יד ביד: פערי שכר גבוהים עם תשואות גרועות
יד ביד: פערי שכר גבוהים עם תשואות גרועות
בחברות שהניבו למשקיעים תשואה נמוכה מהממוצע, עמדו פערי השכר על פי 27.7 בממוצע. ואילו בחברות שהניבו תשואה גבוהה צנחו הפערים לפי 21.3
בדיקת פערי השכר של "כלכליסט" בחברות מדד ת"א 125 מעלה באופן מובהק כי כאשר פערי השכר גבוהים, גם התשואה למשקיעים לא טובה. בדיקת פערי השכר כללה 66 חברות במדד. כאשר בדקנו את תשואת המניה הממוצעת שהניבו חברות אלה למשקיעיהן ב־2023, מצאנו תשואה ממוצעת של 2%, לעומת תשואה של 4.1% במדד כולו.
כאשר בחנו את החברות שהניבו למשקיעים תשואה נמוכה מהממוצע, גילינו כי פערי השכר בחברות אלו עמדו על פי 27.7 בממוצע. לעומת זאת, בחברות שהניבו למשקיעים תשואה גבוהה מהממוצע עמדו פערי השכר בין מקבל השכר הגבוה בארגון לבין העובד הממוצע באותו ארגון על פי 21.3 בלבד.
מאפיין נוסף שהבדיל בין קבוצת התשואות הטובות מהממוצע לבין קבוצת התשואות הגרועות מהממוצע היה עלות השכר האבסולוטית של מקבל השכר הגבוה. בקבוצת התשואות הגרועות התגמול הממוצע לבכיר עמד על עלות של 5.6 מיליון שקל, בעוד קבוצת התשואות הגבוהות הציגה עלות שכר ממוצעת של 5.3 מיליון שקל למקבל השכר הגבוה.
מי שמשכו למעלה את עלות השכר הממוצעת לבכיר בקבוצת התשואות הגרועות היו מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, עם עלות שכר של 21.4 מיליון שקל ב־2023 ותשואה שלילית של 5%, וכן איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, שנהנה מעלות שכר של 20.5 מיליון שקל והניב למשקיעי אלקטרה תשואה שלילית של 18.3% באותה שנה. מנגד, בקבוצת התשואות הטובות לא היה בכיר שהגיע לעלות שכר דו ספרתית במיליוני שקלים.
נתונים אלה מוכיחים כי פערי שכר גבוהים יכולים לנבא ניהול גרוע. אם אנחנו מניחים שפערי שכר גבוהים צועדים יד ביד עם אגו גבוה מדי, חוסר רגישות לשאר העובדים בארגון, ותפיסה מוגזמת של המנכ"ל לגבי תרומתו הייחודית לחברה, ניתן להניח כי אותו עיוורון גם מונע מהמנכ"ל לבצע החלטות ניהוליות מוצלחות בתחומים אחרים. הגישה ההפוכה למודל ה"אני ואני" שמכתיב פערי שכר גבוהים, היא גישת מחזיקי העניין. גישה זו מחייבת את הנהלת החברה לשקול את השפעת החברה על כל הקהלים שהיא באה עמם במגע: גם בעלי המניות, אבל גם העובדים הזוטרים בחברה, גם עובדי חברות כוח אדם שהיא מעסיקה, הלקוחות שמכניסים לה כסף, הספקים והעסקים הקטנים שתלויים בה, והדורות הבאים, אלה שאולי יצטרכו להתמודד עם הזיהום והפסולת שהחברה מייצרת.
גישה ניהולית זו יוצאת מנקודת הנחה כי אם הדרך של החברה לעשות עסקים פוגעת באחד ממחזיקי העניין שלה, הרווחים של החברה ישרדו בטווח הקצר בלבד. אם החברה מעוניינת להרוויח לטווח ארוך, עליה להתחשב באינטרסים של כל מחזיקי העניין. כך למשל בעניין פערי השכר - אם החברה מעניקה תגמול למנכ"ל שגבוה באופן בלתי סביר לעומת שאר העובדים, החברה תתקשה לשמור על כוח אדם איכותי, ותתקשה לבנות שדרה ניהולית חזקה של הנהלת ביניים המחויבת לתוצאות החברה ומרגישה שותפות עם יעדי החברה. ככל שהפערים נמוכים יותר, כך שאר העובדים ירגישו כי תרומתם מוערכת, ושכל אנשי החברה נמצאים "באותה סירה" - גם רב החובל.
משום שדירוג פערי השכר של "כלכליסט" מתבסס על אופן הדיווח הישראלי, חברות דואליות, כלומר כאלה שמדווחות לפי התקינה האמריקאית, לא נכללות בדירוג. משום כך, הבכירים של נייס וטבע, שתי החברות עם התגמול הנדיב ביותר למנכ"לים שלהן בבורסה של תל אביב ל־2023, לא נכללו בדירוג.
הדיווחים של טבע מעלים כי אם היינו כוללים את עלות שכרו של המנכ"ל, ריצ'רד פרנסיס, הוא היה מזנק ככל הנראה לצמרת הטבלה. פרנסיס נהנה ב־2023 מעלות שכר של 26 מיליון דולר (סכום הכולל חבילת מניות ואופציות בשווי 19 מיליון דולר). מכיוון שהחברה פרסמה גם את עלות השכר החציונית של העובדים באותה שנה, ניתן לחשב כי פרנסיס זכה לשכר גבוה פי 398 מהעובד החציוני בחברה.
ישנם לא מעט מנהלים נוספים בטבע שהשאירו אבק למנכ"לי החברות בדירוג שלנו בכל הקשור לחבילת שכר מפנקת: סמנכ"ל הכספים אלי כליף נהנה מעלות שכר קרובה ל־5 מיליון דולר; ריצ'רד דניאל, סגן נשיא בכיר, עם עלות שכר של 5.2 מיליון דולר; אריק דראפה, סמנכ"ל התפעול, עם 4.25 מיליון דולר ומארק סבג, מנהל החטיבה המסחרית, עם שכר בעלות של 3.73 מיליון דולר.
במקרה של נייס, מנכ"ל החברה ברק עילם קיבל ב־2023 שכר בעלות של 24.5 מיליון דולר. החברה לא פירסמה עלות שכר ממוצעת או חציונית, ולכן אי אפשר לקבל אינדיקציה לפערי השכר בה. לצד עילם צעדו בכירים נוספים עם תגמול גבוה משמעותית לעומת חבריהם בחברות האחרות של ת"א 125 - כמו בארי קופר, מנהל חטיבת CX בחברה, שקיבל שכר בעלות של 9 מיליון דולר וירון הרץ, מנהל פעילות נייס בארה"ב עם שכר בעלות של 7.8 מיליון דולר. במקרה של טבע, התשואה של מניית החברה עמדה על 15.6%, ואילו מניית נייס עלתה ב־2023 ב־6.6%. שתי החברות סיפקו תשואה גבוהה מהמדד באותה שנה.
