אגד הזניקה את הפורטפוליו של קיסטון ושילשה את דמי הניהול
אגד הזניקה את הפורטפוליו של קיסטון ושילשה את דמי הניהול
רכישת חברת התחבורה הציבורית, שמהווה כעת 42% מנכסי הקרן, העמידה את הפורטפוליו על 2.5 מיליארד שקל, ודמי הניהול הגיעו ל־15.7 מיליון שקל ב־2022. הכנסות קיסטון יותר מהוכפלו, והגיעו לרמה של 221 מיליון שקל, בעיקר בזכות האחזקות בתחנות הכוח
תחנות כוח, אגד ואנרגיה מתחדשת: שנת 2022 הייתה שנה משמעותית במיוחד עבור קיסטון, קרן ההשקעה בתשתיות שבשליטת גיל דויטש, רוני בירם והמנכ"ל נבות בר. בשנה זו השלימה הקרן את העסקה הגדולה ביותר שלה — רכישת השליטה (60%) באגד יחד עם קרנות הפנסיה של המורים והגננות לפי שווי חברה של 4.9 מיליארד שקל. לפי הצפי של קיסטון, שאותו סיפקה במסגרת הדו"חות שלה לרבעון הרביעי של 2022 שפורסמו אתמול, העסקה הזו עתידה לשנות את פניה. אולם בינתיים תוצאות הקרן, שקפצו אשתקד, מקבלות את הדחיפה שלהן בעיקר מתחום האנרגיה הקונבנציונלית, ואילו בשלב זה עסקת אגד בעיקר מקפיצה את דמי הניהול שמשולמים לחברת הניהול.
את 2022 סיימה קיסטון עם הכנסות של 221.1 מיליון שקל, יותר מפי 2 בהשוואה להכנסות של 105.7 מיליון שקל בשנת 2021. חלק הארי של ההכנסות הן הכנסות תזרימיות (דיבידנדים מחברות מוחזקות, ריביות והחזרי הלוואות בעלים). ההכנסות התזרימיות ב־2022 הסתכמו ב־197.4 מיליון שקל, פי 3.5 בהשוואה להכנסות תזרימיות של 55.8 מיליון שקל בשנת 2021. לעומת זאת, ההכנסות מהשינוי בשווי של הנכסים של הקרן, שמוצגות על בסיס שווי הוגן דרך רווח והפסד, נחתכו ביותר מחצי: מהיקף של 49.9 מיליון שקל בשנת 2021 להיקף של 22.8 מיליון שקל בשנת 2022.
העלייה במחיר החשמל דחפה את השורה העליונה: לרוב ההכנסות התזרימיות אחראיות שתי תחנות הכוח הקונבנציונליות שמחזיקה קיסטון — תחנת IPM בבאר טוביה (34% בשרשור) ותחנת הכוח ברמת חובב (16%). תחנת באר טוביה, שכושר הייצור שלה עומד על 450 מגה־ואט, תרמה הכנסות תזרימיות של 88.6 מיליון שקל בשנת 2022, ואילו תחנת הכוח ברמת חובב, שלה כושר ייצור של 1.2 ג'יגה־ואט, תרמה הכנסות תזרימיות של 64.4 מיליון שקל.
מתקן ההתפלה VID, שממוקם באשדוד ושלו כושר ייצור של 120 מיליון מ"ק בשנה, שבו הקרן מחזיקה 50%, תרם 31.5 מיליון שקל. קבוצת המפעיל, שמפעילה את כביש 6 ואת מנהרות הכרמל, ושבה הקרן מחזיקה 21.3%, תרמה 13.8 מיליון שקל.
אגד, שהקרן מחזיקה ב־48% ממניותיה, נרכשה באוקטובר ולכן עוד לא באה לידי ביטוי בשנה זו. עם זאת, קיסטון צופה שבשנת 2027 אגד תהיה אחראית לכ־50% מההכנסות שלה ותתרום 160 מיליון שקל.
שתי תחנות הכוח תרמו את מרב ההכנסות התזרימיות, אף שרק רמת חובב הציגה עלייה בשורת הרווח הנקי. ההכנסות של IPM עלו ב־19.2% לרמה של 735.1 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי ירד בחדות, בשיעור של 40.5%, והסתכם ב־65 מיליון שקל. ההכנסות של רמת חובב עלו בשיעור מתון יותר של 15%, אבל הרווח הנקי זינק ב־49% והסתכם ב־308.9 מיליון שקל. הזינוק ברווח הנקי הוא תוצאה של עלייה בכושר הייצור, כשהתפוקה המוגברת נהנתה מרוח גבית מהאינפלציה ומהעלייה של כמעט 16% בתעריף החשמל.
רכישת אגד אמנם עוד לא באה לידי ביטוי, אך הדו"חות של קיסטון חושפים את מצבה העדכני של חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל. ההכנסות של אגד בשנת 2022 הסתכמו ב־4.6 מיליארד שקל, עלייה של 8.7% בהשוואה להכנסות של 4.2 מיליארד שקל בשנה שלפניה. הפעילות של אגד בישראל אחראית לרוב הצמיחה בהכנסות, בהיקף של כ־127 מיליון שקל, שהיא בעיקר תוצאה של העלייה במחיר הסולר שאליו צמודות ההכנסות של החברה. פעילות התחבורה הציבורית בישראל אחראית גם למרב ההכנסות באופן אבסולוטי (3.7 מיליארד שקל). העלייה בהכנסות הובילה לעלייה של 6.2% ב־EBITDA המתואם של החברה, שעמד על 947.3 מיליון שקל.
בשורה התחתונה עברה אגד מהפסד של 79 מיליון שקל בשנת 2021 לרווח נקי של 5.9 מיליון שקל בשנת 2022. לפי הדו"חות של קיסטון, השורה התחתונה בשתי השנים האלו הושפעה מהוצאות חד־פעמיות הנוגעות לעסקה למכירת אגד וכן לתביעה שניהלו נגד החברה גמלאי אגד. בנטרול אלו הרווח הנקי בשנת 2021 היה עומד על 241 מיליון שקל ובשנת 2022 על 251 מיליון שקל.
רכישת אגד תרמה גם לזינוק בהוצאות המימון: הירידה בהכנסות מהשינוי בשווי הנכסים נגרמה בשל ירידה של 78 מיליון שקל בשווי האחזקות של קיסטון בחברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר (45.7%), שרשומה כעת בספרים לפי שווי של 72.6 מיליון שקל, בעוד עלות ההשקעה המקורית של קיסטון בחברה עמדה על 151.4 מיליון שקל.
קיסטון הפכה לבעלת השליטה בסאנפלאואר באמצע 2021, תוך שהיא מבצעת עסקת בעלי עניין ורוכשת את המניות של דויטש ובירם בחברה הציבורית שבה שלטו באותה העת לפי שווי של 335 מיליון שקל, כשלאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, רכשה במקביל 20%. שווי השוק של סאנפלאואר עומד כיום על 143 מיליון שקל בלבד, לאחר שב־12 החודשים האחרונים המניה שלה ירדה ב־49%. זאת למרות עלייה בתוצאות שלה. ההכנסות יותר מהוכפלו, מהיקף של 54.5 מיליון שקל ב־2021 להיקף של 120 מיליון שקל בשנת 2022, וה־FFO, שמודד את הרווח הנקי התזרימי, עמד על 30.1 מיליון שקל, עלייה של 54%.
הוצאות המימון נטו של קיסטון בשנת 2022 הסתכמו ב־44.1 מיליון שקל, פי 5.4 בהשוואה ל־8.1 מיליון שקל בשנת 2021, זאת בעיקר כתוצאה מהחוב שנטלה על עצמה על מנת לממן את עסקת הענק לרכישת אגד (השותפות שרכשה את אגד נטלה חוב בנקאי של 1.4 מיליארד שקל), וכן בשל עליית הריבית במשק. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של הקרן עמד על 94.7 מיליון שקל, זינוק של 51.5% בהשוואה לנתון של 62.5 מיליון שקל בשנת 2022.
חברת הניהול – ששייכת לדויטש, בירם ובר – נהנתה מדמי ניהול של 15.7 מיליון שקל. מדובר בדמי ניהול הגבוהים פי 3 בהשוואה לדמי ניהול של 5.3 מיליון שקל בשנת 2021. הזינוק הוא תוצאה של עסקת אגד. חברת הניהול זכאית לדמי ניהול בשיעור של 1% מהנכסים המנוהלים. אלו מסתכמים כיום ב־2.5 מיליארד שקל, ואגד מהווה 42% מתוכם (1.05 מיליארד שקל). קיסטון זכתה במכרז לרכישת אגד לאחר שקבוצה אחרת — שהורכבה מקרן אלומה, קרסו מוטורס ומגדל ביטוח — שהציעה שווי גבוה יותר (5.6 מיליארד שקל) מצאה את התירוץ לסגת מהזכייה לאחר שהתברר שכל ההצעות נמוכות משמעותית. עם זאת, גם ההצעה השנייה בגובהה, של קיסטון, הייתה גבוהה מכל היתר שנעו סביב שווי של 4-3.8 מיליארד שקל.
על רקע תוצאותיה הכספיות ל־2022 הודיעה קיסטון על חלוקת דיבידנד בהיקף של 10 מיליון שקל.
קיסטון הונפקה בתל אביב ביוני 2021 לפי שווי של 480 מיליון שקל והחלה להיסחר לפי שווי של כ־600 מיליון שקל, ובכך הפכה לקרן התשתיות הנסחרת השנייה בבורסת ת"א. מאז גייסה קיסטון עוד 753 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות ואופציות. אלא שמאז ההנפקה המניה של הקרן ירדה ב־56% וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 655 מיליון שקל בלבד.
