סגור
נתי סיידוף בעל ה שליטה ב שיכון ובינוי
נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי (צילום: עמית שעל)

מימושים ב־2.4 מיליארד שקל לא סייעו לשיכון ובינוי לצמצם את החוב

החברה פספסה ביותר ממיליארד שקל את יעד צמצום החוב שהציבה. הפסידה 222 מיליון שקל ברבעון הרביעי עקב בעיות בפעילות באפריקה וירידת ערך בדיור להשכרה

לאחר שברבעון השלישי נהנתה מרווח חד־פעמי ממכירת זכויותיה בכביש אגרה בטקסס, ברבעון הרביעי רשמה שיכון ובינוי הפסד נקי המיוחס לבעלי המניות של 222 מיליון, כפול מהיקפו ברבעון המקביל ב־2022.
החברה, שנסחרת בבורסת ת"א לפי שווי של 5.2 מיליארד שקל, הצליחה בסוף ספטמבר לצמצם את החוב הפיננסי שלה מ־12 מיליארד שקל ל־10.5 מיליארד, והציגה תחזית שיגיע בסוף השנה ל־9 מיליארד שקל, אך בפועל הוא עמד על 10.3 מיליארד שקל.
זאת, למרות שב־2023 ביצעה החברה מימושים וגיוסי הון בשווי 2.4 מיליארד שקל. מהם, ברבעון הרביעי של 2023 ביצעה החברה מימושים בגובה 583 מיליון שקל: 183 מיליון שקל ממימוש מתקן ההתפלה בחדרה ועוד 400 ממכירת מניות החברה־הבת שיכון ובינוי נדל"ן.
שיכון ובינוי מנהלת מו"מ להכנסת שותפים (50%) בחברות הזכיין בשלושת הפרויקטים שהיא מקימה עבור משרד הביטחון (קרית המודיעין, קרית התקשוב ובסיס אופק רחב). השלמת המגעים תאפשר לצמצם 1.1 מיליארד שקל מהחוב.
הפעילות שנותרה לשיכון ובינוי במספר מדינות באפריקה, ושאותה בכוונתה לסיים, היתה הגורם העיקרי לקיטון של 16% בהכנסותיה ברבעון הרביעי, שהסתכמו ב־2.05 מיליארד שקל. ההפסד התפעולי מהפעילות באותן מדינות הגיע ל־180 מיליון שקל, הרכיב העיקרי שהשפיע על ההפסד התפעולי הכולל של החברה (265 מיליון שקל).
זאת, בעיקר עקב הפסקת העבודות בניגריה ובאתיופיה. בניגריה, בעקבות הפיחות החד בשער המטבע המקומי, שהוביל להפסד של 49 מיליון שקל; ובאתיופיה הפסד של 100 מיליון שקל בעקבות הפסקת סלילת כביש לאור חוסר היציבות במדינה.
במקביל, רשמה החברה הפחתת ערך של 288 מיליון שקל בפרויקטי הדיור להשכרה שלה, שמסתכמות עד כה ב־978 מיליון שקל. מדובר ב־5 פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בת"א, אור יהודה ולוד, שעליות הריבית הובילו לפגיעה בערכם הכלכלי ובעלויות המימון שלהם. שיכון ובינוי ניסתה, אך טרם הצליחה, למכור חלק מהחזקותיה בפרויקטים בשדה דב.
המלחמה גרמה לעצירת חלק מהעבודות בבסיסים שאותם מקימה החברה עבור צה"ל, ומכך לירידה של 33% בהכנסות מגזר הזכיינות ל־315 מיליון שקל. בעקבות עיכוב בפרויקטים ובתשלומי המדינה עבורם לאור המלחמה, ירדו הכנסות קבלנות התשתיות והבניה בישראל ב־18% ל־910 מיליון שקל. המלחמה גרמה למחסור בפועלים, בעיקר אצל קבלני משנה שאיתם עובדת החברה, שבכוונתה להוסיף באפריל כמה מאות פועלים זרים לפרויקטים שלה.
בכיוון ההפוך, נהנתה שיכון ובינוי מעלייה של 81% בהכנסות הרבעוניות בפעילותה בארה"ב ל־410 מיליון שקל.
בנוסף, נהנתה החברה מעלייה של 31% בפעילות יזמות הנדל"ן בישראל ל־467 מיליון שקל. ברבעון הרביעי היא מכרה 60 דירות בישראל, לעומת 96 ברבעון המקביל, ירידה שאותה ייחסה למלחמה. ב־2023 היא מכרה 272 דירות לעומת 705 ב־2022 בעקבות ההאטה בשוק הנדל"ן למגורים. בחברה מדווחים על התאוששות בשוק הנדל"ן, כשבינואר ובפברואר מכרה 112 דירות, לעומת 182 דירות ברבעון הראשון אשתקד.
בסיכום השנה, הכנסותיה עלו ב־7% ל־8.2 מיליארד שקל. כשמכירת החזקותיה בכביש האגרה בטקסס ב־1.6 מיליארד שקל הובילה לרווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 288 מיליון שקל, לעומת 54 מיליון ב־2022. המנכ"ל תמיר כהן קיבל ב־2023 שכר בעלות של 8.9 מיליון שקל. ב־2023 עלתה מניית שיכון ובינוי ב־43% לעומת 24% של מדד ת"א־נדל"ן. אתמול ירדה המנייה ב־1.45%.