עבודות הקמת המתקן היו אמורות להתחיל בינואר השנה, ואספקת המים ממנו הייתה אמורה להתחיל ב־2025.
עם זאת, שפיר וג'נריישן מוסיפות כי הן מבינות "מפרסומים בתקשורת הכלכלית" שהדבר נובע מתיאום לקוי בין המדינה
ל־IDE, ומדגישות שהתכתבויות עדכניות בין IDE למדינה אינן בידיהן, ככל שיש כאלה. כלומר, הן לא יודעות אם IDE ביקשה הקלות או קיבלה כאלה מהמדינה.
ב"פרסומים בתקשורת הכלכלית" הכוונה היא לחשיפת "כלכליסט" על הסיבה לעיכוב: טרם הושגו הבנות מול צה"ל ביחס למחנה הצבאי שרגא, שבסמוך לאתר העבודות המיועד. צה"ל לא העניק עד כה את האישור להתחלת העבודות, בטענה שלהקמת מתקן ההתפלה יהיו השלכות על הפעילות במחנה לא רק מבחינת רעש וזיהום, אלא גם מבחינת אבטחה. המדינה, מצדה, רואה ב־IDE אחראית להשגת האישורים.
במכתב מציינות השתיים כי למדינה יש אפשרות לא רק לבטל את המכרז, אלא אף לקבל את ההצעה של שפיר וג'נריישן, אף שנקבע כי לא עמדה בכמה תנאים, וגם לנהל איתן משא ומתן במטרה לשפר את התנאים, גם בלי לצאת למכרז חדש.
הדבר דומה, במידה רבה, למה שהתחולל בעניין תחנת הכוח אשכול. דליה אנרגיה זכתה השנה במכרז לאחר שהציעה 12.4 מיליארד שקל, סכום גבוה משמעותית מההצעה השנייה בגובהה, ולאחר מכן היא ביקשה הנחה. הקבוצה שהגיעה למקום השני — OPC של עידן עופר וקרן נוי — דרשה לראות בכך הפרת מכרז ולבטלו. ועדת המכרזים פרסמה מכרז חדש, שמחיר המינימום בו זהה למחיר המופחת שביקשה דליה אנרגיה — 9.1 מיליארד שקל, ודליה היתה היחידה שניגשה ועל כן זכתה.
IDE, בשליטת אבשלום פלבר ואמיר לנג, זכתה במכרז להקמת המתקן דרומית לנהריה בנובמבר 2022. מדובר בהקמה ותפעול המתקן ל־27 שנים. המדינה תשלם לחברה 1.77 שקלים לכל מ"ק של מים, והמתקן אמור לייצר 100 מיליון מ"ק ולהכניס 180 מיליון שקל בשנה ל־IDE. זה אמור להיות מתקן ההתפלה השביעי בישראל ולהגדיל את כושר הייצור של מתקני ההתפלה ל־895 מיליון מ"ק — 90% מהצריכה הביתית והתעשייתית בישראל.
ממשרד האוצר נמסר כי "מאז הזכייה במכרז התעכב הזכיין בקבלת חלק מההיתרים והאישורים הנדרשים לשם תחילת עבודות ההקמה, והמדינה פעלה ופועלת מולו בכלים העומדים לרשותה על מנת לזרז את תחילת עבודות ההקמה ולהגיע לסיום הקמת המתקן בזמן. בהקשר זה יודגש כי ברור שלמצב הנוכחי היו ועדיין יש השלכות שונות, שלא כאן המקום לפרטן, שהקשו על תחילת עבודות ההקמה, שצפויות להתחיל בטווח הזמן הקרוב".
