מבחינת התגמול של מנכ"ל בזן - המלחמה היא מצב קבוע
מבחינת התגמול של מנכ"ל בזן - המלחמה היא מצב קבוע
בזן מבקשת לשדרג את המענק של אסף אלמגור מ-2.1 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל עקב פועלו בזמן המלחמה, אך מבקשת שהשדרוג יימשך גם אחריה; על כן, עלות שכרו השנתית עשויה לטפס בהתאם מ-7.8 מיליון שקל ל-8.6 מיליון שקל
בזן, החברה המפעילה את בית הזיקוק במפרץ חיפה, מבקשת לשדרג את תנאי התגמול של המנכ"ל אסף אלמגור, לאור "תפקודו כמנכ"ל החברה ובייחוד בתקופה מאתגרת זו", ולהעלות את תקרת המענק השנתי שלו מ-2.1 מיליון שקל כפי שהיה זכאי עד כה, ל-3 מיליון שקל. אך בעוד התקופה המאתגרת עתידה להסתיים בשלב כלשהו, בזן אינה מגבילה את שדרוג התנאים למשך התקופה ומבקשת לשדרגם באופן קבוע.
אלמגור החל לכהן כמנכ"ל בזן בסוף 2022 ותנאי העסקתו הנוכחיים אושרו על ידי אספת בעלי המניות של החברה לפני שנה. במסגרתם הוא זכאי לשכר חודשי ברוטו של 172 אלף שקל (צמוד למע"מ), למענק שנתי בתקרה של 2.1 מיליון שקל ולמענק התמדה שנתי בשיעור של 10% עד 50% משכרו החודשי (בהתאם למשך תקופת ההעסקה). בהתאם לכך, ב-2023, שנתו המלאה הראשונה בתפקיד, קיבל שכר בעלות של 7.8 מיליון שקל.
כעת מבקשת בזן להעלות את תקרת המענק השנתי שלו, החל מהשנה, כאמור ל-3 מיליון שקל, כשבהתאם לכך תגיע עלות שכרו השנתית ל-8.6 מיליון שקל.
בבזן נימקו את השדרוג בכך ש"אלמגור התמודד באופן מיטבי עם אתגרי התקופה האחרונה ובפרט עם אירוע חסר תקדים של הפעלת החברה בזמן מלחמה בה האיום המרכזי הוא על העורף, על המגבלות הביטחוניות והלוגיסטיות הכרוכות בכך".
בבזן הוסיפו כי הוא "הצליח לתעדף את ההיבטים השונים של הפעילות באופן מקצועי ומדוד, תוך התמודדות עם אילוצים רבים ושמירה על הרציפות התפעולית ועל המשך אספקת הדלקים והפולימרים בהתאם לצרכי המשק, זאת בזמן מלחמה, באופן שאיפשר שמירה על הבטחון האנרגטי של מדינה ישראל בתקופה מאתגרת זו".
למרות שפועלו של אלמגור בזמן המלחמה כאמור הוא הנימוק המרכזי שאותו ציינו בבזן לשדרוג המענק, היא לא מבקשת לאשר לו את השדרוג ככזה חד פעמי או מוגבל לתקופת המלחמה, אלא כי יעודכן "החל מהמענק השנתי בגין שנת 2024", כך שתקרת המענק שהוגבהה, תישמר בגובהה החדש גם בהמשך.
לצידו של אלמגור יו"ר בזן משה קפלינסקי, השתכר ב-2023 בשכר שנתי בעלות של 3.9 מיליון שקל.
המלחמה השפיעה לרעה על תוצאותיה של בזן ב-2023. בסיכום השנה החברה ציינה את עלויותיה בכ-32 מיליון דולר, כאשר 24 מיליון דולר בעלויות ישירות הכוללות עלויות לוגיסטיקה, ו-8 מיליון דולר בירידה במרווח הזיקוק ברבעון הרביעי של השנה שהסתכם ב-10.6 דולר. בין ההשפעות של המלחמה שמציינים בבזן, ירידה של כ-2% בצריכת הדלקים לתחבורה בישראל ב-2023 לעומת 2022, שנבעה בעיקר מירידה של 18% בצריכת הדלקים ברבעון הרביעי בשל המלחמה.
הכנסותיה של בזן ב-2023 הסתכמו ב-8.3 מיליארד דולר. ירידה של 23% לעומת 2022, שנבעה בעיקר מהירידה במחיר הממוצע של חבית נפט מסוג ברנט בכ-18% בממוצע במהלך 2023 (לעומת 2022), לצד ירידה בהיקף המכירות שהובילה לאובדן הכנסות של 55 מיליון דולר וירידה של 42 מיליון דולר בשל הירידה במרווחי הזיקוק. הרווח הנקי ירד ב-7% והתייצב על 408 מיליון דולר.
בזן נסחרת כיום לפי שווי של 4.4 מיליארד שקל. מנייתה עלתה מתחילת השנה ב-12% וב-12 החודשים האחרונים ב-45%. זאת, לעומת עלייה של 3% ו-14% בהתאמה שנרשמה במדד ת"א 125.
בעלת השליטה בבזן מאז ספטמבר 2022 היא חברת מפעלים פטרוכימיים (25%). פטרוכימיים, שבשליטת משפחות פדרמן, פסל וגוטנשטיין, ניצלה זכות סירוב ראשונה ורכשה מידי החברה לישראל של עידן עופר 16.7% ממניות בזן תמורת כ־600 מיליון שקל. בשביל לממן את העסקה היא חברה לחברת גרין אוי, ששייכת לאדר שוורץ ואוהד שוורץ, החתנים של בני שטיינמץ ומייקל בובורוב, הנציג לשעבר בישראל של ענקית האנרגיה הבינלאומית טרפיגורה.
אך בינואר דווח ב-"כלכליסט" כי רשות החברות החליטה להמליץ למשרד האנרגיה ולמשרד לשיתוף פעולה אזורי, לאחר היוועצות עם גורמי הביטחון, שלא להעניק לגרין אויל היתר שליטה בבתי הזיקוק בחיפה, וזאת בשל קשריה עם טרפיגורה. כעת יש שתי אופציות שניצבות בפני גרין אויל ופדרמן, פסל וגוטנשטיין. או שגרין אויל תשיג מקור מימון אחר, או שמשפחת פדרמן ושותפיה ימצאו שותף אחר לחברה, שייכנס בנעלי גרין אויל.
