המדינה תגייס 14 מיליארד שקל באג"ח, והתשואות עלולות לזנק
המדינה תגייס 14 מיליארד שקל באג"ח, והתשואות עלולות לזנק
הגיוס המסיבי שמתכננת הממשלה כדי לממן את המלחמה, ושגבוה פי 2 מהיקף הגיוסים הממוצע, עלול להעלות את התשואות ולייקר את עלויות האשראי במשק. סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט: "פעילות משולבת של המוסדיים, בנק ישראל והממשלה תמתן את העלייה"
הממשלה נערכת למימון הוצאות המלחמה: משרד האוצר פרסם בשבוע שעבר את תוכנית המכרזים לגיוסי אג"ח סחירים לחודש נובמבר. מהתוכנית עולה כי האוצר מתכוון לגייס אג"ח ב־14 מיליארד שקל. סכום זה גבוה ב־75% לעומת הגיוסים באוקטובר שעתידים להסתכם ב־8 מיליארד שקל. בחודשים לפני כן נרשמו גיוסים של 6–7 מיליארד שקל בממוצע. שאלת המפתח היא האם העלייה הצפויה בהיקף גיוסי האג"ח תלחץ כלפי מעלה את תשואותיהן, מה שעלול לייקר את מחירי האשראי במשק, שכן תשואות האג"ח מהוות בנצ'מרק למחירי כלל ההלוואות.
הגדלת גיוסי האג"ח הסחירים נובעת לא רק מצורכי המלחמה. לפני שנה נעשתה רפורמה בשוק הפנסיה, ולפיה המדינה מפסיקה להנפיק אג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה. המשמעות היא שאותם גיוסים לא סחירים שנעשו בעבר עוברים כעת לשוק הסחיר, מה שמוסיף עוד לחץ להיקף הגיוס הנדרש.
תמיכה ממשקיעים זרים
ככל שהמלחמה תתארך כך נראה גידול בהיקפי הגיוסים. כדי להבין עד לאן הגיוסים יכולים להגיע ניתן לראות מה היה בתקופת הקורונה. בחודשי השיא של הקורונה האוצר הנפיק אג"ח ב־15 מיליארד שקל בחודש רק בשוק המקומי.
"במשבר הקורונה חלק גדול מהגיוסים התבצעו במט"ח למשקיעים זרים. במקרה הזה, ככל שהמצב הביטחוני יהיה יותר מורכב, כך פחות נוכל להסתמך על גיוסים זרים, ולכן יש להתבסס על גיוס בשוק המקומי", אמר יניב פגוט סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה.
1 צפייה בגלריה
מימין: סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט והחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג
(צילומים: גלעד ארצי, סיון פרג)
על רקע החשש מהכתף הקרה שתקבל ישראל בגיוסים בחו"ל בשל המלחמה והחשש מהורדה אפשרית בדירוג האשראי של ישראל, גורמים באגף החשכ"ל מציינים כי הם בקשר עם משקיעים זרים, ולדבריהם הם דווקא מקבלים מהם תמיכה, וכי בשבוע שעבר אף בוצעה הנפקה פרטית משמעותית מול משקיע פרטי בארה"ב.
במשרד האוצר מודעים לכך שעלות המלחמה הישירה והעקיפה צפוי להיות גבוהה מאוד, ותביא לעלייה משמעותית בגיוסי החוב ובגירעון. אולם גורמים באגף החשב הכללי מציינים כי משך החיים הממוצע (מח"מ) של איגרות החוב של מדינת ישראל הוא ארוך ועומד על 9 שנים, כך שעומס המיחזורים נמוך, מה שמאפשר גמישות מבחינת יכולת המימון.
"בנתונים טובים אלו של מח"מ ממוצע ארוך באג"ח כדאי לגייס במח"מ קצר יחסית תוך הגדלת רכיב החוב בריבית משתנה. המדינה אכן מתחילה לעשות את זה, אולם נכון לשקול להגביר את קצב ההנפקות הללו ובכך לייצר פחות לחץ היצע על האג"ח לטווח ארוך", אמר פגוט.
כאמור, שאלת המפתח היא האם אכן המדינה תצליח לבצע גיוס משמעותי של חוב, מבלי שהגדלת ההיצע תלחץ באופן משמעותי על מחיר האג"ח. בכדי לקבל אינדיקציה על הצפוי, פגוט ממליץ לעקוב מקרוב לא רק על מחיר הסגירה של האג"ח, אלא על היחס בין הביקוש להיצע. "היחס בשנים האחרונות היה גבוה ונע בין 4 ל־5 (הביקוש גבוה פי 4–5 לעומת ההיצע, ע"א). ככל שההנפקה גדולה כך סביר יותר שהיחס ביקוש היצע יהיה נמוך יותר. צריך יהיה לראות אם הגדלת ההנפקות לא פוגעת ביחס ביקוש־היצע, ומגדילה את הסיכון ל'החלקה בהנפקה' שפירושה מחיר סגירה נמוך, מה שעשוי להשפיע לרעה על מחירי איגרות החוב בבורסה".
החשיבות במעקב אחרי התמודדות משרד האוצר עם הגידול בהנפקות האג"ח לא צריך לעניין רק את משקיעי האג"ח. יש לו משמעות נרחבת לגבי הציבור. "גיוסים של ממשלת ישראל בריביות גבוהות, משמעותם החזרי ריבית גבוהים יותר, שיבואו על חשבון שירותי ממשלה - כלומר יביאו לעלייה ביוקר המחיה של כולנו", אמר פגוט.
עם המבט לארה"ב
בנוסף לכך, תשואות האג"ח מהוות כאמור בנצ'מרק למחירי האשראי במשק. ריבית בנק ישראל משפיעה על החוב לטווח קצר, ותשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות משפיעות על תמחור האשראי לטווח ארוך. כך שהמשכנתאות ושאר ההלוואות יתייקרו במשק, וזאת עוד אחרי תהליך התייקרות משמעותי שהן כבר עברו בשנה וחצי האחרונות.
האם אפשר למתן את עליית התשואות הצפויה בשוק האג"ח הממשלתיות?
פגוט: "הפתרונות לגישור על התקופה הקשה מצויים אצל המשולש שמורכב מהגופים המוסדיים, בנק ישראל והממשלה. המוסדיים הם הכיסים העמוקים של שוק ההון המקומי והם יידרשו לנתב יותר השקעות להשקעה בחוב ממשלתי. בנק ישראל הוכיח את יכולתו למתן תנודות בשוק ולרסן עליית תשואות חדה בתקופת הקורונה כשהודיע על תוכניות לרכישה של 85 מיליארד שקל של אג"ח ממשלתי ובכך מנע עליית תשואות חדה באג"ח לטווח ארוך ועזר למדינה לעבור את המשבר. היום יותר מתמיד הוא צריך להמשיך ולפעול כי זמינות מקורות המימון הזרים נפגמה. המלחמה מהווה משבר מקומי, בניגוד למשבר הקורונה שהיה משבר עולמי, ולכן יש חשיבות מכרעת למה שהממשלה תעשה. במקביל הממשלה צריכה לגלות אחריות פיסקאלית ובין השאר להעביר את הכספים הקואליציוניים למימון המלחמה. בנוסף צעד כמו מינוי נשיא בית משפט עליון יוריד עוד אבן גדולה מהגב של המדינה והדבר יקל על הממשלה במשימת גיוס החוב".
עוד ציין פגוט כי מה שעשוי להקל זה שינוי מגמה בשוק האג"ח בארה"ב. "אם בחודשים הקרובים התשואות בארה"ב ירדו כתוצאה מחששות להאטה אז נקבל רוח גבית משוק החוב האמריקאי, מה שיקל על הגיוסים של ממשלת ישראל", אמר.
