"בנק ישראל פעל היום בהצלחה בשוק המט"ח"
"בנק ישראל פעל היום בהצלחה בשוק המט"ח"
הדולר והיורו רשמו שפל חדש הבוקר לעומת השקל, אך עברו לעליות תוך דקות ספורות; "ההתערבות של בנק ישראל הייתה די צפויה - לא הייתה לו ברירה" אמרו במיטב דש; לאומי: "בנק ישראל חופשי להתערב והצהיר על גמישותו מספר פעמים בחודשים האחרונים"
הדולר הגיע הבוקר לרמה הנמוכה שלו מאז אפריל 1996, על 3.100 שקלים, והיורו כבר מצא את עצמו מתחת ל-3.6 שקלים (על 3.598 שקלים), שפל מ-2001.
הנפילה החדה של הימים האחרונים אף גרועה מזו שהייתה בינואר השנה, כשבנק ישראל החליט להתערב (ב-14 בינואר) והכריז על רכישה מאסיבית של מט"ח בסכום של 30 מיליארד דולר.
אך הבוקר, תוך דקות מרגעי השפל, חל שינוי במגמה והשקל עבר לירידות לעומת המטבעות העיקריים. אנליסטים בכירים משוק המט"ח מסבירים:
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש: "בנק ישראל לא מודיע בזמן אמת האם הוא מתערב בשוק המט"ח אבל דפוס הפעולה שלו ניכר בתנודה חזקה של שע"ח. ההתערבות של בנק ישראל הייתה די צפויה לאור ההתחזקות החדה של השקל בימים האחרונים. מהתערבות זו אנחנו יכולים להבין שבנק ישראל רואה ברמה זו של שע"ח התחזקות עודפת שלא תואמת הכוחות הכלכליים".
זבז'ינסקי הוסיף כי "בסה"כ, בנק ישראל פעל די בהצלחה בשוק המט"ח ומנע התחזקות עודפת של השקל ביחס לדולר בהשוואה למטבעות האחרים. מתחילת השנה ועד לפני שבוע המטבעות של קנדה, נורבגיה, אנגליה ועוד לא מעט מדינות התחזקו מול הדולר יותר מאשר השקל. אולם בשבוע שעבר השקל טיפס מהר מאוד והתחזקותו הייתה משמעותית יותר וחדה משאר המטבעות. במצב זה לבנק ישראל לא הייתה ברירה אלא להתערב בצורה מאסיבית במסחר במט"ח. הסיבות לאותה קפיצה של השקל בשבוע האחרון קשורות לעלייה חדה בציפיות ריבית בישראל".
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, וקובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחסים לסערה בשוק המט"ח ולתגובה האפשרית של בנק ישראל (הדברים נאמרו בטרם שינוי המגמה בדולר וביורו לעומת השקל): "על רקע תנאי המאקרו החיוביים מאוד של המשק הישראלי, השקל שב והתחזק במונחים ריאליים והגיע לאחרונה לרמות השיא ההיסטוריות. במידה שבנק ישראל ישוב להתערב בשוק 'רטורית', או ברכישות בפועל, בתזמון שהוא יבחר, נראה שהיעד הבלתי מוצהר יהיה בסדרי גדול של 'קצת מתחת' ל-3.20, זאת בהיעדר שינויים של הדולר בעולם. במידה ובנק ישראל יפתיע מאוד וימשוך את ידו לחלוטין משוק המט"ח, דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת, הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף אל מתחת לכ-3.10 שקלים לדולר. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיער עליית מדד המחירים לצרכן בישראל ויתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי 2022 כפי שבא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לאחרונה".
בפמן ולוי מציינים כי "בנק ישראל הזכיר לא פעם את המונח 'חלון שער החליפין הדינמי', המהווה טווח 'שער חליפין הוגן' על הגורמים המאקרו כלכליים. נראה שבנק ישראל מכוון את מדיניות ההתערבות שלו בשוק תוך התחשבות במידת התאמת שער החליפין בפועל לטווח המשתמע מן החלון הנ"ל. כאשר תנאי המאקרו של המשק הישראלי מתחזקים, החלון עשוי לזוז ולאפשר מקום רב יותר לתיסוף של השקל. לא מן הנמנע שנעשה כיוונון כזה של החלון בחודשים האחרונים, תוך מתן אפשרות להתחזקות מוגבלת של השקל, גם כביטוי להכנסת מרכיב גדל יותר של אי וודאות למסחר. יתכן שהמהלך של הימים האחרונים לכ-3.11-3.16 שקל לדולר, מהווה חריגה מאותו חלון. עתה נותר לראות האם, מתי ובכמה בנק ישראל יגיב. בראשית השנה, כאשר השער ירד לכ-3.11-3.13 שקל לדולר, בנק ישראל הגיב עם הכרזה תקדימית של תכנית רכישות".
2 צפייה בגלריה
אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי מיטב דש; "לבנק ישראל לא הייתה ברירה אלא להתערב בצורה מאסיבית"
(צילום: עומר לוי Mikest doghouse)
לדבריהם, "בנק ישראל חופשי להתערב בשוק והצהיר על גמישותו ונחישותו בעניין ניהול שער החליפין מספר פעמים בחודשים האחרונים. בנק ישראל הצהיר שאף אם התנאים הבסיסיים תומכים בהתחזקות השקל, ברצונו למתן את התהליך, זאת מתוך התחשבות בסקטור העסקי הישראלי. נראה שהיבט זה, של 'שמירה' על הסקטור העסקי מפני פגעי תיסוף 'מהיר מדי', תוך הימנעות מפני הגעה לשער החליפין ריאלי של שיא כל הזמנים, יהיה במסגרת שיקוליו של בנק ישראל בבחירת צעדיו בעתיד הנראה לעין. לא מן הנמנע שהשתהות בתגובה עשויה להיות מכוונת וזאת במטרה שהשוק יפנים את האפשרות של סיכון התיסוף".
עוד הם מציינים כי "לאחרונה, נפתח פער ניכר בין ציפיות השוק לגבי קצב והיקף העלאות הריבית, לבין הצהרת בנק ישראל, ותחזית חטיבת המחקר. הפער בא לידי ביטוי, בציפיות השוק להעלאת ריבית מהירה, כך שלפי ציפיות שוק הנגזרים, הריבית הממוצעת בין נובמבר 2022 לנובמבר 2023 תהיה כ- 1%, בעוד בנק ישראל צופה העלאת ריבית אחת (של 0.15 נ"ב) בסוף 2022. הערכת השוק לגבי מהלך מהיר יחסית של העלאת ריבית קיימת למרות שהאינפלציה בפועל בישראל נמוכה מזו של ארה"ב ושל גוש האירו ולמרות הצהרות בנק ישראל לגבי 'דרגות החופש' הרבות המצויות בידיו. פער זה בנושא צפי הריבית מסביר חלק מהתיסוף של השקל לאחרונה, שכן העלאת ריבית מהירה כזו בישראל, אם אכן תתממש, במקביל לסביבת אינפלציה נמוכה בהשוואה גלובלית, תעלה את התשואה הריאלית בשקל, ומייצרת לחץ נוסף לתיסוף השקל. השאלה בעניין זה, היא מי צודק? ולהערכתנו, עמדתו של בנק ישראל ונכונותו להפגין סבלנות לגבי הידוק מוניטרי תואמת את תמונת המצב הכלכלית ואת העלייה באינפלציה אל מרכז היעד".
לאומי: "בנק ישראל הצהיר שאף אם התנאים הבסיסיים תומכים בהתחזקות השקל, ברצונו למתן את התהליך, זאת מתוך התחשבות בסקטור העסקי הישראלי"
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות: "ככל שהתיסוף בשקל נמשך ועוד בקצב מהיר כל כך – הסיכון גדל! בנק ישראל ירצה להישאר רלוונטי וכבר אמר כי יפעל כשיזהה עיוותי שוק. האם הדהרה הנוכחית של הדולר אינה עיוות שוק? לא בטוח, ולכן גדל הסיכוי שבנק ישראל יתערב בכמות או בעיתוי שיפתיעו את הסוחרים. מכל מקום, בנק ישראל עובר למדיניות עמומה יותר כעת ומבחינת הסוחרים בשוק המט"ח אי הוודאות גדלה ונחוצה זהירות יתר".
תגובת מנחם לשינוי הכיוון התוך יומי בשער השקל לעומת הדולר והיורו: "בנק ישראל עוקב ומשגיח מקרוב מאוד על התנהלות השקל כנגד הדולר. ככלל, הוא אינו פועל כדי לשנות כיוון, או להטות מגמה, וכך היה גם כשהכריז על התוכנית לרכוש 30 מיליארד דולר בתחילת השנה. ההכרזה על התוכנית הייתה אמצעי לשפר את השקיפות בשוק המט"ח והתבצעה בד בבד עם תוכניות הרכישה האחרות של הבנק, כולל רכישת אג"ח ממשלתיות ואג"ח חברות".
לדברי מנחם, "בנק ישראל יכול היה באותה מידה לבחור בשעתו חלופה אחרת, כגון הכרזה על שער מקסימום לשקל ורכישת מט"ח לפי הצורך על מנת להגן עליו. לכן, עצם סיום התוכנית, מעבר להשפעה הראשונית, לא אמור לשנות את אופן הפעולה של בנק ישראל בשוק המט"ח ברמת היום-יום".
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות: "בנק ישראל פועל כשהוא מזהה עיוותים בשוק המט"ח, אך לא במטרה להטות מגמה"
מנחם הוסיף כי "כעת, המדיניות אמנם תהייה שקופה פחות, אך בנק ישראל אומר כבר לאורך שנים כי יפעל אם יזהה עיוותים שיוליכו לתיסוף יתר (או פיחות יתר) של השקל, בהינתן הסביבה הכלכלית של המשק. היום ראינו בהחלט דוגמא לכך. הייסוף של השקל בתחילת היום היה מהיר מאוד, ללא הסבר כלכלי, הגיוני וישיר, בהמשך לריצה בימים האחרונים. הדבר הכשיר את הקרקע לפעולה של בנק ישראל (ככל שפעל) ולכן לא ממש הפתיע".
לסיום אמר מנחם כי "מדובר במסר לפעילי שוק ההון שעצם סיומה של תוכנית רכישות המט"ח לא משנה דבר מבחינת הגישה העקרונית של בנק ישראל כלפי שוק המט"ח והמחויבות לשמור על יציבותו. במבט קדימה, צפוי שהתנודתיות בשער החליפין תישאר גבוהה ותשקף את כל הכוחות הפועלים כיום, בכיוונים מנוגדים, על השקל".
