הדולר מזנק ל-3.13 שקלים; הלירה הטורקית משוועת לתחתית
הדולר מזנק ל-3.13 שקלים; הלירה הטורקית משוועת לתחתית
היורו והליש"ט קפצו מוקדם יותר עד ל-3.55 שקלים ו-4.16 שקלים בהתאמה; ברקע, העלאת ריבית מפתיעה בבריטניה, בארה"ב מתכננים להעלות ריבית 3 פעמים ב-2022; מנכ"ל פריקו: "בנק ישראל לא צפוי לפעול לפני העלאת הריבית בארה"ב"; אפקט ארדואן - הדולר ממריא עד ל-17.14 לירה טורקית
שער הדולר/שקל ממשיך לזגזג, ברקע הודעות הריבית של הבנקים המרכזיים בעולם: והיום, המטבע האמריקאי מזנק עד ל-3.133 שקלים. היורו קפץ מוקדם יותר עד ל-3.550 שקלים, ועתה נסחר תמורת 3.523 שקלים. הליש"ט זינק מוקדם יותר ל-4.16 שקלים ועתה נסחר תמורת 4.146 שקלים. בשוקי העולם - הדולר מתחזק מעט לעומת סל 6 המטבעות העיקריים.
אתמול הבנק המרכזי של אנגליה העלה במפתיע את הריבית, והוא הראשון מבין הבנקים המובילים במערב שעושה כך. זאת ועוד, הבנק המרכזי של ארה"ב מתכנן להעלות ריבית כבר במרץ 2022, ופעמיים נוספות בהמשך השנה.
3 צפייה בגלריה
ג'רום פאוול יו"ר הפדרל ריזרב; שינוי מגמה יומיומי ביחס הדולר/שקל
(צילום: שאטרסטוק, אי פי איי)
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "בהמשך להחלטה של הבנק המרכזי האמרקאי שלא לשנות את ריבית הדולר, אבל כן להצהיר על הכוונה להעלאת הריבית עם החזרה לתעסוקה מלאה וכן לצמצם באופן משמעותי יותר את רכש האג"ח היום - הודיע הבנק המרכזי האנגלי כי החליט להעלות את ריבית הליש"ט ב-0.15% ל-0.25%. להערכתנו בנק ישראל אינו צפוי לפעול לפני העלייה בריבית הדולר".
נדב אופיר, אסטרטג שווקים גלובליים בחדר המסחר של בנק הפועלים: "לאור הודעת הריבית של הפד וההפתעה בבריטניה נראה כי הבנקים המרכזיים משדרים לשוק כי הם מייחסים חשיבות אדירה לאינפלציה וינסו לגרום לה לחזור לרמות סבירות על ידי שימוש בכלי הריבית. נראה כי הבנקים המרכזיים משנים את הדיסקט ומוציאים לפועל את תוכניתם לסיים את ההרחבה הכמותית יותר מהר (בארצות הברית) ולהתחיל אף בתהליך העלאות הריבית, כפי שאנחנו רואים בבריטניה".
בנק הפועלים: "הבנקים המרכזיים משנים את הדיסקט - משדרים לשוק כי הם מייחסים חשיבות אדירה לאינפלציה"
מומחי המט"ח של הבנק השוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית לומברד אודייר: "אנו צופים שהשקל ימשיך להתחזק, ולהציג ביצועים יוצאי דופן באופן חריג. מאזן התשלומים הבריא של השקל מיצב אותו כמטבע בעל ביצועים מצוינים גם ב-2020 וגם ב-2021. למרות שלישראל כמדינה תשואות נמוכות, הביקוש הכולל לשקל היה חזק ביותר לאור עודף התשלומים החזק של ישראל וזרימת הכספים הזרים הישירה למדינה. תנאים אלו הם פונקציה של ייצוא שירותים חזק בעיקר בתחום הטכנולוגיה, והגדלת היקף ייצוא הגז, שצפוי להמשיך לגדול בשנים הקרובות".
בלומברד אודייר הוסיפו כי "מה שהאט לאחרונה את התחזקות השקל הוא רכישת דולרים נוספת של בנק ישראל. בזמן שרכישות הדולרים היו נרחבות ותוקשרו מראש לפני תחילת 2021, גם הצמיחה וגם האינפלציה היו חזקות. גם מדד המחירים לצרכן בישראל וגם האינפלציה בישראל יעמדו השנה על למעלה מ-2% השנה, והתמ"ג צפוי להגיע ל-5% ב-2022. המשמעות היא שלבנק ישראל יש פחות תמריץ לנהל מדיניות מוניטרית גמישה. בנק ישראל כבר החל לצמצם את תוכניות רכישת האג"ח שלו והפחית את רכישת הדולרים. אנו מצפים שהשקל ימשיך להיות חזק בעתיד הקרוב – ישנו סיכוי קטן שתחזית זו לא תתממש במידה ונראה עלייה חדה בתשואות אג"ח אמריקאיות ותיקון חריג של מניות הטכנולוגיה".
אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן: "על אף שהתמתן מעט ברביע השלישי של 2021, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נותר ברמה גבוהה מאוד, אשר ממשיכה לתמוך בעוצמתו של השקל: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברביע השלישי של 2021 הסתכם בכ-4.9 מיליארד דולר (נתון לא מנוכה עונתיות במחירים שוטפים). מדובר בנתון מעט נמוך יותר בהשוואה לשני הרביעים הראשונים של השנה, בהם נרשם עודף של כ-5.4 מיליארד דולר וכ-5.5 מיליארד דולר, בהתאמה".
בלאומי "מעריכים כי בתרחיש מרכזי, העודף בחשבון השוטף צפוי להמשיך להתמתן בהדרגה ברביעים הקרובים, על רקע המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק, תוך עלייה ביבוא, וחזרתם לפעילות של ענפים שטרם התאוששו מהמשבר, בדגש על ענף התעופה. בהקשר זה, נציין כי על רקע המשך ההתפשטות של וריאנט האומיקרון ברחבי העולם, הורחבה רשימת המדינות שמוגדרות 'אדומות', מה שעלול לעכב את תהליך ההתאוששות של יבוא ויצוא שירותי התיירות של המשק. להערכתנו, העודף בחשבון השוטף צפוי להסתכם בכ-4.5%-5.0% תוצר בשנים 2021-2022, זאת לאחר ששנת 2020 הסתכמה בעודף משמעותי יותר של כ-5.5% תוצר בחשבון השוטף. דהיינו, מדובר במצב אשר צפוי להמשיך ולתמוך בעוצמתו של השקל".
השפל הטורקי
הדולר מזנק יום נוסף לעומת מקבילו הטורקי, ונסחר בשיא שלו תמורת 17.14 לירה טורקית. ברקע, מנהיג טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן ממשיך לכופף את הבנק המרכזי - אתמול חתך הבנק את הריבית במשק ל-14% מ-15%, ושלח את המטבע המקומי לשיעור הגרוע אי פעם - ל-15.5 לירה לדולר.
המטבע נפל מתחילת השנה ביותר מ-50%. שיעור האינפלציה בטורקיה מטפס ל-21%. ארדואן אף הודיע בנאום אתמול, ככל הנראה בתגובה לנפילה במטבע, כי יעלה את שכר המינימום במדינה ב-50%.
נשיא טורקיה מסרב להעלאת ריבית כדי לעודד לטענתו צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה. זאת למרות קריאה נואשת מצד משקיעים וכלכלנים כלפי ארדואן להפוך את החלטתו. הוא ממשיך לסרב בטענה כי ריבית גבוהה יותר תגרום לשיעור אינפלציה גבוה יותר, מה שלא קורה בפועל.
