הבהלה האירופית לאנרגיה סידרה לחברות המקומיות שנה חלומית
הבהלה האירופית לאנרגיה סידרה לחברות המקומיות שנה חלומית
עד כה ב־2021 זינק מדד ת"א־נפט וגז ב־50% והוא מוביל מבחינת תשואות המדדים, לאחר שנת התרסקות. המחסור באירופה יצר תשתית לחברות האנרגיה המסורתיות להחזיר את חינן בעיני המשקיעים אולם לישראליות עדיין אין מערכת הובלה לשם
האנרגיות הירוקות עדיין ירוקות מדי: ראש ממשלת בריטניה לשעבר ווינסטון צ'רצ'יל נהג לומר שאסור לבזבז משבר טוב, וכעת נראה שאמרת הכנף הזו עומדת לפתחה של תעשיית האנרגיה הקונבנציונלית. משבר האנרגיה שפוקד את אירופה, ולא רק אותה — בשל מיעוט רוחות הפוגע בתפוקת הטורבינות, וחוסר היכולת לעמוד בביקושים הגוברים נוכח פתיחת הכלכלות שנסגרו בגלל הקורונה — מזניק את מחירי הנפט והגז.
מניות החברות שפועלות בתחום זה מגיבות בהתאם, ומהרוח הגבית הזו נהנות גם החברות הישראליות בתחום, כמו קבוצת דלק ואנרג'יאן. כתוצאה מכך מדד ת"א־נפט וגז, הכולל 15 חברות, זינק השנה ב־50% והוא ניצב בראש טבלת המדדים בתשואות מתחילת השנה. זאת לאחר שאת 2020 חתם בקריסה של כמעט 45%, שהציבה אותו במקום האחרון בטבלה.
התשואה שהניב המדד עד כה השנה היא חריגה עבורו. 2020 היתה יוצאת דופן בכל מובן, וחברות האנרגיה המסורתיות שילמו מחיר כבד עם פרוץ משבר הקורונה. אולם התשואה של מדד ת"א־נפט וגז מתחילת 2021 גבוהה משמעותית גם לעומת שנים קודמות ושגרתיות. את 2019 סגר המדד כמעט ללא שינוי, כשירד פחות מ־1%. שנה קודם לכן הוא הניב תשואה חיובית סולידית של 4% וב־2017 הוא צנח בחדות, בכ־17.8%.
הסיבה המרכזית לזינוק במדד המקומי, וכן לעלייה בחברות אנרגיה מסורתיות בעולם, היא שבשלב זה, האנרגיות המתחדשות לא יכולות להעמיד חלופה מלאה לאלה המסורתיות. את עוצמת הרוח לא ניתן לצפות מראש, והפתרונות שמאפשרים לאגור חשמל כשהיא נושבת והשמש זורחת לא משוכללים דיים. כך, גם אם היקף הייצור של האנרגיות המתחדשות היה שווה ל־100% מהביקוש, לא ניתן היה לבצע את ההמרה הזו, משום שבחשמל מהאנרגיות המתחדשות ניתן להשתמש כיום בעיקר כשהשמש זורחת והרוח נושבת, בתוספת של כ־4 שעות שנאגרו במתקני אגירה.
לכך יש להוסיף את העובדה שבמדינות רבות, קצב המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות אינו עומד ביעדים. בישראל, למשל, אנרגיות מתחדשות אחראיות ל־6% מכלל ייצור החשמל, בעוד שבנקודת הזמן הנוכחית הן היו אמורות להיות אחראיות ל־10%. אי־העמידה ביעדים, בשילוב המשבר הנוכחי, מגבירה את הספקות לגבי היכולת לעמוד ביעד של 30% שהוצב ל־2030.
עם זאת, עיני העולם עדיין נשואות לאנרגיות מתחדשות. בתקציבי העתק שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן מבקש לאשר, כ־280 מיליארד דולר מיועדים לענף, כחלק מהמאבק במשבר האקלים.
המשבר הנוכחי מעלה את קרנן של חברות האנרגיה המסורתיות, ולו באופן זמני. הוא אינו מהווה הזדמנות עבורן להחזיר את הגלגל לאחור, אולם זו כן הזדמנות עבורן לקצור רווחים ולנסות ולקבע סנטימנט חיובי יותר מצד המשקיעים. זאת בעיקר באמצעות הדגשת מסרים שלפיהם חלק גדול משימושי הנפט אינו קשור לייצור חשמל, אלא מיועד לתעשייה, בניין ופטרוכימיה. במילים אחרות, שהאנרגיה המסורתית לא עומדת בסתירה לאנרגיה המתחדשת, לפחות בכל הנוגע לשימושים.
ערן יונגר, מנהלת מחלקת המחקר במיטב דש ברוקראז', אמר ל"כלכליסט" כי בכל הנוגע לחברות הגז הישראליות, "כיום הן מייצאות את כל יכולת הייצוא שלהן למצרים ולא יכולות להגדיל אותה, ואולי בעתיד יוכלו להגיע באמצעות מתקני הנזלת גז לאירופה. מתקנים כאלה לא מוקמים מעכשיו לעכשיו, ולכן הן נהנות קצת מההיסטריה של המחירים בעולם. אבל חוזי המכירה של חברות הגז הטבעי בישראל הם לטווח ארוך. אם חוזה מוצמד למחיר הנפט או מדד המחירים לצרכן האמריקאי, אז חלק מהמחיר עולה, אבל הן לא נהנות מיידית ממה שקורה".
יונגר מסביר את הרקע לבהלה לנפט וגז: "בחודשים האחרונים מניות האנרגיה המסורתיות תיקנו את הירידות שהיו להן מפברואר ועד הקיץ. בשבועיים־שלושה האחרונים מחיר הנפט מזנק, כי שבאירופה התעוררו וגילו שאין די גז לחורף. המלאים דלים כי הסינים קנו גז בכמויות גדולות מרוסיה, ולכן הרוסים העבירו פחות גז לאירופה. בנורבגיה מתקני הגז והנפט עבדו בתפוקה נמוכה בגלל השבתות בתקופת הקיץ, שהיה מאוד שחון שם, והמתקנים ההידרו־אלקטריים לא כל כך פעלו. בנוסף הקיץ באירופה היתה רוח חלשה השנה וטורבינות הרוח הפיקו פחות חשמל".
לדבריו, "גם לרוסים וגם לאמריקאים יש גז טבעי לספק. ניהול לא נכון של הביקושים הביא להיסטריה סביב מחיר הגז הטבעי". עם זאת, לדעתו "חברות האנרגיה המסורתיות לא יכולות להתעלם ממגמת המאקרו ארוכת הטווח הנוטה לאנרגיה מתחדשת. מנגד, הן מנצלות את רמות המחיר הגבוהות ופשוט מגדילות את ההיצע".
הכוכבות של 2020 נאבקות: בעלי שליטה בחברות ירוקות מגדילים אחזקות
תמונת המראה של העליות במניות חברות הגז והנפט היא הירידה במניות חברות האנרגיה הירוקה. אלה כיכבו בבורסה במהלך 2020, שהיתה שנה קשה עבור חברות האנרגיה המסורתית. יש מי שרואה בירידות האלו הזדמנות ומנצל אותן כדי להגדיל אחזקות.
כך למשל חברת האנרגיה הירוקה סולגרין דיווחה אתמול שבעלת השליטה בה, קרן ג'נריישן קפיטל, רכשה מניות שלה ב־377 אלף שקל ועלתה במעט בשיעור האחזקה שלה ל־50.3%. מניית סולגרין ירדה ב־13% מתחילת השנה, לאחר שהציגה עלייה של 88.6% בשנת 2020.
גם אחד מבעלי השליטה בחברת אפולו פאוור, ישי מור, רכש באופן אישי מניות ב־749 אלף שקל בחברה וכיום אחזקתו האישית 2.26%. זאת בנוסף לרכישות שעשתה בסוף ספטמבר חברת וסטאר אחזקות (49.7%), שבאמצעותה שולט מור עם אחיו יוסף שבח מור בחברת האנרגיה המתחדשת.
אפולו פאוור מייצרת פאנלים סולאריים בצורה של יריעה קלת משקל לשימושים שונים, למשל על גגות של כלי רכב. מניית אפולו פאוור אמנם ספגה בספטמבר ירידה של 27%, בצל חששות של משקיעים בנוגע לביטול בלעדיות שלה, אך השלימה עלייה של 117% השנה ושל 1,011% בשנה שעברה.
