השקל מזנק ביום שלאחר נתוני הצמיחה: הדולר צונח ב-2% ל-3.35 שקלים
השקל מזנק ביום שלאחר נתוני הצמיחה: הדולר צונח ב-2% ל-3.35 שקלים
הדולר יורד ב-1.7%, היורו נסוג ב-0.9% ונסחר תמורת 3.53 שקלים; המשק הישראלי התכווץ ברבעון הראשון ביחס לרבעון הקודם, אך לעומת הרבעון הראשון של 2021 מדובר בצמיחה של 9%; פריקו ניהול סיכונים: "הציפייה לעלייה בריבית השקל מחזקת את המטבע"
השקל מתחזק הבוקר (ג') מול המטבעות החזקים, אחרי שאתמול רשם ירידות קלות:
הדולר יורד ב-2% בשוק המט"ח המקומי ל-3.35 שקלים, היורו נסוג ב-0.9% ונסחר תמורת 3.53 שקלים.
בשווקים הבינלאומיים מטפס היורו ב-1.1% מול הדולר וצמד המטבעות נסחר ב-1.05 יורו לדולר.
אתמול טיפס הדולר ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 3.419 שקלים לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על התכווצות מפתיעה במשק הישראלי.
תשומת לב המשקיעים מופנה לפגישת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בשבוע הבא, כך כתב הבוקר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. "בנק ישראל לא יהסס מלבצע העלאה בריבית השקל, במקביל לנתוני האינפלציה והעלייה בריבית הדולר. בנק ישראל ישמור על פער ריביות חיובי לטובת הדולר, במטרה למתן עודפי היצע מט"ח.
"אולם, בבנק מודעים לקשר שיוצר מנגנון התמסורת בין פיחות השקל לאינפלציה. בנק ישראל יפעל להעלאת ריבית השקל עוד השנה מעל לרמת 1.5%, כלומר עוד שתי העלאות לפחות. הציפייה לעלייה בריבית השקל, מחזקת את המטבע הישראלי וצפויה להשפיע על שוק המשכנתאות ולתרום לצינון עודפי הביקוש".
לעומת פריימן, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, יונתן כץ, מעריך שהעלאת הריבית תהיה דווקא מתונה יותר מהציפיות המוקדמות. "גברו הסיכויים להעלות ריבית של 0.25% בלבד ולא 0.4% בשבוע הבא", כתב כץ. למרות שניתוח מעמיק מראה שנתוני התוצר לא היו רעים כל כך, מאד יתכן שחלק מהוועדה המוניטרית יעדיף להיות זהיר יותר במינון העלאת הריבית".
כץ הוסיף כי "בנק ישראל לא ירצה לחזק את מגמת הייסוף בשקל של הימים האחרונים (ייסוף מאד משמעותי אשר נמשך גם היום) על ידי העלאת ריבית חדה".
הלמ"ס דיווחה אתמול כי המשק הישראלי התכווץ ברבעון הראשון ב-1.6% לעומת הרבעון האחרון של 2021. מדובר בנתון מפתיע שכן האנליסטים ציפו לעלייה בתמ"ג של 1.8%.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדגישה כי הירידה בתוצר באה לאחר עלייה חריגה של 15.6% שנרשמה ברבעון הרביעי של 2021. כדי להמחיש שבהסתכלות רחבה נתוני המאקרו של ישראל טובים, כדאי להסתכל על הרבעון המקביל ב-2021 - לעומתו ישראל צמחה ב-9%. צמיחה זו מלמדת על ההתאוששות ממשבר הקורונה, שלא נרשמה ברמה שנתית בעשרים השנים האחרונות.
"ירידת התוצר ברביע הראשון היא בחלקה תוצאה טכנית של זינוק בייבוא", כתב ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "בין היתר לחידוש מלאים וגם כתוצאה מעלייה ניכרת בצריכת שירותים ובפרט שירותי תיירות. יתר הדברים קבועים, כאשר הייבוא עולה, אז התוצר יורד, אך אין בכך אינדיקציה על האטת ביקושים – ויתכן שיש בכך אינדיקציה לעוצמת הביקושים המופנים עתה למקורות מיובאים".
