בחירת טראמפ הפילה את מטבעות שתיים מהכלכלות הלטיניות הגדולות
בחירת טראמפ הפילה את מטבעות שתיים מהכלכלות הלטיניות הגדולות
בעקבות ניצחון טראמפ, שכבר הצהיר כי בכוונתו להטיל מכסים כבדים כדי לשמור על התעשייה המקומית: הריאל הברזילאי צנח היום ב-6% והפסו המקסיקני נחלש ב-3%; השוק המרכזי לייצוא מקסיקני הוא ארה"ב (80% מהייצוא) ובברזיל השוק האמריקאי הוא השני (11%)
מדד הדולר DXY מזנק היום ב-1.8% במה שנחשב לשינוי יומי משמעותי במונחים היסטוריים. ובין המטבעות שהגיבו בחריפות לבחירתו של טראמפ נמצאות אלה של שתי הכלכלות מהגדולות באמריקה הלטינית: ברזיל ומקסיקו.
המטבע המקסיקני נחלש בכ-3% אך דווקא היה זה הריאל הברזילאי שצנח ממש ורשם תוך שעות ספורות צניחה חדה של 6%.
נזכיר כי ארה"ב הוא שוק היעד המרכזי של מקסיקו (כ-80% מהייצוא) והשוק השני לייצוא הברזילאי (11%). מספיק לקרוא בשטחיות את המדיניות המאקרו-כלכלית שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ מבקש ליישם כדי להבין כי התחזקות הדולר לא רק שאיננה מפתיעה אלא שהיא דווקא די צפויה.
נתחיל במדיניות הסחר: טראמפ כבר הצהיר כי בכוונתו להטיל מכסים כבדים כדי לשמור על התעשייה המקומית. אם עולים עוד שלב, ונזכרים בקדנציה הראשונה שלו, עולה החשש כי המדיניות האנטי-גלובליסטית של טראמפ תגרום למלחמת סחר כפי שהיה אז, קרי, מדינות אחרות עלולות גם להטיל מכסי מגן כתגובה. זו הסיבה מדוע גם היורו נחלש.
אם לוקחים בחשבון כי שני המנהיגים בשתי המעצמות הלטיניות הם פופוליסטים משמאל ואנטי-טראמפ באופן מובהק (הנשיא לולה בברזיל והנשיאה שינבאום במקסיקו), יש חשש כי גם מדינות אלו יטילו בחזרה מכסים על יבוא מארה"ב כתגובה.
המשמעות היא כי היקף הייצוא לארה"ב יירד והיבוא משם יתייקר כך שמאזני הסחר יחמירו (גרעון מסחרי יגדל), אז תירשם ירידה בכניסת המט"ח הנטו (פחות דולרים) ויוותר לחץ לעלייה בערך המט"ח אל מול המטבע המקומי, המכונה פיחות.
מטבע הדברים, מטבע חלש עלול להוביל לייבוא יקר (אתה צריך יותר מטבע מקומי כדי לקנות את אותו מוצר באותו מחיר הנקוב בדולר), ומכאן שהדרך להצתת האינפלציה (שכבר מרימה ראש באופן מסוכן בשתי המדינות האלו) קצרה מאוד.
נזכיר גם כי סקטורים כגון חקלאות ותעשייה, שם מתרכז היצוא הברזילאי והמקסיקני לארה"ב, הוא רגיש במיוחד להגדלת מכסים (לעומת שירותים לדוגמא, שהם הרבה פחות רגישים). וזה עלול להוביל לירידה חדה במיוחד בשיעורי הייצוא.
אבל יש גם ערוץ נוסף מעבר לסחר החוץ: ההשקעות. ניתוח של "הוועדה לתקציב פדרלי אחראי" (CRFB) מעלה כי בזמן שהמדיניות של הפיסקלית של האריס הייתה מגדילה את החוב הממשלתי לכ-3.95 טריליון דולר עד 2035, זו של טראמפ היתה מגדילה אותו בסכום כמעט כפול: כ-7.75 טריליון דולר.
כפי שהיה בקדנציה הראשונה שלו, אז בתירוץ מגיפת הקורונה, הוא הגדיל את החוב בכ-7.8 מיליארד דולר, אחד מהסכומים הגובים אי פעם. הציפיות הן כי גם בקדנציה השניה המדיניות שלו תהיה מרחיבה באופן קיצוני. המשמעות היא גידול חד בריבית ארוכת הטווח, או זו של אג"ח חוב ממשלתיות (T-BILL). ולראייה, תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים זינקה אתמול ביותר מ-4%.
ריבית גבוהה יותר בארה"ב הופכת את הנכסים האמריקאיים לאטרקטיביים יותר למשקיעים, מה שהוביל היסטורית לייצוא הון מאמריקה הלטינית החוצה.
כאמור, לפי הספרות, השינוי הזה גרם להפחתת ההשקעות והנזילות באזור, ולפיכך לפיחות מטבע. אגב, היות ומדיניות טראמפ צפויה להיות גם אינפלציונית (הטלת תעריפים תייקר את הייבוא לארה"ב, המווה יותר מ-15% תמ"ג), גם הריבית "הקצרה", זו שנקבעה על יד ה"פד" צפויה לעלות או להפסיק לרדת לכל הפחות. זה גם יגרום, בטווח הקצר, לתנועות הון מאמקירה הלטינית אל ארה"ב, תנועות שאף הן תומכות בפיחות המטבעות שם.
