חשיפהממאסר עולם במעשיהו לאחוזת בית: רוצח לוכד הנחשים בדרך לבורסה
חשיפה
ממאסר עולם במעשיהו לאחוזת בית: רוצח לוכד הנחשים בדרך לבורסה
הראל הרשטיק, האיש שרצח את לוכד הנחשים יעקב סלע ב־1996 וריצה 25 שנות מאסר, הוא המוח הטכנולוגי מאחורי סנט־טק - חברה שמפתחת מכשיר לזיהוי קורונה באמצעות נשיפה, ושעתידה להתמזג עם השלד הבורסאי נקסט ג'ן; יעקב עמידרור, יו"ר נקסט ג'ן, אף העיד לטובת הרשטיק בוועדת השחרורים, ועורכת הדין שייצגה אותו תתמנה בה לדירקטורית; על המשקיעים בחברה נמנים גם שולם לפידות, ג'קי בן־זקן ועמנואל רוזן
יש דיווחים שגרתיים לבורסה שעוברים מתחת לרדאר, אך לעתים טומנים בחובם סיפורים יוצאי דופן.
המקרה הנוכחי הוא כזה ‑ רוצח מורשע שבשנות מאסרו בכלא עסק בפיתוחים רפואיים, ועם שחרורו המוקדם אחרי 25 שנה כ"אסיר ברישיון" בתנאים מגבילים מוביל את החברה שייסד, ובה שותפים גם אנשי שוק הון מוכרים, למיזוג אל תוך שלד בורסאי הנסחר בתל אביב.
וזה עוד לא הכל: יו"ר החברה שלתוכה יתמזג הסטארט־אפ - שגם העיד לטובת הרוצח בוועדת השחרורים ‑ הוא לא אחר מראש המל"ל לשעבר ואלוף במיל'.
התבשיל המוזר הזה אמור להגיע בקרוב להצבעת בעלי המניות של השלד הבורסאי, שאמורים לאשר את מינוי ה"מוח" מאחורי הפיתוח, כלומר את הרוצח המשוחרר, לסמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי ואת עורכת הדין שליוותה אותו בעתירות נגד שירות בתי הסוהר ‑ לדירקטורית.
כף יד מבצבצת מתוך האדמה ברמת הגולן
אבל לפני כן, קפיצה אחורה לחודש מאי 1996. הנערים שיצאו אז לטיול ברמת הגולן נבעתו, כאשר מתוך האדמה בצבצה לה כף יד, והזעיקו מיד את המשטרה. הגופה שהתגלתה במקום זוהתה כזו של לוכד הנחשים הידוע יעקב סלע מקיבוץ מורן, שנעדר קרוב לחודש.
מהר מאוד הצליחו החוקרים להתחקות אחר האדם האחרון שפגש בו ‑ הראל הרשטיק, בן 20 מקיבוץ דגניה ב'. תעודת הזהות של הרשטיק, כשתמונתו גזורה, נמצאה ברכבו של סלע שאותר באזור הכנרת, ובעת מעצרו נמצאו על הרשטיק גם מפתחות רכבו של הנרצח וצ'קים לפקודתו.
סלע, שהיה מוכר כמבריח נחשים ארסיים שגידול חלק מהם אסור בישראל, גרר אחריו עדת מעריצים ותלמידים. הרשטיק היה אחד מהם, אולם היחסים בין השניים ידעו עליות ומורדות. במקביל, אמו, רינה הרשטיק, ניהלה עם סלע קשר רומנטי.
אלא שאז סלע תפס את הרשטיק גונב ממנו המחאות בסכום של 49 אלף שקל, והסכים לא להתלונן עליו במשטרה בתנאי שישיב לו את הכסף בריבית של 100%. הרשטיק הסכים, אך לא החזיר את הכסף, ואף הגדיל לעשות ורימה את סלע כאשר רכש באמצעות כרטיס האשראי שלו שני מחשבים ניידים.
באמצע אפריל 1996 הרשטיק שיטה במשך כמה ימים בסלע שבכל רגע הוא עומד לפרוע את חובו, אך בפועל ‑ כפי שלימים נקבע בבית המשפט המחוזי בחיפה ובהמשך גם בבית המשפט העליון ‑ רקם תוכנית רצח. השניים קבעו שסלע יאסוף את הרשטיק מכפר סבא, וייסעו לחיפה, כביכול כדי להחתים עו"ד של חברה שבבעלותו, שיאשר להוציא ממנה כספים לצורך תשלום החוב.
לנסיעה הצטרף חבר של הרשטיק, דן קניג, שהיה מעורער בנפשו. באמצע הדרך הרשטיק התחזה כמי שצריך להקיא וביקש מסלע לעצור בצד.
או אז שלף קניג אקדח שנטל הרשטיק מאמו וירה בסלע, בהוראתו והדרכתו של הרשטיק, שלושה כדורים בגבו. לאחר מכן ירה גם הרשטיק כדור רביעי בראשו של סלע. השניים נפטרו מהרכב וקברו את הגופה, אך אלה כאמור נמצאו והובילו להעמדתם לדין ולהרשעתם.
מלבד בעבירת רצח, הורשע הרשטיק ב־1998 גם בשיבוש מהלכי משפט (לאחר שניסה לתאם עדויות לצורך יצירת אליבי לשעת הרצח), קשירת קשר לביצוע רצח, גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף והתחזות לאחר. הוא נידון למאסר עולם, שנקצב ל־30 שנה מרגע מעצרו — עד מאי 2026. הרשטיק ריצה את עונשו בכלא מעשיהו.
תוארי דוקטורט בכימיה ובמתמטיקה בכלא
במהלך שנותיו בכלא המשיך הרשטיק בלימודיו האקדמיים, שנקטעו לזמן מה עם מאסרו. כבר בילדותו הוא אובחן כילד מחונן, השלים בגרות בכיתה י"א והתחיל תואר במדעים בגיל 17 (לצורך כך נדחה גיוסו לצבא).
בכלא הוא השלים שני תוארי דוקטורט — בכימיה ובמתמטיקה, ובנוסף החל לעסוק בפיתוחים למיניהם, "ופעילויות עסקיות שאותן הוא מנהל מחוץ לכותלי בית הסוהר", כפי שנכתב באחד האבחונים הפסיכולוגיים שנערכו לו, שבו צוין עוד כי "האסיר מעורב במספר חברות מחוץ לכותלי הכלא".
הרשטיק נהג לעתור לא מעט נגד שב"ס, בין השאר כדי לקבל מחשב, שעליו יוכל לעבוד ולקדם את הסטארט־אפ שהקים עם שותפים כבר לפני יותר מעשור בשם "ספקטרוסנס". החברה התהדרה בפיתוח מכשיר לגילוי מחלות סרטן בצורה לא פולשנית באמצעות נשיפה ומכשיר המאתר חומרי נפץ וסמים ממרחק על ידי בדיקת האוויר. כמו הרבה חברות הזנק, החברה לא הצליחה להמריא והתמוססה.
ניסיונו של הרשטיק לפני חמש שנים להשתחרר בניכוי שליש, בין השאר בשל מצבו הבריאותי, לא צלח. השנה הוא עתר שוב לשחרור מוקדם על תנאי. הוא הגיש לוועדת השחרורים חוות דעת שונות לגבי בריאותו הירודה, השינוי שעבר בכלא בעזרת טיפולים פסיכולוגיים ומסוכנותו הנמוכה לאלימות חוזרת.
לוועדת השחרורים הגיע ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור, שסיפר כי התרשמותו מהרשטיק "חיובית ביותר" וכי הוא אדם "שיכול לעמוד מול משברים ולא לאבד את האיזון הפנימי"
נציג היועמ"ש התנגד וטען כי "מדובר במי שמסוכנותו לשלום הציבור לא אוינה ולא ניתן לומר כי הוכיח עמידה בדרישות חוק שחרור על תנאי".
בעקבות זאת נערך דיון בוועדה, שאליו הגיעה גם דמות מפתיעה במיוחד כדי להעיד לטובת הרשטיק ‑ האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר יו"ר המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), וכיום יו"ר השלד הבורסאי נקסט ג'ן ביומד, שנסחר בתל אביב לפי שווי של כ־135 מיליון שקל.
השלד מבקש למזג לתוכו את מלוא פעילות חברת סנט טכנולוגיות רפואיות (סנט־טק מדיקל), שהקים הרשטיק, שהוא גם בעל מניות מרכזי בה ו"המוח" הטכנולוגי שלה, ביחד עם ד"ר אהוד קנטור, שהיה שותפו גם בסטארט־אפ הקודם, ועם משקיע הביומד האמריקאי דרו מוריס, בן למשפחה עשירה הפועלת בתחום הנדל"ן.
גם הפעם, במה שמזכיר את ההמצאה ההיא מלפני עשור ומתבסס על טכנולוגיה דומה, מדובר על פיתוח "ינשופון" שבאמצעות נשיפה בו ניתן יהיה לזהות מגוון רחב של וירוסים ומחלות ממאירות. אך עיקר ההתמקדות כיום היא בזיהוי נגיף הקורונה באמצעות נשיפה. ככל שהמגפה בעולם תימשך, לפיתוח כזה, אם ייצא לפועל, יש פוטנציאל עסקי רב.
עמידרור סיפר לוועדה שהיה לו חשוב לספר בשבחו של הרשטיק אף שבאותה עת התקיימה מסיבת יום ההולדת של בתו.
הוא תיאר כיצד הרשטיק מוביל את הפיתוח של סנט־טק מדיקל מתוך כותלי הכלא, ואמר כי החברה "נמצאת בפני פריצת דרך מדעית". הוא ציין כי הוא נמצא עם הרשטיק בקשר טלפוני רציף, על מנת שהאחרון יספק פתרונות לבעיות שבהן נתקלת החברה, וכי התרשמותו ממנו היא "חיובית ביותר. במשך השעות שדיברתי איתו בטלפון לא שמעתי אותו מעולם מתפרץ או מרים את קולו.
ניכר בו כי מדובר באדם שיכול לעמוד מול משברים ולא לאבד את האיזון הפנימי", אמר עמידרור והוסיף כי החברה שהקים מחכה לשחרורו בכיליון עיניים, וכך גם בת זוגו הנוכחית, שהיא אחת המדעניות בחברה. "מחכה לו חברה (בצירה), חברה (בקמץ) וחבורה שתעטוף אותו", אמר.
הוועדה ציינה בפרוטוקול הדיון כי דבריו של עמידרור נתמכים במסמכים נוספים שהוגשו אליה, "המדברים טובות על האסיר ועל מרכזיותו בפעילותה של סנט־טק מדיקל ועותרים לשחרורו המוקדם... לא רק עבורו, אלא גם עבור הציבור כולו שעתיד ליהנות, כך התקווה, מפירות המוצר שאותו מפתחת החברה".
הוועדה החליטה על שחרורו המוקדם של הרשטיק, כאשר הוא יהיה בפיקוח הדוק לפחות שנתיים — מעצר בית לילי, כולל איזוק אלקטרוני, החל מ־22:00 ועד 6:00, השתתפות בטיפול פרטני, התייצבות לחתימה בתחנת המשטרה פעמיים בחודש וצו עיכוב יציאה מהארץ עד תום תקופת מאסרו ב־2026.
הוועדה ציינה כי הוא אינו מחויב לעבוד לנוכח מצבו הרפואי, "אך נרשמה העובדה כי הוא עומד בראש פרויקט רפואי, שאותו הוא מתכוון להמשיך ולקדם לאחר המאסר".
הדיווח על המיזוג הקפיץ את המניה
כבר באפריל 2020, בשיא הגל הראשון של הקורונה, הודיעה לראשונה נקסט ג'ן לבורסה כי היא בוחנת את האפשרות למזג את פעילות המדיקל של סנט־טק, ומינתה לדירקטוריון שלה בעלי מניות מרכזיים בסנט־טק: שולם לפידות, מנכ"ל אי.די.בי לשעבר (שמונה אז גם ליו"ר נקסט ג'ן), הכלכלן יניב חברון, והמשקיע האוסטרלי סטיבן ברמייסטר (שאחיו היה ממייסדי סקייפ).
מאז החלה נקסט ג'ן לדווח על ההתקדמות בפיתוח שנעשה במעבדה של סנט־טק בנס ציונה ובניסויים שערכה בבתי חולים על מאומתי קורונה. בהמשך דיווחה החברה על תחילת דגימות במוקדים שונים ולאחרונה על שיתופי פעולה עם איחוד והצלה ועם זרוע המסחר של המכון הביולוגי.
החברה ציינה כי הטכנולוגיה שלה "צפויה לאפשר זיהוי וירוסים באופן שאינו פולשני, על ידי נשיפה לצינורית אוויר, בדומה לבדיקת ה'ינשוף', תוך קבלת תוצאות בתוך שניות ספורות".
ביולי 2020 פורסמה מצגת למשקיעים שבה צוינו שמות חברי הצוות המוביל, אולם ללא כל אזכור להרשטיק, שישב אז עדיין בכלא, אף שהיה דמות מרכזית בחברה, אם כי לא באופן רשמי. כיום, בדיווח לקראת המיזוג, הוא מוגדר כ"מנהל הטכנולוגיות הראשי", תפקיד שאליו מונה במאי 2021, לאחר שחרורו מהכלא.
מניית נקסט ג'ן, שהיתה כבר על סף מחיקה מהבורסה, נסקה מאז דיווחה על הכוונה להכניס לתוכה את הפעילות של סנט־טק בכ־850%, כאשר לשיאה הגיעה בינואר 2021. אולם הסכם המיזוג, שנחתם ביוני 2020, לא יצא לפועל.
סכסוך חריף שדווח לבורסה בין בעלי מניות בסנט־טק — בעיקר בין ברמייסטר לחברון, ששימש אז כמנכ"ל — חשף קופת שרצים: מצד אחד, טענו חברון והחברה כי ברמייסטר ובעל מניות נוסף פעלו "בדרך של תרמית, הונאה ורישום כוזב של השקעה".
מנגד, האשים ברמייסטר את חברון — במכתב התפטרות רועם מדירקטוריון נקסט ג'ן — בניגוד עניינים ובמסירת "דיווחים מטעים" למשקיעים והולכת שולל בכל הקשור לחברת סנט־טק. הסכסוך, שאף התגלגל לבית המשפט, "תקע" את המיזוג המתוכנן והאנדרלמוסיה בחברה חגגה, עד שבעלי המניות המסוכסכים הגיעו לפשרה.
סוגיית המיזוג עלתה שוב על השולחן רק בחודש מרץ השנה. כדי לקדם אותו מונה עמידרור ליו"ר נקסט ג'ן במקומו של שולם לפידות, שמונה למנכ"ל סנט־טק, במטרה לעשות סדר בפן הניהולי בחברה. בסוף ספטמבר פרסמה נקסט ג'ן זימון לאסיפת בעלי המניות שלה, שתתכנס ב־1 בנובמבר על מנת להצביע על אישור המיזוג.
מתווה העסקה כולל הכנסת כל פעילות סנט־טק מדיקל לתוך נקסט ג'ן (תוקם חברה־בת בבעלות מלאה של נקסט ג'ן), כאשר בתמורה יוקצו לבעלי המניות של החברה 75% ממניות השלד.
"הרשטיק שילם את חובו לחברה"
מניות סנט־טק מפוזרות בין יותר מ־100 משקיעים שונים, כך שהצעת מניות נקסט ג'ן תיעשה לפי תשקיף, בהצעה לא אחידה, על פי שיעור האחזקה של כל משקיע. בנוסף, בעלי המניות יהיו זכאים לתגמול בשיעור של 25% מהכנסות החברה הממוזגת למשך ארבע שנים. נראה שהחברה מכוונת גבוה, היות שהתנאי לתגמול הוא שהיא תגיע לשווי שוק של 800 מיליון שקל לפחות.
המשקיע הגדול ביותר בסנט־טק הוא דרו מוריס (בני משפחה נוספים שלו מחזיקים במניות), שחלקו בחברה הממוזגת יעמוד על 8.9%. הבאים אחריו הם יעקב זרחיה (6.9% בחברה הממוזגת) ומשה בירמן (6.5%), הרשטיק עצמו, שגם אחיו בעל מניות בחברה, יחזיק 5.7% בחברה הממוזגת, חברון (4.5%) ולפידות (3.4%).
ברשימה שמות מוכרים כמו ג'קי בו זקן, שבעצמו ישב בעבר בכלא (לא עם הרשטיק) על תרמית ני"ע ויחזיק ב־0.7%; העיתונאי לשעבר וכיום יועץ התקשורת עמנואל רוזן, המייעץ לחברה (0.1%); ועורכת הדין הפלילית ליה פלוס דומב (0.6%), רעייתו של כדורגלן העבר אסי דומב, המוכרת כעורכת הדין שייצגה בעבר רבים מראשי משפחות הפשע וכיום דוקטורנטית להלבנת הון, ואשר ליוותה את הרשטיק במשך כשמונה שנים בעת מאסרו, בעתירותיו נגד שב"ס, ובהובלת העתירה שהביאה להחלטה החריגה על שחרורו המוקדם מהכלא. אף אחד מהמשקיעים לא צפוי להפוך לבעל שליטה.
פלוס דומב אמורה להתמנות גם לדירקטורית בנקסט ג'ן הבורסאית לאחר המיזוג, שם תשב לצידה של מי שעמדה לאחרונה בלב סערה תקשורתית, השרה לשעבר קולט אביטל, המשמשת כדח"צית. עוד אמורים להתמנות לדירקטוריון מטעם סנט־טק ד"ר קרן־אור עמר, יועצת בתחום הפיתוח הקליני, והמשקיע מוריס.
החברה ביקשה שחברון ימשיך לכהן כדירקטור וכך גם היו"ר עמידרור. הדירקטוריון, צוין, יפעל לאיתור מנכ"ל לחברה מתחום הביומד במקומו של לפידות.
האסיפה תצביע גם על מינוי הרשטיק (46) לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של החברה הממוזגת. הוא יקבל אופציות בגובה 0.75% ממניות החברה, שיוכל לממש בתנאי שיעמוד באבני דרך מקצועיות־טכנולוגיות. בתשקיף שצורף ציינה החברה כי "הרשטיק הינו אחד היזמים של החברה ובעל רבים מהפטנטים והידע שעליהם נבנתה החברה. תפקידו כבכיר בחברה חיוני להצלחתה של החברה הממוזגת בהווה ובעתיד".
בנוסף, מוזכר לראשונה כי ריצה 25 שנות מאסר וש"את הטכנולוגיה פיתח מר הרשטיק במהלך מאסרו, והקמת החברה, שמטרתה לסייע בשיפור הדיאגנוסטיקה הרפואית והלחימה במגפות, משקפת את שאיפתו להמשיך ולתרום לחברה בישראל, ומהווה נדבך עיקרי מהליך השתלבותו בה".
בדו"ח הכספי האחרון של סנט־טק צוין כי שכרו של הרשטיק עודכן ממאי 2021 עם מינויו לסמנכ"ל הטכנולוגיות — מ־22.5 אלף שקל ל־40 אלף שקל בחודש, ובנוסף הוצאות רכב ותגמול הוני שקיבל.
בתשקיף מציינת סנט־טק מדיקל כי היא מעסיקה 13 עובדים ו־4 יועצים, היא מתמקדת במו"פ, אין לה הכנסות כלשהן והיא לא צופה מכירות עד לשנת 2022, או אז היא צופה שתחל בפעילות מסחרית. החברה סיכמה את 2020 בהפסד של 25 מיליון שקל ואת המחצית הראשונה של 2021 בהפסד של 15 מיליון שקל.
עוד ציינה כי עדיין אין בידיה אישורים, בארץ או בחו"ל, לשיווק המערכת שלה, וכי כיום היא אוספת את המידע הנדרש באמצעות ניסויים, על מנת להגיש בקשות לקבלת האישורים. בנוסף, עולה כי החברה הגישה כמה בקשות לרישום פטנטים, אך התהליך טרם הושלם.
"הטכנולוגיה מבוססת על טכנולוגיה שהראל והשותפים שלו פיתחו. היום הפטנטים שייכים לחברה והיא כביכול לא תלויה בנוכחות והמעורבות שלו, אבל הוא כן נמצא בחברה ומאוד משפיע על ההתקדמות הטכנולוגית שלה", אומר ל"כלכליסט" גורם המכיר היטב את פעילות סנט־טק, שמספר כי הפיתוח הטכנולוגי בחברה מתקדם ובעל פוטנציאל רב בעולם הדיאגנוסטיקה הרפואית, אף שיש לה דרך ארוכה עד שתגיע לשוק.
"החברה לא קמה כדי לתת פתרון בתחום זיהוי הקורונה. אבל הקורונה יצרה עניין ועזרה לקדם את החברה, שעוד קודם השקיעה הרבה כסף במחקר ופיתוח. הפוטנציאל שלה חורג הרבה מעבר לתחום הקורונה".
לדברי הגורם, "זו התשוקה של הראל בחיים ומשימת חייו היא לקדם את האבחונים המוקדמים של מחלות. כבר בשש וחצי בבוקר הוא נוסע מביתו ברחובות למעבדה ופותח אותה והוא גם זה שסוגר אותה אחרון בערב.
"הוא שילם את חובו לחברה, ואם יש לאדם כישרונות וידע וזו דרכו לעשות תיקון כדי להציל חיים באמצעות הפיתוחים שלו במקום החיים שהוא לקח — צריך לתת לו הזדמנות שנייה, גם אם עשה דברים חמורים מאוד"
שאלת החוקיות
עומד בדרישות החוק, אבל עיני הרשות פקוחות
מבחינה חוקית, אין כל מניעה למנות אדם כנושא משרה בכיר או דירקטור בחברה ציבורית, גם אם הורשע בעבירה החמורה ביותר, ובמקרה הזה רצח.
סעיף 226 בחוק החברות אוסר למנות כדירקטור מי שהורשע בעבירות כלכליות חמורות — למשל שוחד, מרמה, גניבה, זיוף, עבירות מנהלים בתאגיד — רק למשך חמש שנים מיום ההרשעה. סעיף 251א לחוק מחיל את ההגבלות האלה גם על נושא משרה שאינו דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית המגייסת אג"ח.
הרשטיק הורשע ב־1998, כך שהוא עומד בהוראות החוק למינויו לתפקיד בכיר; לרשות ני"ע אין אפשרות חוקית להתערב במהלך. עם זאת, פרטי עסקת המיזוג — שבמסגרתה הוצף לראשונה הקשר של הרשטיק לחברה — נבדקים בימים אלה על ידי רשות ני"ע, כחלק מהמעקב אחר כניסת פעילות חדשה לתוך חברה ציבורית.
נקסט ג'ן כבר היתה בעבר תחת עיניה הבוחנות של הרשות. בתחילת השנה פנתה הרשות לחברה וביקשה ממנה הסברים ומסמכים ביחס לגיוס כספים שביצעה, ובהמשך דרשה הבהרות בקשר לפעילות של סנט־טק שדווחה.
החברה ספגה פעמיים עיצומים כספיים שהטילה הרשות בתוך שנה, בשל פרט חסר בדיווח ובשל אי־מינוי יו"ר דירקטוריון במשך קרוב לשנה — שני האירועים בתקופה שלפני כניסת הצוות הניהולי הנוכחי לחברה.
גורמים הקשורים לנקסט ג'ן אומרים כי בחברה ביקשו לתת גילוי מלא על עברו של הרשטיק במתאר העסקה, שפורסם לקראת האסיפה, כדי שכל המידע יהיה בידי המשקיעים. כך, ציינו, "אם למשקיע מכל סיבה שהיא לא מתאים להשתתף במימון חברה שמעסיקה אסיר משוחרר, יהיה לו המידע הרלבנטי".
