סגור

המוסדיים רוצים חוק שיבטיח ייצוג נשי, רשות ני"ע מחזירה את הכדור אליהם

לדברי יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה "המוסדיים מבקשים חקיקה לייצוג מינימלי של נשים בשל אינטרסים צולבים" וחוסר רצון להתעמת עם בעלי שליטה. הרשות מעדיפה שהשינוי יבוא מהשטח. כלומר, מהמוסדיים

זה לא סוד שנשים סובלות מייצוג חסר בשוק ההון המקומי. לפי נתונים שהוצגו בוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, בדירקטוריונים של כמעט חצי מהחברות שנסחרות במדד ת"א 125, שיעור הנשים נמוך מ־20%. אך נראה שאיש לא רוצה לקחת אחריות לשינוי המצב.


רשות ני"ע מעודדות את המוסדיים לפעול להגדלת ייצוג נשי, ולדברי יו"ר הרשות ענת גואטה המוסדיים מבקשים ממנה להוציא עבורם את הערמונים מהאש ולפעול להסדרת הנושא בחקיקה, משום שלטענתם אינטרסים צולבים מונעים מהם לפעול להגדלת ייצוג נשי באופן עצמאי. לדברי המוסדיים, הצבעה נגד דירקטורים גברים כדי להגדיל ייצוג נשי, תביא להתנגשויות עם בעלי שליטה או עם חברות־בנות או חברות־אחיות שגם במניות שלהן הם מחזיקים. כפי שאמרה גואטה, החלטה כזו "תייצר חיכוך לא נוח מול בעלי השליטה, בגלל אינטרסים צולבים מרובים".
1 צפייה בגלריה
ענת גואטה יושבת ראש הרשות ל ניירות ערך
ענת גואטה יושבת ראש הרשות ל ניירות ערך
ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע
(צילום: אוראל כהן)

אכן, בישראל, 80% מכספי הציבור מנוהלים על ידי 8 גופים מוסדיים (מגדל ביטוח, מנורה מבטחים, אלטשולר שחם, הפניקס, כלל ביטוח, הראל ביטוח, מיטב דש וילין לפידות). אולם אין בכוונת הרשות לפעול כדי לקדם חקיקה בנושא. לדברי גואטה, שנאמה בכנס שערך פורום "חברות" המקדם איזון מגדרי בדירקטוריונים ובסקטור ההייטק, והתארח בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, "הכוח שלי בנושא הזה לא מגיע מהחוק ומסמכות קונקרטית, אלא מעידוד לאימוץ וולונטרי על ידי חברות. נחוצה גישה רכה", ובכך היא מגלגלת את הבעיה - שנראה שאיש לא רוצה להתעסק איתה - בחזרה למוסדיים.
לדבריה, בעולם רואים ש"רגולציה רכה מניבה פירות כשהיא נתמכת בלחץ משמעותי מצד משקיעים מוסדיים. הרשות מעוניינת ליצור תהליך בריא של ברירה טבעית, כך שהנשים הראויות תגענה לתפקידים הללו". לדברי גואטה, גם המוסדיים מבינים שאם הם לא יעשו זאת, הם יאבדו לגיטימציה מהלקוחות שלהם. "כדי שזה יקרה, כל אחת מאיתנו צריכה להפעיל לחץ על הגופים המוסדיים שדרכם היא מושקעת ולהבהיר שזה נושא שחשוב לה. כשמוסדיים מרגישים את הלחץ הזה מגיע מהלקוחות - הם מקשיבים".
נכון להיום, בית ההשקעות פסגות הוא היחיד שהכריז על מדיניות ברורה בנושא. בתחילת 2021 הודיע בית פסגות שיתנגד לכל מינוי של דירקטור גבר בכל דירקטוריון שיש בו פחות מ־20% נשים. בפסגות מדגישים כי הנשים ייבחנו לפי אותם קריטריונים שלפיהם נבחנים הגברים.
ההחלטה התקבלה בפסגות שלושה חודשים לפני שנחתמה בפברואר 2021 העסקה למכירת בית ההשקעות לאלטשולר שחם גמל ופנסיה, החברה־הבת הציבורית של בית ההשקעות אלטשולר שחם, תמורת 910 מיליון שקל (באלטשולר שחם השאירו בידיהם את פעילויות הגמל והפנסיה, ומכרו נתחים אחרים מבית ההשקעות, דוגמת פעילות קרנות הנאמנות, לוואליו קפיטל שבשליטת רני צים תמורת 405 מיליון שקל).
במקביל, מנהלת ההשקעות הראשית של פסגות גת מגידו, שהיתה אחד מהגורמים שדחפו להחלטה להתנגד למינוי גברים לדירקטוריונים ששיעור הנשים בהם נמוך מ־20%, עזבה את בית ההשקעות. בגלגולו החדש נכתב במדיניות ההצבעות שלו כי "בחברות שהרכב הדירקטוריון יהיה בעל ייצוג נשי של 40% ומעלה יינתן לכך משקל חיובי בעת בחינת מדיניות התגמול בחברה". כלומר, פסגות תחת צים תתמוך בתגמול לבכירים בחברות שבדירקטוריון שלהם נשים הן לפחות 40%.