ועדת השרים לחקיקה אישרה: תיקונים לחוק החברות במטרה למנוע "שלטון מנהלים"
ועדת השרים לחקיקה אישרה: תיקונים לחוק החברות במטרה למנוע "שלטון מנהלים"
ההצעה נועדה בין היתר לצמצם את מאבקי הכוח בהנהלות של חברות ציבוריות ללא בעל שליטה, ולהתאים את החקיקה לנהוג בעולם בנוגע לחברות אלה; בין התיקונים שהוצעו - ביטול מינוי דח"צים ובמקומם מינוי דירקטורים בלתי תלויים - תעדוף מינוי דירקטור בלתי תלוי כיו"ר, עם שכר מוגדל
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה תיקונים לחוק החברות במטרה להגן על המשקיעים בחברות ציבוריות ללא בעל שליטה מתופעת 'שלטון מנהלים' – מאבקי כוח בתוך הנהלת החברה שפוגעים בתפקודה התקין והשוטף.
על פי התיקונים שהגיש שר המשפטים יריב לוין, שאותם יזמו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד יחד עם רשות ני"ע, חברה ציבורית ללא בעל שליטה תוגדר כמי שאין בעל מניות המחזיק בה יותר מ-25%.
תיאורטית, כדי לשלוט מעשית בחברה יש צורך ביותר מ-50% מהון המניות אך בפועל, כאשר יש פיזור רב של המניות בציבור כפי שקורה לעיתים קרובות, מספיק שיעור נמוך של אחזקות כדי לזכות ברוב באסיפה הכללית ולשלוט בחברה. מצב דברים זה הוביל לא אחת למאבקי כוח בהנהלות.
על פי התיקונים המוצעים, בחברות ללא בעל שליטה תבוטל החובה למנות שני דח"צים, ותוקם בה ועדה למינוי דירקטורים בלתי תלויים במקום הדח"צים. כמו כן יונחו החברות למנות דירקטור בלתי תלוי מוביל לצד יו"ר דירקטוריון, שמכהן במקביל גם כמנכ"ל. עוד הוצע כי יו"ר הדירקטוריון יהיה זכאי לתגמול נוסף. עסקאות עם מי שמחזיק יותר מ-10% מהמניות תוגדר כעסקת בעלי עניין ותהיה טעונה אישור ועדת ביקורת.
בשנים האחרונות קיימת עליה מתמשכת בנוכחותן של חברות ציבוריות בלי בעל שליטה בשוק ההון הישראלי. לפי הודעת משרד המשפטים, שיעור החברות ללא בעל שליטה עומד היום על 15.7% מכלל החברות שנסחרות בבורסה בת"א ושווי השוק שלהן מייצג כ-23.7% משווי השוק הכללי.
במשרד ציינו עוד כי עד היום חוק החברות הותאם בעיקר לחברות עם בעל שליטה וחסרים בו הסדרי ממשל תאגידי לגבי חברות ללא בעל שליטה שנהוגות בשווקים בעולם, בעיקר בארה"ב ובריטניה.
"הצעת החוק שגובשה ע"י ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים בראשות המשנה ליועמ"ש מאיר לוין קובעת כללים מותאמים לחברות בלי בעל שליטה שמבוססים על המקובל בעולם ובפרט על כללים שנחשבים בסיסיים ואשר נדרשים להבטחת ניהול תקין של חברות בלי שליטה והגנה נאותה על המשקיעים", נאמר בהודעת המשרד.
בין התיקונים המרכזים המוצעים, תיקון הגדרת השליטה - חברה ללא בעל שליטה תהיה כזו שאין בה בעל מניות המחזיק יותר מ-25% ממניות החברה (למעט חריגים); תיקון הרכב הדירקטוריון – בחברות ללא בעל שליטה תבוטל החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים, ותחתיה תיקבע חובה למנות רוב דירקטורים בלתי תלויים כפי שמקובל במדינות רבות ומובילות ב-OECD.
עוד מוצע בעניין הסדרת הליך מינוי דירקטורים, כי לשם הגברת עצמאות הדירקטוריון ומחויבותו לבעלי המניות, תוקם ועדת מינויים שרוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים, שתבחר את המועמדים מטעם הדירקטוריון, לצד אפשרות בעלי המניות להציג מועמדים.
תיקונים נוספים שנכללים בהצעה: התרת תגמול נוסף ליו"ר דירקטוריון בלתי תלוי - נכון להיום יו"ר דירקטוריון שהוא גם דירקטור בלתי תלוי אינו זכאי לתגמול נוסף מעבר לגמול לפי התקנות המשולם לכל דירקטור בלתי תלוי. על מנת לאפשר לו תגמול נאות בגין כהונתו כיו"ר, מוצע לקבוע הסדר המתיר לקבוע גמול שנתי נוסף.
הסדרת עסקאות עם בעלי עניין מהותיים - מוצע לקבוע כי עסקה חריגה עם בעל מניה המחזיק 10% או יותר מאמצעי השליטה בחברה תהיה טעונה אישור ועדת ביקורת והדירקטוריון; כמו כן מומלץ, במקרה של דירקטורון המכהן גם כמנכ"ל, למנות דירקטור בלתי תלוי שיכהן לצידו כדירקטור משותף.
