המנכ"ל שרוצה להשתלט על 1.2 מיליארד דולר כמעט בחינם
המנכ"ל שרוצה להשתלט על 1.2 מיליארד דולר כמעט בחינם
יואב שטרן, מנכ"ל ויו"ר ננו דיימנשן, מבקש לתמחר מחדש את האופציות שלו כך שייכנסו מיידית לתוך הכסף ויקנו לו 10% מהחברה, שנסחרת בשווי של 633 מיליון דולר בלבד. ב־2010 ניהל שטרן מאבק שליטה על מגל לאחר שהודח מניהולה ע"י היו"ר דאז, יעקב פרי
האם יואב שטרן, היו"ר והמנכ"ל של ננו דיימנשן, מנסה להשתלט דה פקטו על החברה הישראלית, שנסחרת בוול סטריט לפי שווי של 633 מיליון דולר, זאת בלבד למרות שיש לה קופת מזומנים של 1.2 מיליארד דולר? שטרן, שמונה למנכ"ל ננו דיימנשן בסוף 2019, ובמהלך 2021 גם נבחר ליו"ר החברה, מבקש בזימון לאסיפת בעלי מניות שתתקיים ב־13 בדצמבר לתמחר מחדש את האופציות שלו. לא מדובר בתיקון קל בעקבות מצב השוק, אלא במהלך ברוטלי של הפחתת מחיר המימוש מ־6.16 דולרים למניה ל־2.46 דולרים בלבד. באורח פלא, מחיר המימוש החדש הוא בדיוק המחיר שבו נסחרת מניית החברה כעת. המימוש יוכל לצאת לפועל בכמה מנות בתוך שנה מרגע האישור, אם יינתן, והוא יהפוך את שטרן לבעל המניות הגדול בחברה (כ־10%) שבה בעלי מניות רבים קטנים, שמחזיקים בפחות מ־5% כל אחד.
המחיקה מאחוזת בית
לקרוא לננו דיימנשן "חברה" זו מתיחה רחבה למושג, שכן מדובר בעיקר בקופת מזומנים של 1.2 מיליארד דולר שנסחרת בבורסה. עד מאי 2020 היתה ננו דיימנשן חברה שולית שנסחרה בבורסת תל אביב בשווי של עשרות מיליוני שקלים בודדים, זאת לאחר שנכנסה למסחר דרך מיזוג לתוך שלד בורסאי ב־2014. במשך כמה שנים היא היתה חברה דואלית, אבל לאחר כניסתו של שטרן לתפקיד היא הודיעה כי עלויות המסחר בתל אביב גבוהות מדי ונמחקה. כיום נסחרים בניו יורק ADS של ננו דיימנשן, שניצלה בהובלתו של שטרן את הגאות של תקופת הקורונה לבולמוס גיוסים שהביא לה את קופת המזומנים הנוכחית. מנגד, וחרף ההכרזות על כך שהגיוסים נועדו לממן רכישת ענק אסטרטגית בתחום דפוס התלת־ממד, זה עדיין לא קרה. שטרן אמנם הוביל מספר עסקאות רכישה בשנה האחרונה, אך כולן היו מינוריות למדי, של חברות לא גדולות ולא מוכרות, והן גם לא הצליחו להקפיץ את ההכנסות של ננו דיימנשן, אלא רק את ההפסדים שלה. כך את המחצית הראשונה של 2022 היא סיימה עם הכנסות של 21 מיליון דולר והפסד של 73 מיליון דולר. החברה עוד לא פירסמה את הדו"חות הכספיים המלאים לרבעון השלישי, אך בעדכון ראשוני העריכה כי הן עלו ל־10 מיליון דולר. ננו אמורה לפרסם את הדו"חות המלאים ב־1 בדצמבר. מדובר במספרים מאכזבים לנוכח העובדה כי החברה השקיעה כבר יותר מ־80 מיליון דולר בארבע רכישות. מעבר לכך, בתחילת החודש היא הודיעה כי הגיעה לאחזקה של כ־12% בסטרטסיס הישראלית, אחת החלוצות העולמיות בתחום מדפסות התלת־ממד, שנסחרת בוול סטריט לפי שווי של קרוב למיליארד דולר ואימצה גלולת רעל מיד לאחר הודעתה של ננו דיימנשן, מהלך שלא מאפשר השתלטות עליה.
ננו דיימנשן עוד לא הבהירה מה היא מתכננת לעשות עם המניות של סטרטססיס, ובינתיים היא בעיקר שורפת את כספי גיוסי הענק שהגיעו ל־1.5 מיליארד דולר; שהגיע רובו ככולו ממשקיעים קטנים שרדפו אחרי כל מה שהריח כטכנולוגיה במהלך שנות הקורונה. לתחום מדפסות התלת־ממד, שכבר מזמן נמצא בגדר ההבטחה הגדולה שלא ממש מתממשת ברמה המסחרית, היתה עדנה מתוך מחשבה כי פגיעה בשרשראות אספקה תוביל לעלייה בביקושים להדפסת חלקי חילוף ומוצרים קטנים.
מספר מניות חריג לחברה
ההייפ דעך ועמו גם מניית ננו דיימנשן, שחזרה לרמה שלה בתחילת 2020, לאחר שכבר ביקרה בשיא של 13 דולר ב־2021. כעת, מעבר לבקשה התמוהה לתמחור מחדש של האופציות, מבקשת החברה לאשר גם הגדלת הון מניות חריגה, מ־500 מיליון מניות ל־800 מיליון מניות. זה כמובן מספר מניות חריג עבור חברה בסדר גודל כזה, גם אם היא עוד מתכננת רכישות ענק בהמשך באמצעות המניות שלה. נראה כי הגדלת הון המניות קשורה יותר בניסיון אפשרי להתגונן מפני השתלטות כחברה, שבהחלט קורצת למחפשי מציאות, כמי שנסחרת לפי שווי של חצי מהמזומן בקופה.
מה שטרן מתכנן לעשות עם הכסף? זו שאלה טובה שבוודאי עולה לא מעט בקרב מי שקנו מניות של ננו דיימנשן בהנפקות במחיר ממוצע של 12.5 דולר, אלא ששטרן לא נראה כממהר. במכתב למשקיעים, שנלווה לדו"חות הרבעון השני, הוא כתב כך: "ההישגים שלנו וההתקדמות בפיתוח מוצרים חדשים הרבה יותר חשובים מהצגת צמיחה על בסיס רבעון. סוחרים ומשקיעים לטווח קצר אולי מאוכזבים מכך שההוצאות לא יורדות, אבל המדד 'הפיננסי' (כך במקור) של הצלחתנו הוא בדיוק הפוך: זו היכולת שלנו לאתר ולגייס את הטאלנטים המדעיים, ולכן ההוצאות הן ההשקעות החשובות שלנו שרק מוגדרות בגלל כללי חשבונאות כ'הוצאות'. הנהלת ננו דיימנשן יכולה לחשוב, לתכנן ולבצע תוכניות עסקיות ארוכות טווח, כשהיא נמנעת ממלכודת של בזבוז אנרגיה יקרה וזמן על השגת יעדים פיננסים קצרי טווח".
כמובן שהאלטרואיזם של שטרן על חשבון המשקיעים הוא חד־סיטרי. מעבר לתמחור מחדש של האופציות, שמצטרפות לשכר ובונוסים, עוד במעמד ההצטרפות לחברה הכניס שטרן סעיף שמאפשר לו לקבל מצנח זהב לא רק במקרה שיפוטר, אלא בכל אירוע של צירוף דירקטור חדש ללא הסכמתו. כעת, בזימון האסיפה, הוא מבקש לגמול לדירקטוריון שהיה נדיב כלפיו בהגדלת תקרת השיפוי לדירקטורים. כך, במקביל, ההסכם החריג קשור ככל הנראה ברקע של שטרן שאמנם לא פורט על ידי הדירקטוריון במעמד המינוי למנכ"ל ננו דיימנשן, אך חשוב לאור ההתפתחויות האחרונות.
ההדחה המהירה ממגל
שטרן שימש ב־2009 כמנכ"ל מגל מערכות, חברה ביטחונית שנסחרה בבורסת תל אביב ובוול סטריט, בדומה לננו דיימנשן, אך הודח לאחר חודשים ספורים בתפקיד. לאחר ההדחה, שנומקה על ידי היו"ר דאז יעקב פרי באופיו ואופן התנהלותו שאינם מאפשרים לו לשמש כמנכ"ל, פתח שטרן במאבק שליטה מול הדירקטוריון, תוך שהוא מארגן קבוצת משקיעים בניסיון להשתלט על מגל.
המאבק נמשך חודשים רבים לתוך 2010 ועלה לטונים גבוהים. במכתב לבעלי המניות שהוגש לרשות ני"ע האמריקאית כתבה מגל כך על שטרן: "במהלך תקופתו שטרן פיטר או גרם לפיטוריהם של עובדים בכירים רבים וגרם לנזק כמעט בלתי הפיך למורל של יתר העובדים. במהלך תקופתו בחברה העובדים היו שרויים באווירה עויינת כתוצאה מסגנון הניהול שלו. עם הצטרפותו של שטרן למגל הוא הבהיר לחלק מהעובדים כי כוונתו היא להוביל השתלטות על החברה באמצעות רכישת מניות במחיר נמוך על ידי המנהלים". בסופו של דבר פרי ניצח ונשאר בתפקידו, אך הזעזוע שנוצר בעקבות המאבק מול שטרן היה כנראה עמוק מדי, וזמן קצר לאחר מכן מגל נמכרה לקרן פימי. מיואב שטרן ומחברת ננו דיימנשן לא נמסרה תגובה
