הספאקים מתו, אבל מה יקרה עם הזומבים שתקועים באמצע?
הספאקים מתו, אבל מה יקרה עם הזומבים שתקועים באמצע?
מי שהספיקה להשלים את המיזוג הפכה לציבורית, זאת לעומת ה"זומבים", חברות שנמצאות בתהליך מיזוג עם ספאק, אך לא מצליחות להשלים אותו
עוד לפני שהאוויר יצא ממניות הטכנולוגיה, הוא יצא מבועת הספאקים. אותן הנפקות באמצעות מיזוג עם חברת ארנק נטולת פעילות שהוקמה רק כדי למצוא לה חברה ריאלית כדי להכניס אותה לבורסה, התבררו כגרועות ברובן. באופן אירוני, היום, אחרי הטלטלה הגדולה בנאסד"ק, דווקא קשה יותר למצוא הבדלים בין מניות הספאק למניות של חברות שהונפקו במסלול הקלאסי, שרובן צללו ב־90%-70%. מי שהספיקה להשלים את המיזוג הפכה, לטוב ולרע, לחברה ציבורית, זאת לעומת קבוצה גדולה של "זומבים", חברות שנמצאות בתהליך מיזוג, אך לא מצליחות להשלים אותו בגלל השינוי החד בשווקים.
מצד אחד, חברות אלה כבר חשפו את הביצועים שלהן בפומבי וספגו עלויות גבוהות של עשרות מיליוני דולרים על התאמתן לציבוריות. מצד שני, רמות השווי החדשות ובריחת הכספים מהספאקים הפכו את כל האירוע ללא כדאי. במהלך השנה האחרונה כבר בוטלו יותר מ־50 עסקאות מיזוג עם ספאקים וכיום יש 114 חברות בתהליך של הנפקה, שרובן ככל הנראה יבוטלו על רקע השינוי הדרמטי בתמחור בשוק. אולם גם היום יש 600 ספאקים ובהם 100 מיליארד דולר שלא מצאו חברות להתמזג עמן. לקראת סוף 2022 יפוג התוקף של מרבית הספאקים שמשך החיים שלהם הוא 24 חודשים, ומי שעדיין לא ימצא "שידוך" יצטרך להחזיר את הכסף למשקיעים בצירוף הריבית עבור התקופה. ההערכה הרווחת היםהיא שמרבית יזמי הספאקים יחזירו את הכסף למשקיעים, משום שקשה לאתר כיום חברה שמוכנה להיכנס להרפתקה. וזאת ולא רק מסיבה תדמיתית, אלא גם בשל ההבנה שלא ניתן יהיה לגייס כך כסף משום שהמוסדיים לא מוכנים יותר להשתתף בסבבי PIPE, ואילו משקיעים הספאק פודים את רוב הכסף וכי מדובר בתהליך ארוך ויקר יותר מאשר הנפקה רגילה.
מלבד איטורו, יש עוד 3 חברות ישראליות שנמצאות בתהליך של ספאק. הגדולה ביותר היא חברת הפינטק פאגאיה שחתמה בספטמבר 2021 על הסכם מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. בינואר האחרון, כאשר נאסד"ק כבר הפגין חולשה, עדכנה פאגאיה על הגדלת גיוס ה־PIPE שלה ל־350 מיליון דולר. עם זאת, ספק אם גופים כמו טייגר גלובל, שספג מהלומה קשה והפסיד 52% מתחילת 2022, עדיין יסכים להשקיע מבלי לעדכן את השווי כלפי מטה. המועמדת השנייה היא חברת הלוויינים סטיקספיי שאמורה להשלים הנפקת ספאק קטנה יחסית לפי שווי של פחות ממיליארד דולר ולכן, כנראה, היא תושלם. הישראלית השלישית היא סלינה, רשת האירוח לצעירים, שחתמה על הסכם עם ספאק בדצמבר 2021 לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. בסלינה כבר הבינו שהעניין עומד להיות מורכב יותר מן הצפוי וגייסו בינתיים 147.5 מיליון דולר בחוב שנושא ריבית גבוהה של 6%. בשוק הספאקים כבר מדברים על קרנות שזיהו את ההזדמנות בקרב החברות שתקועות בין לבין, וזקוקות בינתיים למזומנים. עבור חברות הזומבי האלה מוכנות הקרנות להעמיד חוב בריבית שלא ניתן היה לדמיין בעשור האחרון, וזו רק ההתחלה.
"יש שני סוגים של חברות שהלכו לספאקים - אלה שבאמת צריכות את הכסף ואלה שמאוד אהבו את השווי שאפשר היה לקבל כך", אמר ל"כלכליסט" אילן פז, מנכ"ל בנק ההשקעות ברקליס בישראל. "הסוג הראשון נאלץ לגייס עכשיו חוב בריבית גבוהה והסוג השני פשוט מעדיף לסגת מהעסקאות. מי שהלך לספאק בשביל השווי, עדיף לו לחכות ולא לבצע הנפקה בשוק הנוכחי. להערכתי, רוב הספאקים יחזירו את הכסף ויחזרו למקומם הטבעי כמכשיר אלטרנטיבי שמתאים רק לסוג מסוים של חברות שחשוב להן להפוך לציבוריות, אך פועלות בשוק שציבור המשקיעים לא אוהב".
