משווי של 630 מיליון שקל להערת עסק חי: כך התרסקה חברת החלום של בני לנדא ואראל מרגלית
משווי של 630 מיליון שקל להערת עסק חי: כך התרסקה חברת החלום של בני לנדא ואראל מרגלית
הייקון, יצרנית טכנולוגיית האריזה שבשליטת בני לנדא ואראל מרגלית, מחקה 94% משוויה מאז הנפקתה בסוף 2020. במחצית הראשונה של השנה רשמה הפסד של 43 מיליון שקל. ההכנסות צנחו ב־63%. הוצאות המו"פ אחראיות לחצי מהפסד התפעולי
יצרנית טכנולוגיית האריזה הייקון מערכות הפסידה במחצית הראשונה של השנה 43 מיליון שקל (11.5 מיליון דולר) ולדו"חותיה צורפה הערת עסק חי.
הייקון נכנסה לבורסה בתל אביב בנובמבר 2020 כחלק מגל ההנפקות של חברות הטכנולוגיה בסוף 2020 ובמהלך 2021. 74 הנפקות של חברות מענפי הטכנולוגיה והביומד היו באותה תקופה שבה הריבית הנמוכה והמדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים עודדו השקעות בחברות "חלום".
הייקון מערכות, שבעלי השליטה בה הם בני לנדא (22%) ואראל מרגלית (21% באמצעות קרן JVP), מייצרת מערכות דיגיטליות לייצור אריזות מתקפלות ומעמדי תצוגה מקרטון. עיקר מכירותיה הן ליצרני אריזות, שלהם היא מוכרת גם את החומרים המתכלים הנדרשים להפעלת המערכות.
בתשקיף ההנפקה היא דיווחה כי מיום הקמתה ב־2009 ועד לסוף 2019 היא צברה הפסדים של 97 מיליון דולר, כשבשנה זו היה לה תזרים מזומנים שלילי של 13 מיליון דולר והפסד של 16 מיליון דולר, גבוה ב־30% מהיקפו ב־2018, ושממנו כ־8 מיליון דולר נרשמו כהוצאות מו"פ.
למרות זאת היא גייסה בהנפקה 151 מיליון שקל (45 מיליון דולר) והחלה להיסחר בשווי של 630 מיליון שקל. אולם לאחר ההנפקה החל שווי המניה ליפול במהרה. בסוף 2021, בתום השנה המלאה הראשונה להיותה חברה ציבורית, היא איבדה 64% מערכה. בסוף השבוע האחרון הגיע שוויה ל־36 מיליון שקל המשקף צניחה של 94%, לאחר שבסיום יום המסחר שלאחר פרסום הדו"חות היא איבדה 4% מערכה.
הכנסותיה של הייקון בסיכום המחצית הראשונה הגיעו ל־3.4 מיליון דולר, הרעה של 63% לעומת המחצית המקבילה אשתקד, שהוסברה על ידי החברה בקיטון במכירת ציוד כתוצאה מהתארכות תהליכי המכירה והאטה בשווקים, שאותם ייחסה להשפעת עליית האינפלציה והריבית על לקוחותיה ועל שוק האריזות בכלל. בחברה ציינו לחיוב שיפור של 34% במכירת חומרים מתכלים ושירותים אך לא פירטו מה היקף מכירות אלה ביחס לסה"כ המכירות. כתוצאה מהירידה במכירות רשמה הייקון הפסד גולמי של כ־800 אלף דולר, שאליו התווספו הוצאות מו"פ של כ־6.3 מיליון דולר והוצאות מכירה ושיווק והנהלה וכלליות של 4.3 מיליון דולר, ואלה הובילו להפסד תפעולי של 11.3 מיליון דולר ולשורת ההפסד הסופית. היבט חיובי באותה השורה נוגע לעובדה שההפסד בתקופה המקבילה אשתקד היה מעט גבוה יותר והגיע ל־45 מיליון שקל (12.1 מיליון דולר).
הפסדיה במחצית וכן תזרים מזומנים שלילי של 11.4 מיליון שקל מפעילותה השוטפת מתווספים להפסדים של 49 מיליון דולר שספגה ב־2022-2021 ולתזרים שלילי של 19 מיליון דולר ו־28 מיליון דולר בשנים אלה.
כמו במחצית הראשונה השנה, גם בשנות הפעילות הקודמות הוצאות המו"פ היוו את החלק העיקרי בהוצאות התפעול של החברה: 14.9 מיליון דולר ב־2022 ו־12.8 מיליון דולר ב־2021 והן אלו שהובילו, למרות שיפור בהכנסות ממכירות במהלך שנים אלה (16.9 מיליון דולר ב־2022 ו־14.3 מיליון דולר ב־2021 לעומת 8.4 מיליון דולר ב־2020) לשורה התחתונה השלילית.
הייקון מממנת את פעילותה ממקורות עצמיים, גיוסי הון ואשראי בנקאי. נכון לסוף יוני היא החזיקה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 5.8 מיליון דולר בלבד לעומת 18 מיליון דולר בסוף 2022, ובעקבות ההפסדים ותזרים המזומנים השלילי הוסיפו רואי החשבון הערת "עסק חי" לדו"חותיה הכספיים.
באפריל היא החלה ביישום תוכנית התייעלות שכללה פיטורי 26 עובדים (20% מהעובדים) וצמצום בשכר הבכירים בה (ב־2022 הגיעה עלות השכר של חמשת מקבלי התגמולים הבכירים בחברה ל־6.9 מיליון שקל), לצד דחיית פעילויות פיתוח והצטיידות. ביולי היא ביצעה הנפקת מניות ואופציות שבה קיוותה לגייס סכום של עד 14.7 מיליון שקל, אך בפועל גייסה פחות מ־6 מיליון שקל, בעיקר מבעלי המניות הקיימים.
לאור ההפסדים הנערמים ומצבה התזרימי, הייקון פועלת לגייס שותפים ולהשיג מקורות מימון נוספים. החברה דיווחה על מגעים עם כמה גורמים, בהם קרנות פרטיות וחברות תעשייתיות. לדברי החברה, השלמת מהלכים אלה תארך כשלושה עד שישה חודשים.
