ישראל קנדה תכניס לבורסה את פעילות מלונות בראון
ישראל קנדה תכניס לבורסה את פעילות מלונות בראון
החברה, שחתמה על מזכר הבנות לרכישת מלונות בראון תמורת 100 מיליון שקל, תבצע את המהלך באמצעות מיזוג בין קנדה מלונאות לבין די.אן.אי, שתהפוך לחברה בת של ישראל קנדה הציבורית
ישראל קנדה הציבורית שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר, שחתמה על מזכר הבנות לרכישת רשת מלונות בראון באמצעות החברה-הבת שלה קנדה ישראל מלונאות (68.5%), מתכננת להכניס את פעילות חברת המלונות לבורסה. זאת באמצעות חברה אחרת בשליטת רוזן וטוכמאייר, די.אן.אי. הכוונה היא לבצע עסקת מיזוג בדרך של החלפת מניות בין קנדה מלונאות לבין די.אן.אי, שתהפוך לחברה-בת של ישראל קנדה הציבורית.
בכל מקרה, בסיום העסקה, ככל ותושלם, חברת המלונות של רוזן וטוכמאייר, בה שותפים גם גופים מוסדיים, צפויה לכלול הן את מלונות קנדה ישראל כיום (תחת המותג PLAY) והן את מלונות רשת בראון, שהמותג שלה אמור להישמר. ביחד אמורה חברת המלונות לכלול כ-3,600 חדרי מלון בישראל וביוון.
כפי שפורסם לראשונה באתר כלכליסט, קנדה ישראל דיווחה על המהלך המתוכנן לבורסה ביום חמישי בבוקר, במקביל לדיווח שלה על חתימת מזכרי הבנות לרכישת רשת מלונות בראון תמורת כ-100 מיליון שקל.
לפי מתווה העסקה, בעל המניות הגדול בבראון, ניר ויצמן (בנו של טייקון המלונאות מני ויצמן) ומייסד הרשת ליאון אביגד ימכרו את אחזוקתיהם ברשת המלונות, בעוד הכשרה ביטוח צפויה להישאר כבעלת מניות ברשת (בבעלותה כ-20%).
ויצמן נאלץ להיפרד מהרשת על רקע חובות כבדים שהוא והרשת צברו בשנים האחרונות - הן חובות עבר על רקע הלוואות שנלקחו והן התחייבויות קדימה מול בעלי הנכסים מהם בראון שוכרת את המלונות שלה, ועל כן המו"מ למכירת פעילות המלונות היה מורכב.
במסגרת העסקה, כפי שסוכם במזכר ההבנות, קנדה מלונאות אמורה לרכוש 10 מלונות של רשת בראון בתל אביב ובירושלים, הכוללים 779 חדרים, במצבם הקיים (As IS), תמורת 100 מיליון שקל - מהם 27 מיליון שקל במזומן ויתר הסכום בהסבת חובות הפעילות לישראל קנדה. הרכישה של המלונות בישראל כוללת את הריהוט, הקניין הרוחני, המותגים, מערכת ההזמנות, הפעילות בדיגיטל ומועדון הלקוחות.
קנדה מלונאות התחייבה במסגרת העסקה, "וללא קשר לתמורה", להשקיע 15 מיליון שקל בשיפוץ המלונות בישראל.
במקביל, סוכם במזכר ההבנות, קנדה מלונאות תרכוש ללא תמורה את פעילותם של 8 מלונות בראון ביוון, הכוללת 1,076 חדרים. בנוסף תרכוש מאת המוכרים, ללא תמורה, את חברת הניהול הקיימת של מלונות בראון ביוון, בעלת זכויות המותג ביוון ובגרמניה - וגם במקרה זה ללא תמורה.
בדיווח לבורסה ציינה ישראל קנדה כי הצדדים יפעלו לסגירת העסקה ולחתימה על הסכמים מחייבים החל ממועד ההתקשרות במזכרי ההבנות תוך עד 45 ימים.
המגעים המתקדמים למכירת בראון לישראל קנדה, במתווה העסקה הזה ובסכומים אלה, נחשפו בכלכליסט לפני שבוע וחצי, זאת בהמשך לחשיפה קודמת מחודש יולי על קשיי הרשת, שאף שכרה את שירותיה של חברת KCR בבעלות אבי קמינסקי, המתמחה בשיקום והבראת חברות במשבר.
בין השאר קמינסקי נשכר לצורך ביצוע מהלכי התייעלות ברשת (מהלך שכלל בין השאר צמצום עובדים) והן כדי לקיים מו"מ עם בעלי הנכסים שמהם בראון שוכרת את המלונות שהיא מפעילה. זאת כדי להפחית את גובה שכר הדירה המשולם על ידי הרשת, על רקע הירידה החדה בביקושים בעקבות המלחמה שפגעה מאוד בתיירות מחו"ל.
בהמלצת קמינסקי גם מונה מנכ"ל חדש לרשת, ירון ארזי, שהוא עצמו יוצא KCR שהיה בעברו סמנכ"ל הכספים של אפריקה מלונות, במקומו של אושר דרעי.
קמינסקי, ביחד עם בעלי בראון, הוביל את המגעים עם הרוכשים הפוטנציאליים, כאשר בתקופה האחרונה התנהלו במקביל מגעים עם גופים נוספים, ובהם קרן גדולה וגוף בתחום המלונאות והנדל"ן. כפי שנחשף בכלכליסט בשבוע שעבר, המו"מ המתקדם ביותר היה עם בעלי ישראל קנדה, ברק רוזן ואסי טוכמאייר.
כבר אז נחשף בכלכליסט כי התמורה שצפויה ישראל קנדה לשלם תעמוד על כ-100 מיליון שקל, כאשר הסכום אמור לשרת חובות של בראון ולתמוך בחלק מהתחייבויות שלה קדימה. עוד נחשף אז כי ויצמן ואביגד צפויים למכור את אחזקותיהם בעוד הכשרה ביטוח עשויה להישאר עם אחזקות מיעוט ברשת, לצד הבעלים החדשים - כפי שכעת הוסכם במזכרי ההבנות.
לבראון, כפי שפרסמנו, יש חובות בין השאר למנורה, הכשרה ביטוח (שהיא כאמור גם בעלת מניות ברשת) וגורמים נוספים, כמו גם חוב בנקאי מתקופת הקורונה בערבות מדינה. בנוסף, לרשת התחייבויות קדימה במאות מיליוני שקלים, בעיקר בהסכמי שכירות מול בעלי הנכסים.
בדיווח לבורסה של ישראל קנדה יש התייחסות לנושא זה וצוין כי במזכרי ההבנות קיים "מנגנון ניהול (חלף דמי השכירות) לתקופת מלחמת חרבות ברזל", ביחס למלונות בישראל, וכי הכוונה היא להגיע להסכמות על "מנגנוני הגנה מקובלים לעניין זה מול יתר המשכירים בישראל".
רשת בראון, שהחלה לפעול ב־2010, הפעילה עד כה 34 מלונות (3-2 מתוכם סגורים כיום לסירוגין בצל המלחמה והמצב בשוק התיירות). 23 מתוכם בישראל, 10 ביוון ואחד בקרואטיה. ככל הידוע, הפעילות בישראל הפסדית ברמה התפעולית, בעוד המלונות בחו"ל מניבים רווח תפעולי־תזרימי (EBITDA) של 1.5 מיליון יורו בשנה.
קנדה מלונות הפרטית, שבאמצעותה תתבצע, כאמור, העסקה לרכישת מלונות בראון, החלה לפעול ב-2019, ובבעלותה 14 בתי מלון (כ-1,600 חדרים) בישראל וביוון. ראובן אלקס, לשעבר בכיר ברשת מלונות פתאל, השותף בקנדה מלונות הפרטית ומנהל אותה אמר לאחר החתימה על מזכרי ההבנות כי "האסטרטגיה העתידית של החברה היא להתרחב מעבר לים", וכי בין השאר העסקה תוכל "לבסס את פלטפורמת הניהול בחו"ל".
האיתותים על מצבה הפיננסי הירוד של בראון נמצאים בשטח מזה זמן. בראון נקלעה לקשיים בין השאר על רקע המלחמה והירידה המשמעותית בתיירות הנכנסת לישראל. זאת משום שהמלונות של הרשת ברובם הם מלונות עירוניים ולא מלונות נופש ומשרתים אוכלוסייה של אנשי עסקים ותיירים עירוניים, ולכן תיירות הפנים אינה מפצה על הירידה בתיירות החוץ. מסיבה זו בראון גם סגרה חלק מהמלונות. בנוסף הרשת ביצעה מהלך התייעלות שכלל צמצום עובדים, הן במטה והן באגפים נוספים, והיו מקרים שבהם נאלצה להגיע להסדרי פריסת חובות מול גורמים שונים.
עוד הסבירו ברשת בשבועות האחרונים כי שכר הדירה שהיא משלמת עבור שכירת המלונות שהיא מנהלת, נקבע בשנות הפריחה בתיירות, טרום מגפת הקורונה, וכעת לאחר 4.5 שנות משבר תיירותי שכולל מלחמה ותקופת הקורונה - יש צורך לעשות התאמות בשכר הדירה.
גיבנת נוספת על הרשת היתה מצבו הכלכלי של הבעלים ויצמן, שנגדו הוגשו באוגוסט, כפי שפורסם בכלכליסט, שתי תביעות בשל הלוואות שלא נפרעו - אשר רשת בראון וויצמן עצמו ערבים להן. מדובר בתביעות שהגישו סמנכ"לית הכספים לשעבר בקבוצת בראון רו"ח מרים נעים, ואיש העסקים יראל עקה, בעלי חברה קפריסאית, שהוא גם גיסו של ויצמן (אחיה של כוכבת הילדים "מיכל הקטנה", גרושתו של ויצמן).
הצ'קים שהשניים קיבלו, ושלטענתם בוטלו ללא התרעה מוקדמת, ניתנו על ידי ויצמן במסגרת הסדרי פריסת חוב של הלוואות שהשניים העניקו ב־2019 לפרויקט נדל"ן שוויצמן השקיע בו בשכונת פלורנטין בתל אביב, "MOMA", במסגרתו נרכשו זכויות באחד הבניינים שקבוצת חג'ג מקימה במקום.
הסדרי פריסת התשלומים הושגו לאחר שהחוב המקורי לא הוחזר במועד. עקה ונעים הגישו תביעות לבית המשפט והשיגו עיקולים על חשבונות של ויצמן וקבוצת בראון. באמצעות עוה"ד אוהד רוזן ונתן שוורצמן ממשרד קלעי, רוזן ושות', תבעה נעים מוויצמן וקבוצת בראון 2.2 מיליון שקל, והחברה הקפריסאית תבעה 3.3 מיליון שקל.
לאחר הגשת התביעות, ניהל ויצמן מגעים לפשרה עם שני התובעים והגיע לסיכומים עמם מחוץ לבית המשפט, ועל כן הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לביהמ"ש למחיקת התביעות והסרת עיקולים שהוטלו - והתביעות נמחקו.
