בלעדיהבורסה גייסה את דיויד גילה לעימות שלה מול הבנקים
בלעדי
הבורסה גייסה את דיויד גילה לעימות שלה מול הבנקים
חוות הדעת שהבורסה הזמינה מיו"ר רשות ההגבלים בעבר תומכת בדרישה שהבנקים ימכרו מניותיהם בבורסה. אלה מתנגדים שכן המחיר בחוק הוא כרבע משווי הבורסה כיום. הבורסה תנסה לאלצם למכור במסגרת הפיכתה לחברת אחזקות
מכבש הלחצים של איתי בן זאב: מנכ"ל בורסת תל אביב איתי בן זאב מנסה להתניע שוב מהלך להפעלת לחץ על הבנקים, שיוביל למכירת יתרת מניותיהם בבורסה. אם המהלך יתממש, הוא יזרים לבורסה יותר מ־300 מיליון שקל, שאותם יהיה עליה להקצות להשקעות בטכנולוגיה. ל"כלכליסט" נודע כי לצורך קידום המהלך פנתה הבורסה ליו"ר רשות ההגבלים לשעבר דיויד גילה ולפרופ' עמרי ידלין, שהכינו שתי חוות דעת התומכות במכירת מניות הבנקים.
במסגרת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, שהבורסה פרסמה שלשום בערב, מצוין כי כחלק מהתוכנית האסטרטגית שלה היא מבקשת לבצע שינוי מבני שיהפוך אותה לחברת אחזקות — דבר שמצריך שינוי במניות שמחזיקים כיום בעלי מניות הבורסה לני"ע, שבעצמה נסחרת בבורסה. מדובר בשינוי שהוא לכאורה טכני, אבל בפועל הוא בעייתי בכל הקשור למניות שהבנקים מחזיקים בבורסה. לפי חוות דעת שקיבלה הבורסה, נחשבת הפיכתה לחברת אחזקות לאירוע מכירה, ולכן הבנקים צריכים למכור את המניות לפי תקרת המחיר שהחוק מאפשר להם.
עדיין בעלי מניות: הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי. בעבר היו הבנקים בעלי המניות המרכזיים בבורסה, ובמסגרת הפרטתה ב־2017 נקבע כי הם ושאר חברי הבורסה יחויבו למכור את מרבית מניותיהם, ויוכלו להחזיק בפחות מ־5% מהמניות כל אחד. גם על האחזקה המוקטנת הזו הוטלה מגבלה: אפשר יהיה למכור את המניות לפי שווי של עד 508 מיליון שקל, אך מאז ההפרטה רשמה הבורסה צמיחה חדה בפעילותה, והיא נסחרת כיום לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל — גבוה מפי ארבעה לעומת השווי שבו ניתן למכור את המניות.
מרבית חברי הבורסה הוותיקים מכרו את המניות, וככל הידוע נשארו כיום מניות בעיקר בידי הבנקים הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי, שכל אחד מהם מחזיק, לפי הערכות, ב־4.9% מהמניות. מדו"חות הבורסה עולה כי כלל האחזקות של חברי הבורסה במניות המוגבלות במחיר המימוש עומד על 18.2% ממניות הבורסה. המשמעות היא, שבעוד המניות הללו שוות כיום כ־420 מיליון שקל, לפי החוק אפשר למכור אותן לפי שווי של 93.5 מיליון שקל. הפער, שעומד על 326.5 מיליון שקל, אמור לפי החוק לזרום לקופת הבורסה ולשמש להשקעות בתשתיות ובטכנולוגיה.
בן זאב, שמנסה כבר זמן מה להתניע את מהלך המכירה, ניסה לפני קרוב לשנתיים להכין תוכנית, שכוללת תמריץ כספי לבנקים למכירת מניותיהם. אולם רשות ניירות ערך בלמה את התוכנית, בנימוק שתמריץ כזה נוגד את חוק הפרטת הבורסה ויהיה לא הוגן כלפי בנקים שכבר מכרו את מניותיהם בידיעה שמחיר המניה מקובע.
ביוני האחרון פרסם "כלכליסט" כי בן זאב פנה לבנקים ודרש מהם למכור את אחזקותיהם, שכן המשך האחזקה מהווה ניגוד עניינים שאינו תואם את חוק ניירות ערך ופוגע בסחירות של מניית הבורסה, כאשר קרוב ל־20% מהמניות אינן נסחרות. כמובן שמכירת המניות גם תעשיר את קופת הבורסה ותקצה לה משאבים משמעותיים לביצוע השקעות.
אך הבנקים לא ממש התרגשו וסרבו למכור את המניות במחיר שנקבע, הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק. במקביל, שינה בן זאב את מדיניות הבורסה, הפסיק את חלוקת הדיבידנד, ועבר למדיניות של רכישת מניות עצמית. בחלק מהבנקים זעמו על ההחלטה וטענו כי נועדה להפעיל עליהם לחץ למכור, אולם בבורסה דוחים טענה זו, ואומרים כי המעבר נעשה ממניעים ענייניים, וכי לגיטימי לעבור לרכישת מניות עצמית, שמהווה הבעת אמון במניה.
כעת יוצא בן זאב למהלך נוסף, שאמור ללחוץ על שלושת הבנקים, ולצורך כך הצטייד בחוות הדעת של גילה ושל ידלין. בחוות הדעת, שלא נשלחו במלואן לבנקים, נטען כי עליהם למכור את המניות בשל פוטנציאל ניגוד העניינים, והחשש שהמצב שבו הם מחזיקים בשיעור משמעותי מהמניות אינו עומד בדיני התחרות.
עוד נטען, כי התמורה שהבנקים זכאים לקבל ממכירת מניות הבורסה אינה אמורה לכלול דיבידנדים שחולקו מההפרטה. כלומר, הבורסה דורשת מהבנקים, כי בעת המכירה יקוזזו להם הדיבידנדים שקיבלו מ־2017. לפיכך, אם על פי נוסח החוק הבנקים יכולים למכור את המניות תמורת 5.08 שקלים למניה, הרי שהתמורה שיקבלו בפועל היא לפי מחיר של 4.59 שקלים בלבד (בניכוי הדיבידנדים שחולקו). כלומר, במקום 93.5 מיליון שקל, הם יקבלו 84.5 מיליון שקל.
הבורסה שלחה לדירקטוריונים של שלושת הבנקים מכתב בנושא, אולם דרישתה נדחתה. הבנקים אינם מתכוונים למכור את המניות, שכן לדבריהם לשון החוק קובעת כי הם זכאים להמשיך ולהחזיק בהן. בחלק מהבנקים אף זעמו מאוד על הפעלת הלחץ מצד בן זאב ושלחו מכתב תשובה תקיף. בחלקם לא פוסלים את מכירת המניות, אך מסרבים למכור לפי השווי שנקבע בחוק, לנוכח הפער הדרמטי בינו לבין שווי השוק הנוכחי של המניות.
כעת מקווים בבורסה שהמהלך להסבת הבורסה לחברת אחזקות ילחיץ את הבנקים וייאלץ אותם למכור, אך ההערכות הן שסוגיה זו עוד עשויה להתגלגל לבתי המשפט.
הירידות בשווקים הורידו את הרווח של הבורסה ב־10%: מדו"חות הבורסה עולה כי היא סיימה את הרבעון השלישי עם רווח של 8.8 מיליון שקל, ירידה של 10% לעומת הרבעון המקביל. הרווח ירד למרות העלייה בפעילות, שהובילה לשיפור של 15% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל — לסכום של 86 מיליון שקל. הירידה ברווח נובעת מהירידות בשווקים, שכתוצאה מהן רשמה הבורסה הוצאות מימון של 4.1 מיליון שקל לעומת הכנסות בסעיף זה של 1.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. המעבר להוצאות מימון ברבעון נובע מתשואה שלילית של 2.2% על השקעות החברה באג"ח מדינה, לעומת תשואה חיובית בשיעור של כ־1.0% ברבעון המקביל ב־2021. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2022 רשמה הבורסה רווח של 37.6 מיליון שקל, עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה.
העלייה בפעילות נובעת מגידול במחזורי המסחר. בבורסה מציינים כי בתשעת החודשים הראשונים של 2022 עמד מחזור המסחר היומי הממוצע במניות על 2.4 מיליארד שקל — עלייה של 27% לעומת 2021. לעלייה במחזורי המסחר תרמו בעיקר התנודתיות בשערי המניות ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים.
