ההכנסות של יונט קפצו, אבל האתגרים של כחלון עוד רבים
ההכנסות של יונט קפצו, אבל האתגרים של כחלון עוד רבים
חברת האשראי החוץ־בנקאי שבראשה עומד משה כחלון דיווחה על תוצאות מקדמיות ל־2021 שלפיהן ההכנסות זינקו ב־80%. גם המניה התאוששה אחרי שנה קשה. אבל היו"ר עדיין צריך להשיג עוד קווי אשראי ואת אמון המוסדיים
חברת האשראי החוץ־בנקאי יונט קרדיט, שבראש הדירקטוריון שלה עומד שר האוצר לשעבר משה כחלון, דיווחה אתמול לבורסה על תוצאות מקדמיות לשנת 2021. מדובר על דיווח מצומצם למדי, גם ביחס לדיווחים וולונטריים, שלפיו הכנסות החברה ב־2021 עתידות להסתכם ב־33 מיליון שקל. מדובר על עלייה של 80% בהשוואה להכנסות של 18.3 מיליון שקל ב־2020. לפי החברה, הסיבה לעלייה בהכנסות היא "גידול בפעילות מתן האשראי, וכן לאור השקת פעילות המרת מט"ח ברבעון הרביעי, שתרמה להכנסות החברה ברבעון 3.3 מיליון שקל".
יונט לא סיפקה אינדיקציות כלשהן בנוגע לרווח הנקי שלה. ההערכות בשוק הן שאת הרבעון הרביעי החברה תסיים בצורה מאוזנת, כך שאת 2021 כולה תסיים בהפסד של 6.8 מיליון שקל, נמוך בכ־40% מההפסד שנרשם ב־2020 (11.4 מיליון שקל). מניית יונט קרדיט הגיבה לדיווח בעלייה של 3%, בעוד השוק עצמו ירד בצורה משמעותית ומדד הייחוס ת"א־פיננסים ירד אתמול ב־2.5%.
ביונט מעניקים את הקרדיט על ההתאוששות לכחלון, שנכנס לתפקיד היו"ר ביוני האחרון. לפי מקורבים לכחלון ולחברה, הוא "חתר להגדלת פעילות המט"ח ולקיצוץ בהוצאות. הוא הופתע ממה שגילה בחברה — רכבי יוקרה ומשרדים מפוארים ריקים. בזמן הקורונה הוא העביר את רוב העובדים לעבוד מהבית וביטל את הקצאת המכוניות היקרות".
ניכר שבחברה מבקשים לזקוף לטובת כחלון פעולות כגון אלו, בין היתר על רקע הביקורת הרבה שעוררה חבילת השכר שלו. יונט קרדיט העניקה לכחלון שכר בעלות שנתית של 8.3 מיליון שקל לשנתו הראשונה, עבור 80% משרה, משום שלכחלון היה חשוב לשמור על יתר הפעילויות שלו. כחלון קיבל מיונט שכר של 1.3 מיליון שקל, מענק שנתי של 864 אלף שקל ואופציות בשווי של 18 מיליון שקל ביום אישורן, שיכולות להביא אותו עד לאחזקה של 10% בחברה. מדובר על חבילת שכר שמציבה אותו בראש המשתכרים בענף החוץ־בנקאי. זאת, בשעה שיונט קרדיט, שנסחרת בשווי של כ־105 מיליון שקל, היא אחת החברות הקטנות בו. בתוך זמן קצר כחלון הסכים לקצץ 20% מהשכר שלו, והשכר ירד ל־1.04 מיליון שקל. גם תנאי האופציות השתנו ונכרכו בשווי העתידי של יונט.
חרף הקיצוץ, עולה השאלה אם אין פרדוקס בכך שכחלון, המשתכר הגבוה בחברה, מבקש לקצץ בתנאים של בכירים אחרים. מקורב לכחלון אמר ש"סביר להניח שחבילת האופציות שלו לא תתממש, וגם לרף המענקים הוא לא יגיע. אז יש לו שכר חודשי של 86 אלף שקל בחודש ברוטו. בנטו זה דומה למה שהרוויח כח"כ".
יונט מתמקדת בהעמדת אשראי לעסקים ובניכיון צ'קים. החברה נמצאת בשליטת סוכנות הביטוח קרדיט (29%), המנכ"ל צחי אזר (14.1%), שי פנסו, ששימש כיו"ר לפני כחלון (14.1%) ושלמה אייזק (9%), נשיא לשכת סוכני הביטוח הטרי.
בנוסף, קרן הגידור עדן אלפא מחזיקה ב־5.8% ובית ההשקעות הקטן פסטרנק שהם מחזיק ב־4.9% מיונט דרך קרן נאמנות, כאשר איילון בית השקעות מספק לו את הפלטפורמה לקרן ומחזיק בעצמו בעוד 0.2% מיונט. בשנת 2021, שהיתה שנת שיא בשוק, מניית החברה צנחה ב־43.6%. עם זאת, מתחילת 2022 המניה עלתה ב־26.4%, גם זאת בניגוד למגמה בשווקים.
חרף השיפור בתוצאות, האתגרים שניצבים לפני יונט רבים. ראשית, התחרות בענף גדלה מאוד נוכח כניסת חברות נוספות לתחום. כדי לצמוח, חברות האשראי החוץ־בנקאי זקוקות בעצמן לקווי אשראי מבנקים. כחלון אמון על הנושא, והוא עומד בקשר ישיר עם בכירי הבנקים בתחום האשראי, כמו אלו של מזרחי טפחות, אבל לרוב הוא שומע תשובות שליליות. בחברה מקווים שצמצום ההפסדים והעלייה בהכנסות יפתחו דף חדש עם הבנקים.
כמו כן, אף מוסדי משמעותי לא הביע אמון ביונט קרדיט עד לשלב זה, בעוד הם כן משקיעים במתחרות בסדר הגודל שלה. כך, לדוגמה, הראל מחזיקה ב־6.4% ממיכמן, IBI מחזיק ב־21.6% מערך פיננסים, ודיסקונט ומור מחזיקים במלרן (13% ו־8.2% בהתאמה). בסביבת כחלון טוענים כי המוסדיים מתרחקים מהחברה משום שטרם קיבלה דירוג מחברות הדירוג, ולאחר שהדבר ייעשה התמונה תשתנה. כחלון עצמו, כאמור, פעיל בעוד טריטוריות עסקיות. הוא הקים קרן השקעות בשם SCK, יחד עם השייח ורו בן מוחמד ושמעון כהן, שמשקיעה בישראל ובמדינות המפרץ; הוא יועץ עסקי לחברות סייבר וחקלאות שפועלות במצרים; ובנובמבר מונה לדירקטור בחברת הנדל"ן נתנאל גרופ.
