אחרי ביטול עילת הסבירות: הדולר מזנק מעל ל-3.66 שקלים
אחרי ביטול עילת הסבירות: הדולר מזנק מעל ל-3.66 שקלים
המטבע הישראלי מאבד גובה מול מחאת המונים בירושלים והעברת החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת; מוקדם יותר זינק הדולר ל-3.686 שקלים; היורו מזנק ל-4.05 שקלים
השקל נופל אחרי שהכנסת העבירה בקריאה שנייה ושלישית את החוק לביטול עילת הסבירות. הדולר, שנחלש מוקדם יותר היום ל-3.58 שקלים - קופץ כעת מעל ל-3.66 שקלים. מוקדם יותר ניתר עד ל-3.686 שקלים, היורו מזנק ל-4.05.
עיני המשקיעים בשוקי המט"ח הגלובליים נשואות השבוע לוושינגטון, שם יפרסם הפד ברביעי בערב החלטת הריבית - לפי התחזיות הבנק יעלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס, ל-5.5%. יום לאחר מכן תצא החלטת ריבית בבנק המרכזי של אירופה.
בפגישתו האחרונה מ-14 ביוני, הותיר הפד את הריבית ללא שינוי, על 5.25%, וציין כי הוא צופה עוד 2 העלאות ריבית עד סוף השנה. מאז יצאו בארה"ב נתוני האינפלציה המעודדים של יוני – עלייה של 3% בלבד במדד המחירים לצרכן.
לדברי אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות בית השקעות, "החלטת הריבית של הפד השבוע נראית על פניו החלטה פשוטה אבל היא טומנת בחובה את כל הפלונטר של המדיניות המוניטארית בארה"ב ובעולם בכלל.
מצד אחד האינפלציה במגמת ירידה ברורה כאשר בנתוני המדד האחרונים שפורסמו גם אינפלציית השירותים רשמה ירידה, מה שבהחלט מרגיע את הפד. מצד שני, שוק העבודה האמריקאי עדיין חזק מאוד ומהווה בעיני הפד איום אינפלציוני ברור".
גרינפלד מוסיף מדגיש כי בנוסף לדילמה זו, בניהול מדיניות מוניטארית, יש חשיבות גבוהה מאוד לציפיות האינפלציה בשווקים ואלו עדיין גבוהות מדי בעיני הפד. "מכיוון שהשווקים גם מגלמים העלאת ריבית ביום רביעי ובמובן זה ההחלטה של הפד היא למעשה קלה. זאת משום שאם הריבית לא תועלה ציפיות האינפלציה עלולות לעלות עוד יותר והפד יאותת לשווקים על אבדן שליטה".
בכל הקשור למגמה בישראל, לדברי יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות, השוק המקומי הפנים את נתוני האינפלציה הנמוכים של יוני - עלייה אפסית במדד המחירים בחישוב חודשי.
"למרות פיחות מתון בשקל, ציפיות האינפלציה לשנה נשחקות אל רמת 2.75% - הנמוכה ביותר מאז מהלך הפיחות בשקל, בינואר האחרון. על רקע זה, הציפיות מבנק ישראל להודעה הקרובה מתכנסות להסתברות של קרוב ל-0% להעלאה. אבל חשוב לא פחות מזה, הציפיות לעוד שנה נעות דרומה גם הן", אומר פנינג. החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תינתן ב-4 בספטמבר.
כלכלני לידר בהובלת יונתן מציינים בסקירה השבועית שגם תמונת המצב בשוק העבודה אינה מצדיקה העלאת ריבית נוספת של בנק ישראל. "שוק העבודה נותר הדוק יחסית אך מסתמנים סימני רפיון ראשוניים, כולל ירידה במספר המועסקים ביוני וגם ירידה מתמשכת בביקוש לעובדים. נתון זה פחות תומך בלחצי שכר ואינפלציה ולכן גם ביציבות בריבית", אומרים בלידר
עוד מציינים בלידר כי "שוק העבודה חזר לשיווי משקל של לפני הקורונה. היחס בין מספר המשרות הפנויות (הביקוש לעובדים) לבין מספר המובטלים (ההיצע של עובדים פוטנציאלים) עומד על 0.7 לעומת 0.67 בסוף 2019. גם שיעור האבטלה ביוני נותר יציב על 3.6% תוך כדי ירידה בשיעור המועסקים, במקביל לירידה בשיעור ההשתתפות (ירידה גם במספר המועסקים וגם ירידה במספר מחפשי העבודה). מסתמנת ירידה גם בביקוש לעובדים כאשר מספר המשרות הפנויות ירד ל-123.7 אלף ביוני מ-126.7 אלף במאי ו-151 אלף לפני שנה".
במבט קדימה טוען אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, ריבית אפסית כבר לא על הפרק, גם לאחר שהמאבק באינפלציה יוכתר בהצלחה.
"בנק ישראל, כמו גם הבנקים המרכזיים האחרים, לא יחזור לריבית אפסית, כפי שהייתה בישראל בין 2015 ול-2021. ניסיון זה לא ממש הוכיח את עצמו כיעיל בהשגת יעד האינפלציה או שיפור בצמיחה (הצמיחה הממוצעת בין השנים 2005-2014 עמדה על 4.2%, לעומת 3.9% בין השנים 2015-2019 בהם הריבית הייתה קרובה לאפס), אך בפירוש גרם להיווצרות הסיכון לבועות, בפרט במחירי הנדל"ן", אומר זבז'ינסקי.
כמו כן, ספק שהאינפלציה תחזור בטווח הקרוב לרמות הנמוכות, כפי שהיו לפני הקורונה. ניסיון העבר מלמד שאחרי זעזוע אינפלציוני לוקח זמן רב עד שסביבת האינפלציה נרגעת. בנסיבות הקיימות של שוק עבודה הדוק ומלחמת הסחר, משימה זאת עוד יותר מורכבת. בנסיבות אלו סביר להניח שריבית בנק ישראל לא תרד מתחת ל-2% גם לאחר ניצחון על האינפלציה, אם יושג", מוסיף זבז'ינסקי.
