האם אפשר להחליף את האמון בבנקים באמון בטכנולוגיה?
האם אפשר להחליף את האמון בבנקים באמון בטכנולוגיה?
הבלוקצ'יין והביטקוין הם בעיני קהילת הקריפטו התרופה למערכת הפיננסית הריכוזית והחולה. את העליונות המוסרית של הטכנולוגיה הזו צריך לקחת בערבון מוגבל מפני שגם מאחוריה עומדים בני אדם הנתונים להשפעה של יצרים וטעויות; כתבה שלישית בסדרה
אנשים אוהבים להצביע על השימושיות במטבעות דיגיטליים בסחר לא חוקי בבבני אדם, נשק וסמים כעדות לשפלותו של תחום הקריפטו. אבל קשה שלא להעריך את יכולתן הנדירה של מטבעות אלה לאפשר לפושעים וללקוחותיהם להשלים עסקאות.
הסיבה לכך ששני צדדים שיש ביניהם מעט אמון מסוגלים לעשות זאת היא משום שטכנולוגיית הבלוקצ'יין שמפעילה את הביטקוין הצליחה (לפרקים) להגשים אחת ממטרותיה העיקריות: לבטל את הצורך במוסדות שגישרו על בעיות אמון ולהחליף אותו בביטחון בקוד אוטומטי לא פוליטי ואדיש למדינה. "הצענו מערכת לעסקאות אלקטרוניות מבלי להסתמך על אמון", כתב סטושי נאקמוטו במסמך המכונן של הביטקוין והבלוקצ'יין, והסביר שתכלית המצאתו היא לחסל את הצדדים השלישיים המהימנים.
"ביטקוין, לראשונה, נותן דרך למשתמש אחד להעביר רכוש דיגיטלי ייחודי למשתמש אחר באינטרנט, כך שההעברה מובטחת, בטוחה ומאובטחת", הסביר מארק אנדרסון, ממפתחי נטסקייפ ומשקיע הון סיכון בולט ב־2014. "כולם יודעים שההעברה בוצעה, ואף אחד לא יכול לערער על הלגיטימיות שלה".
היום הרעיון המיתי הזה שולט בשוק, כאילו בלוקצ'יין עקפה או פתרה את אחת הבעיות הגדולות ביותר שנדרשות כדי לבזר את המערכת הפיננסית: יצירת אמון בין שחקנים. בלוקצ'יין וגם הביטקוין מורמים בהתרגשות למעמד של תרופה לחוליי המערכת הפיננסית העולמית. בהתאם לכך נפוצות היום מימרות (וגם חולצות, ספלים, כובעים ומשטחים לעכבר) כמו "In Code We Trust" שהוא גלגול להכרזת הנאמנות בסטנדרט הזהב: "In Gold We Trust" ואחר כך להכרזת הנאמנות כפי שהיא מודפסת עד היום על הדולר האמריקאי: "In God We Trust".
אמונה עם מחיר גבוה
אולם הביטקוין ומערכת הבלוקצ'ין לא ביטלו את הצורך באמון, אלא רק המירו אמון לצורה אחרת. מי שלא מכיר בכך לא מכיר במגבלות ובסכנות של השוק. אם ארצה להעביר כסף באמצעות הבנק שלי, הבנק יוודא תחילה שיש לי מספיק מזומן כדי להשלים את הפעולה ואז יחייב את החשבון שלי ויזכה את הנמען. בבלוקצ'יין, הדבר נעשה ב"פנקס ציבורי" אליו לכולם יש גישה, והעסקה מאומתת על ידי כורים ומוצפנת לבלוק. זו מערכת אוטומטית שמייתרת את הצורך באמון של סמכויות ריכוזיות. אבל זו ראייה צרה, שכן משתמשים חייבים לסמוך על הטכנולוגיה ועל המערכת.
קוד אינו מחליף אמון אנושי, אלא רק מאפשר אימות של פעולות. לטעון שאתה מאמין ב"מתמטיקה" וב"קוד" ה"נייטרליים", באופן שמחליף באלגנטיות וביעילות את הצורך באמון שמייצרים מוסדות בעלי אינטרסים זו גישה שמסתירה עוצמה. כך למשל כדי לשים מבטחך בביטקוין צריך להאמין בקוד ולסמוך על הצפנה, פרוטוקולים, תוכנה ומחשבים שנכתבו על ידי שחקנים גדולים ונאמני מערכת אחרים. במקרה של ביטקוין מדובר בחמישה גברים לבנים שכתבו את חוקת הביטקוין.
זו אמונה שיש לה עלות גבוהה. הענקת אמון שלא בצדק לבורסה או ארנק מסוימים או אם היה באג בחוזה חכם, עלולה להביא להפסד כל המטבעות לנצח נצחים. זה לא מצב מדומיין. היום אבודים בשוק ביטקוינים בשווי מאות מיליארדי דולרים. אלו אבדו בין היתר בשל הדגש בקהילת הקריפטו על פתירת "בעיית האמון" והטענה כי החליפו שחקנים אנושיים במכונות שלא רגישות לחסרונות אנושיים. אחת הדוגמאות הכואבות ביותר לכך היא כשנפרצה ב־2014 בורסת Mt. Gox היפנית, שהיתה הגדולה בשעתו למסחר בביטקוין, ונגנבו ממנה כל הנכסים.
העיוות הרעיוני חמור עוד יותר מכך. ההיסטוריה של השוק, קצרה ככל שתהיה, מראה שכל העת יש פערים שלא ניתן לגשר עליהם באמצעות טכנולוגיה. פערים אלו מתגלעים לרוב ככל שהמערכות גדולות, ואז מחלחל ספק בהיגיון שנקבע על ידי מי שיצר את הפרוטוקול המקורי אם הוא באמת משרת בצורה הטובה ביותר את המשתתפים.
כשיש מספיק משתתפים שרוצים לשנות את הכללים, הם יכולים לנסות לשכנע אחרים לקחת חלק במערכת האמונות החדשה שלהם. הם עושים זאת בהסכמה מלאה או תוך פילוג המערכת, תוך שימוש בשתדלנות ולעיתים אפילו תוך הפעלת לחץ שגובל בבריונות רשת כדי לממש את השקפת עולמם. המחויבות לכאורה לסדר מבוסס קוד מעניקה במצבים אלו זכויות יתר לשחקנים מסוימים במערכת, שחקנים בעלי מומחיות ולגיטימיות, והם אלו שיוצאים ממנה ומשנים אותה באופן אקטיבי (אירוע המכונה "מזלג"). מי אמר ביטול מוקדי הכוח ולא קיבל? שוק הקריפטו.
טכנולוגיה שדורשת תחזוקה אנושית
אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא אירוע מ־2016 כשקבוצת משתמשים הקימה ארגון מבוזר (Decentralized Autonomous Organization) שהיה אמור לפעול באמצעות קוד על בלוקצ'יין אית'ריום אך זמן קצר לאחר ההשקה, האקר מצא באג בקוד וגנב 50 מיליון דולר מהקרן. משתתפי הקרן פנו אל ויטליק בוטרין, ממציא האת'ריום, וביקשו סיוע כיצד להגיב: האם להגיד ברוח "קוד הוא חוק" ולציית לתנאיו גם אם ניתן לנצלו לרעה, או שיש לתקן את הבאג? בסופו של דבר התקבלה החלטה לשדרג את התוכנה תוך הפרת עיקרון בסיסי בשוק של "אי־שינוי". מי שלא הסכימו המשיכו לפעול על המערכת המקורית בפעולת התפצלות שמכונה "מזלג קשיח". לפי ספירה שמרנית אחת, בביטקוין היו עד היום 105 מזלגות.
"מזלגות" ביטקוין מפורסמים
ויצירתם של מטבעות חדשים נפרדים
3.1.09
יצירת בלוק הביטקוין הראשון
27.12.14
Bitcoin XT
15.1.16
Bitcoin Unlimited
10.2.16
Bitcoin Classic
1.8.17
Bitcoin Cash
23.8.17
Segwit
1.11.17
Bitcoin Gold
15.11.17
Segwit2X
זו רק דוגמה אחת קטנה. למעשה רשתות הבלוקצ'יין שקיימות בשוק מייצרות כל כך הרבה בעיות, שרק מחמירות לאורך זמן, ויש מאמץ בלתי פוסק לתקן אותן. אבל מי מנסה לתקן את הבעיות הללו? הקוד מנסה לתקן את עצמו באופן ספונטני או שזה יתבצע על ידי קומץ אנשים בשר ודם? זה לא צריך להפתיע אנשים שמתעניינים בהיסטוריה של כסף. עדיין לא שרדה שיטה כלכלית מבוזרת באופן מוחלט, כזו שאין מערכת מרכזית שבה משתמשים נותנים אמון.
אנשים רבים לא מחזיקים בביטקוין לא מפני שהם מפחדים מהמטבע – או כפי שחברי הקהילה נוהגים להגיד בשל עצלותם להבין אותו ואת המערכת – אלא מפני שהם לא נותנים אמון בו ובמערכת. זה בסדר בדיוק כפי שזה בסדר מצד אחרים לתת אמון במערכת ולהשתתף בה. אך בכל מקרה יש להבין כי אמון נדרש היום ויידרש תמיד ובכל השלבים בשוק זה. חשוב גם לגלות ביקורתיות וספקנות כלפי חשיבה שמייחסת עליונות מוסרית אינהרנטית לטכנולוגיה הזו כאילו היא פועלת רק לפי צווים טכניים ולא כפי שהיא באמת: טכנולגיה שדורשת תחזוקה אנושית בלתי פוסקת (שיכולה גם להיות פגומה ומושחתת) כדי להגשים את מטרותיה.
