המשרד להגנת הסביבה נגד רא״ם: ״הכינו מסמך לתועלתם, ללא קשר לבקשתנו״
המשרד להגנת הסביבה נגד רא״ם: ״הכינו מסמך לתועלתם, ללא קשר לבקשתנו״
רותם אנרגיה מחצבים מיהרה לדווח לבורסה על השלמת פרק בודד בתסקיר הסביבתי לפרויקט מפעל להפקת נפט מפצלי שמן ופסולת פלסטיק, אך גם הוא אינו תואם את הדרישות; לפי בדיקת כלכליסט, הפרויקט מתבסס על טכנולוגיה שפותחה באסטוניה, אך עד היום לא יושמה בקנה מידה מסחרי, והשפעותיו הסביבתיות אינן ידועות
בשנים האחרונות מקדמת שותפות רא״מ (רותם אנרגיה מחצבים) פרויקט הזוכה לכותרות ומסע שיווק אינטנסיבי בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה והרשת: הקמה של מפעל להפקת נפט וחשמל באמצעות שריפת פצלי שמן ופסולת פלסטיק.
לפני כחודש הכריזה החברה לבורסה על אבן דרך משמעותית – השלמת פרק בתסקיר ההשפעה על הסביבה אותו היא נדרשה לבצע לפי לפי הוראת המשרד להגנת הסביבה. ההודעה החגיגית סיפרה למשקיעים כי תוצאות התסקיר הסביבתי ״מעודדות מאוד״, וכי יש בהן כדי ״לתרום לקבלת האישורים הרלוונטיים להתקדמות הפרויקט״.
אלא שהתסקיר טרם הושלם, ומבדיקת כלכליסט עולה כי פרק המסקנות עליו דיווחה לבורסה אינו עונה על דרישות המשרד להגנת הסביבה ומתמקד בתועלות בלבד שיצמחו מהקמת המפעל. זאת על אף העובדה שככל מפעל העוסק בדלקים – צפויה להיות לו השפעה סביבתית ניכרת.
במשרד להגנת הסביבה מוסיפים כי ״באחרונה נמסר מרשות מקרקעי ישראל, כי לתאגיד ראם כלל לא ניתנה הרשאת תכנון והם אינם רשאים לקדם תכנון שכזה. לכן, אם בעתיד יוגש התסקיר, דבר שאינו ברור בעת הזו, המשרד יגבש חוות דעת מקצועית גם בעניין זה״.
החודש הודיעה החברה גם על התקשרות חדשה: הסכם רכישה עתידי של פסולת פלסטיק בהיקף שנתי של 30 אלף טון לפחות מחברת ׳זירו וויסט׳ שבבעלות שיכון ובינוי ו־GES, שתקים מתקן למיון פסולת פלסטיק בראשון לציון.
זהו חוזה רכישת הפלסטיק השני עליו חותמת החברה שהוקמה ב-2016, ובראשה עומד ד"ר יעקב מימרן, שכיהן בעברו כממונה על הנפט במשרד האנרגיה. אך בפועל, הדרך להקמת המתקן רחוקה – ולפי בדיקת כלכליסט, הטכנולוגיה עליה מתבססת החברה לא פועלת עדיין באופן מסחרי באף מקום בעולם, ההיתכנות הכלכלית של מפעל שכזה עדיין לא ברורה ולא ידוע מה תהיינה השפעותיו הסביבתיות.
כל מפעל תעשייתי פולט מזהמים וגזי חממה, על אחת כמה וכמה מפעל העוסק בייצור דלקים. לכן נושא מרכזי נוגע כמובן לשאלה כמה גזי חממה ומזהמי אוויר יפלוט מתקן ייצור הנפט שאותו מתכננת חברת רא״מ להקים במישור רותם, ומה תהיינה השלכותיו הסביבתיות. הפעלת המתקן טעונה באישור של המשרד להגנת הסביבה, ובעריכת תסקיר סביבתי שיבחן מהן ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתקן. אך מי שקרא את דיווח החברה לבורסה על השלמת פרק בתסקיר הסביבתי למתקן, יתקשה למצוא בו תשובות לגבי ההשלכות הסביבתיות של המתקן העתידי. כך גם המשרד להגנת הסביבה שאומר לכלכליסט: ״נראה שהתאגיד הכין על בסיס הנחיותינו מסמך לשימושו ולתועלתו, ללא קשר לבקשת המשרד״.
לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה גם החלק המצומצם שפורסם אמור לכלול נתונים על פליטות מזהמי אוויר, גזי חממה ועלויות מנזקי הזיהום המגרמים מהם בכל שלבי ההליך, לפי השוואה לתחנת כוח במחזור משולב (מחז״מ) ואנרגיה מתחדשת. פירוט בנושא לא הופיע בדיווח החברה, שבחרה לפרסם למשקיעים ולציבור רק מסמך דל וקצר המתמצת את התועלות, במנותק מהתסקיר המלא לו היא נדרשת.
דיווח החברה התמקד בתועלות כפי שהיא רואה אותן, ונעדר מספרים המאפשרים בסיס להשוואה. החברה כותבת כי הקמת המתקן ״תסייע בצמצום פליטות הפחמן הדו חמצני בישראל ב-130 אלף טון בשנה לפי תמהיל הדלקים הנוכחי ותצמצם פליטת מזהמי אוויר בהיקפים של 6,000 טון בשנה. עוד נכתב כי ״הניצולת האנרגטית גבוהה מאוד״ וצריכת המים ״נמוכה בהשוואה לזו הנדרשת עבור תחנות כוח על בסיס גז טבעי״.
רא״ם לא פרסמה נתונים על פליטות הפרויקט עצמו בכל שלבי ההליך, ההשפעה הסביבתית של הכרייה או הסעת הפלסטיק ברחבי הארץ, השפעותיהן הסביבתיות והבריאותיות של התהליכים השונים במתקן, צריכת המשאבים של הפרויקט או השפעת זיקוק התוצר. גם במצגת של אנשי החברה למשקיעים, כפי שעלתה לרשת, רוח הדברים הייתה זהה למסמך התמציתי ששוגר לבורסה. ״רווח סביבתי בלבד״, כך אמרו אנשי החברה, לאחר שחזרו על עיקרי הדברים שפורסמו בדיווח התמציתי לבורסה. עד עתה, הפרק המלא לא פורסם, וכך גם לא התסקיר. ברא״ם טוענים כי התסקיר יפורסם במלואו בעוד מספר חודשים, אך לא ברור מדוע בחרה החברה לשגר למשקיעיה באופן מנותק מהתסקיר, מסמך שאינו משקף את דרישות הרגולטור.
פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, אומר כי ״המסמך שהציגה החברה לבורסה לא עונה להגדרות של תסקיר סביבתי. המטרה של תסקיר השפעה על הסביבה הוא לבחון את כלל ההשפעות הצפויות על הסביבה ועל בריאות התושבים באזור. התסקיר צריך לסקור את ההזנות ואת הפליטות השונות לסביבה, כלומר פליטות לאוויר, שפכים ופסולות, ולמנות את סוג החומרים שיפלטו ואת הכמויות שלהם, לרבות הפיזור שלהם במרחב, לצד ההשפעה שלהם על הסביבה הטבעית והאנושית הסמוכה. נדמה כי כל המטרה של המסמך היא להמשיך וליירקק פרויקט מאוד שנוי במחלוקת מבחינה סביבתית. חשוב אף לזכור כי פצלי שמן נחשבים למקור נחות ועתיר מזהמים להפקת אנרגיה״.
למרות שרא״ם הינה חברה שמטרתה הפקת נפט - דלק פוסילי ששריפתו גורמת לפליטות גזי חממה המובילים לשינויי אקלים חמורים ברחבי העולם, היא ממתגת עצמה כחברת ׳מיחזור׳ פלסטיק שתגאל את ישראל מבעיית הפסולת הקשה שלה.
על פי הפרסומים, המתקן שרא"מ מתכננת להקים במישור רותם יעבד בהליך פירוליזה כ-2 מיליון טון פסולת פלסטיק ופצלי שמן ולהפיק מהם 1.5 מיליון חביות נפט גולמי בשנה, לצד כ-70 מגה וואט חשמל שייוצר באמצעות תחנת כוח שתוקם במקום. 65% מהתוצרים של המתקן יהיו פסולת אפר, בהיקף של כ-1.3 מיליון טון בשנה.
מתקן הדומה לזה שמתעתדת רא״מ להקים, המפיק נפט באמצעות פירוליזה של פצלי שמן ופסולת פלסטיק, לא פועל כיום בעולם באופן מסחרי. הטכנולוגיה עליה מסתמכת השותפות שייכת חברת Enefit שבסיסה באסטוניה, ברא״מ אמרו לכלכליסט כי ״אפשר לבקר באסטוניה ולראות שילוב של פצלי שמן וצמיגים ישנים גרוסים״, אך לפי דיווחי החברה האסטונית, כיום הפעילות לא מתבצעת באופן מסחרי רחב היקף אלא נמצאת בחיתוליה לאחר השלמת מו״פ.
בשנים האחרונות ביצעה Enfit ניסויי מעבדה, והצהירה כי הטכנולוגיה תיושם באופן חלקי באחד מהמפעלים שלה ברבעון הראשון של שנת 2024. הרכב הפלסטיק של בקבוקים או אריזות מזון בהם מבקשת רא״מ להשתמש בישראל, שונה מהרכב החומרים שבהם תשתמש החברה האסטונית - צמיגי רכב. לדברי רא״מ, ״במתקן חדיש שנמצא בהקמה באסטוניה, תשולב בעתיד גם פסולת פלסטיק״. באתר ראם מספרת החברה בגאווה על שיתוף הפעולה עם Enefit, אך היא אינה מציינת שהמתקן המדובר באסטוניה טרם פועל באופן מסחרי ורציף.
על פי ה-OECD תעשיית פצלי השמן באסטוניה אחראית לכ-98% מהפסולת המסוכנת שמיוצרת במדינה, ולכ-70% מהפסולת הלא מסוכנת, למעל 70% מפליטות המזהמים לאוויר בכל אסטוניה והיא פוגעת באופן כרוני במאגרי המים במדינה. דיווח עדכני של אחד ממכוני המחקר הבולטים במדינה מצא שמשבר האנרגיה באירופה בעקבות המלחמה באוקראינה, הוביל את המדינה להגדיל את פעילות מתקני פצלי השמן, ואחרי כעשור של הפחתת פליטות במדינה, נרשמה אשתקד עלייה מדאיגה של כ-13% בפליטות בשנה.
כאשר התוכנית של רא״מ נדונה במנהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה התנגד לקידומה ודרש להסירה מהפרק שכן מדובר בתוכנית בעלת השפעות רוחב משמעותיות מבחינת פליטת גזי חממה ומזהמי האוויר, העומדת לפי המשרד בסתירה למדיניות ישראל לצמצום השימוש בדלקים מזהמים. הוועדה המחוזית דרום הציעה לחברה לשקול שנית את קידום הפרויקט שכן "הליך הכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה עלול להמשך זמן רב ויידרש לתשומות גדולות של זמן וכסף, הן של חברת רא"מ והן של מוסדות התכנון".
כדי לנמק את השימוש בפצלי שמן מזהמים לשם הפקת נפט, ראם מציינת כי ״בהשוואה למתקני הפירוליזה שקיימים בעולם, המתקן המיועד של רא"מ יאפשר טיפול בהיקף חסר תקדים של פסולת פלסטיק (כ- 600 טון פסולת פלסטיק ביום), אודות לפצלי השמן ותפקידם בתהליך. אפר פצלי השמן משמש כמקור אנרגיה לתהליך הפירוליזה (Solid Heat Carrier), מה שמאפשר טיפול בכמות חסרת תקדים של פסולת פלסטיק: כ- 200 אלף טון בשנה המהווים כ-20% מפסולת הפלסטיק השנתית בישראל״.
שותפות רא"מ הוקמה בשנת 2016 על ידי Northwood Exploration Israel המחזיקה ברישיון להפקת פצלי שמן במישור רותם. השותפות ניסתה להנפיק בבורסה במשל שנתיים, אך לא הצליחה לגייס את ההון הנדרש. רק בשנת 2018, עם עזרה של כ-5 מיליון שקל מהשותף הכללי – הצליחה השותפות לגייס 28 מיליון שקל ולהיות מונפקת בבורסה.
מאז השלימה החברה עוד שני גיוסי הון: הראשון ב-2019 שבו גייסה החברה 7.5 מיליון שקל והשני בדצמבר 2020, שבו גייסה החברה 6.1 מיליון שקל. בכך החברה שהצליחה לגייס יותר מ-40 מיליון שקל בשנים האחרונות, אבל נסחרת בשווי של מתחת כ-10 מיליון בבורסה בתל אביב. שריפת המזומן באה לידי ביטוי גם במניית החברה – שירדה ב-71% מאז יוני 2021. מתחילת 2023 עד היום, ירדה מניית החברה בכ-30%.
בימים אלו מחזיקה החברה בחבר דירקטוריון עם קשרים בזירה הפוליטית והבנה בקידום פרויקטים במערכת הבירוקרטית הישראלית - חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, שעלות שכרו בשנת 2022 עמדה על 75 אלף דולר, כאשר עיקר הסכום מבוסס על תשלומי מניות.
מרא״מ נמסר כי ״כפי שהובהר מספר פעמים רא"מ טרם הגישה את התסקיר (עליו היא עומלת מעל שנתיים) לוועדה המחוזית. רא"מ מכינה את התסקיר תוך הקפדה על מילוי מלא של ההנחיות אותן קיבלה מהוועדה.
"רא"מ לא פרסמה את התסקיר כפי שנטען אלא רק תוצאות סופיות של תת פרק חשוב מאוד שנקרא ניתוח מחזור חיים - LCA וזאת בהתאם לחוק. לכשתושלם העבודה על התסקיר הוא יוגש לוועדה ויהיה נגיש לכולם באתר האינטרנט של מנהל התכנון. כל התשובות לשאלות שנשאלנו (ואף מעבר) יכללו בתסקיר המלא. קבוצת Enefit משלימה בימים אלה את הקמתו של מתקן Enefit282 מהדור האחרון שבו ישולבו גם צמיגים משומשים ופסולות פלסטיק באופן תעשייתי, רציף ומסחרי. מתקן רא"מ צפוי להתחיל הרצה רק ב-2028״.
