הדולר ב-3.1 שקלים; "קשה לדעת אם בנק ישראל סימן יעד כלשהו"
הדולר ב-3.1 שקלים; "קשה לדעת אם בנק ישראל סימן יעד כלשהו"
מוקדם יותר נסחר המטבע מתחת ל-3.1 שקלים; מזרחי טפחות: "כל עוד האומיקרון אינו חמור, שוקי המניות בחו"ל יטפסו ברקע הריבית הנמוכה, והלחץ מחו"ל על תיסוף השקל יימשך. מנגד, ככל שבשוק יחשבו שבנק ישראל לא ממהר להעלות ריבית, זה יכול לפעול נגד השקל, בנוסף לרכישות המט"ח שהוא מבצע"
הדולר נסחר תמורת 3.1 שקלים ומוקדם יותר ירד עד ל-3.098 שקלים, היורו נסחר תמורת 3.52 שקלים, הליש"ט ב-4.10 שקלים. בשוק המט"ח העולמי הדולר רושם המטבע האמריקאי עלייה קלה מול המטבעות העיקריים.
לפני שלושה שבועות (במהלך נובמבר) רשם הדולר את הרמה הנמוכה שלו מול השקל מאז 1995. זאת למרות שהשבוע פורסם כי בנק ישראל רכש בנובמבר 4 מיליארד דולר - רכישות שתרמו כנראה לנסיגה קלה בשקל.
באוקטובר הושלמה תוכנית הרכישות עליה הכריז הבנק בינואר, בהיקף של 30 מיליארד דולר. בחודשים האחרונים הדגיש הנגיד אמיר ירון כי אין בכך כדי להעיד על הפסקת פעילות הרכישות, ואלה יימשכו בהתאם לנדרש. ואכן, סכום הרכישות בנובמבר הוא למעשה גבוה משמעותית מסכום הרכישות הממוצע לחודש בתוכנית הקודמת, שם עמד ממוצע הרכישות על כ-3 מיליארד דולר לחודש.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות: "הנדנדה בשוק המט"ח נמשכת, כפי שהיה צפוי, אך כללי המשחק ברורים יותר. השקל עומד על 3.10 במסחר הבין בנקאי. מצד אחד, שוקי המניות בחו"ל, שכל עוד הם עולים, צריכים המשקיעים המקומיים (בישראל) להמיר דולרים לשקלים, על מנת ששיעור החשיפה שלהם לשווקים מעבר לים לא יחרוג כלפי מעלה. ההמרה לשקלים מחזקת את המטבע המקומי וההיקפים גדולים. מצד שני, בנק ישראל, שאומנם לא פועל כדי לבלום את תיסוף השקל באשר הוא, אלא מנסה לפעול ופועל, גם באגרסיביות, כשהוא מזהה התחזקות יתר של השקל – מבחינת המהירות והעוצמה של התהליך. סביר להניח כי מצב הדברים הזה יימשך ואנו נהייה עדים לגלים של פיחות ותיסוף של השקל, אך לא להתחזקות מתמשכת".
לדברי מנחם, "קשה לדעת אם בנק ישראל סימן יעד כלשהו, אך ככל שהשקל מתחזק ושער החליפין יורד מתחת ל-3.10, המתח בשוק גדל משום שהגל הקודם נעצר קצת מתחת לרף הזה. במבט קדימה, כל עוד מסתמן שזן אומיקרון אינו חמור (מתפשט מהר, אך המחלה קלה), שוקי המניות בחו"ל יוכלו להמשיך לעלות, על רקע הריבית הנמוכה, שתתחיל לעלות (בארה"ב) רק במחצית השנייה של 2022. לכן הלחץ מחו"ל על תיסוף השקל יימשך".
מה יכול לפעול מהצד השני? מנחם מציין כי "ראשית, נחישות בנק ישראל, עליה למדנו מכך שרכש למעלה מ-4 מיליארד דולרים בחודש נובמבר, דווקא אחרי שסיים את תוכנית הרכישות. שנית, יש לזכור כי במספר מדינות החלו להעלות את הריבית, אך במדינות הללו האינפלציה גבוהה, בנגוד לישראל. ככל שבשוק יחשבו שלבנק ישראל לא אצה הדרך להעלות ריבית, גם זה יכול לפעול נגד השקל, בנוסף לרכישות הספורדיות שלו. שלישית, בשבוע הבא מתכנס הפד ואם אכן יודיע על זירוז הטפרינג (צמצום רכישות אג"ח) זה יוכל לפעול לטובת הדולר בעולם וייתכן שנראה אותו מתחזק גם מול השקל כאן. בשורה התחתונה, יימשכו ההשפעות לכאן ולכאן ולכן סביר כאמור שנראה גלי פיחות – תיסוף והתנודתיות תישאר גבוהה. ככזאת, סביר להניח שלבסוף היא תפסיק להפתיע ונתרגל לחוקי המשחק החדשים".
